דבר אלוהים היומי - "לגבי כתבי הקודש (4)" - מובאה 275
"כתבי הקודש הם תיעוד היסטורי של עבודתו של אלוהים, והם מתעדים רבים מהחזונות של נביאים קדומים, וכן כמה אמירות של יהוה בעבדתו באותה עת. לפיכך, בני האדם רואים בספר הזה ספר ""קדוש"" (משום שאלוהים הוא קדוש וגדול). מובן שכל זה נובע מהיראה שלהם ליהוה ומההערצה שלהם את אלוהים. בני האדם מתייחסים כך לספר הזה רק משום שברואי האל מעריצים כל כך את הבורא שלהם, ויש אפילו כאלה שקוראים לספר הזה ""ספר שמימי"". למעשה, זהו רק תיעוד אנושי. יהוה לא קרא לספר כך, ויהוה לא כיוון באופן אישי את כתיבתו. במילים אחרות, מחברי הספר הם לא אלוהים כי אם בני אדם. ""כתבי הקודש"" היא רק כותרת כבוד שהאדם נתן לספר. יהוה וישוע לא החליטו על הכותרת הזו לאחר שהם דנו על כך – היא אינה אלא רעיון אנושי. זאת משום שהספר הזה לא נכתב על-ידי יהוה וקל וחומר שהוא לא נכתב על-ידי ישוע. במקום זאת, כתבי הקודש מורכבים מכתביהם של נביאים, שליחים וחוזים קדומים שאותם אספו דורות מאוחרים יותר וערכו כספר של כתבים עתיקים שבני האדם מתייחסים אליהם כקדושים במיוחד. כך נוצר ספר שכולל, לדעתם של בני האדם, תעלומות עמוקות ובלתי נתפסות שמחכות להיפתר על ידי דורות העתיד. לכן, בני האדם אפילו יותר ממהרים להאמין שהספר הזה הוא ""ספר שמימי"". עם התוספת של ארבעת ספרי הבשורה וספר ההתגלות, גישתם של בני האדם כלפי כתבי הקודש הפכה לשונה במיוחד מגישתם כלפי כל ספר אחר, ולכן איש לא מעז לנתח את ""הספר השמימי"" הזה – משום שהוא ""מקודש"" מדי.
כיום, אני מנתח כך את כתבי הקודש וזה לא אומר שאני שונא אותם, או שאני מתכחש לערכם כספר עיון. אני מסביר לכם את הערך הטבעי של כתבי הקודש ואת מקורותיהם כדי לגרום לכם להפסיק להיות בורים. זאת משום שלבני האדם יש השקפות רבות בנוגע לכתבי הקודש, ורובן שגויות. לא זו בלבד שקריאה כזו של כתבי הקודש מונעת מכם לזכות במה שאתם צריכים, אלא שמעבר לכך, היא פוגמת בעבודה שאני מתכוון לעשות. היא מהווה מטרד עצום לעבודת העתיד, ויש לה רק מגרעות, ללא יתרונות. לפיכך, מה שאני מלמד אתכם הוא פשוט המהות והסודות של כתבי הקודש. אני לא דורש מכם להפסיק לקרוא את כתבי הקודש, או שתכריזו לכל עבר שהם חסרי כל ערך. מה שאני דורש הוא שתרכשו את הידע וההשקפה הנכונה לגבי כתבי הקודש. אל תהיו יותר מדי חד-צדדיים! על אף שכתבי הקודש הם ספר היסטוריה שכתבו בני אדם, הם גם מתעדים רבים מהעקרונות של הקדושים והנביאים הקדומים ששירתו את אלוהים, וכן את החוויות של השליחים האחרונים בשירות האל. אלה הם דברים שבני האדם האלה באמת ראו וידעו, והם יכולים לשמש כחומר עיון לבני האדם של העידן הנוכחי בעיסוקם בחיפוש הדרך האמיתית. לפיכך, בני האדם יכולים להשיג מקריאה בכתבי הקודש אורחות חיים רבות שלא ניתן למצוא בספרים אחרים. אלה אורחות החיים של עבודתה של רוח הקודש שאותה חוו הנביאים והשליחים בעידני העבר. רבים מהדברים הלאה יקרי-ערך והם יכולים לספק את מה שבני האדם זקוקים לו. לפיכך, כל בני האדם אוהבים לקרוא את כתבי הקודש. מכיוון שיש כל כך הרבה דברים נסתרים בכתבי הקודש, השקפותיהם של בני האדם בנוגע אליהם שונות מהשקפותיהם בנוגע לכתביהם של אישים רוחניים דגולים. כתבי הקודש הם תיעוד ואוסף של החוויות והידע של בני אדם ששירתו את יהוה ואת ישוע בעידן הישן ובעידן החדש, ולכן דורות מאוחרים יותר יכלו לזכות מהם בנאורות רבה, בהארה רבה ונתיבים רבים לנוהג. הסיבה לכך שכתבי הקודש נעלים על כתביהם של כל אחד מהאישים הרוחניים הדגולים היא שכל הכתבים שאובים מכתבי הקודש, שכל החוויות של האישים האלה נובעות מכתבי הקודש ושכל הכתבים האלה מסבירים את כתבי הקודש. על כן, על אף שבני האדם יכולים לזכות בדברים מספריהם של כל האישים הרוחניים הדגולים, הם בכל זאת עובדים את כתבי הקודש, משום שנראה להם שהם כה נעלים ועמוקים! על אף שכתבי הקודש מכנסים כמה מהספרים של דברי החיים, כגון האיגרות של פאולוס והאיגרות של פטרוס, ועל אף שהספרים האלה יכולים לקיים את בני האדם ולסייע להם, הספרים האלה בכל זאת לא מעודכנים. הם בכל זאת שייכים לעידן הישן, ובלי קשר לאיכותם, הם בכל זאת מתאימים רק לתקופה אחת, והם לא נצחיים. זאת משום שעבודתו של אלוהים תמיד מתפתחת, והיא לא יכולה סתם להיעצר בתקופתם של פאולוס ופטרוס, או תמיד להישאר בעידן החסד, שבו ישוע נצלב. על כן, הספרים האלה ראויים רק לעידן החסד ולא לעידן המלכות של אחרית הימים. הם יכולים לקיים רק את המאמינים של עידן החסד ולא את הקדושים של עידן המלכות, ובלי קשר לאיכותם הגבוהה, הם בכל זאת מיושנים. כך הדבר גם לגבי עבודת הבריאה של יהוה או עבודתו בעם ישראל: בלי קשר לשאלה כמה העבודה הזו הייתה אדירה, היא בכל זאת הייתה מיושנת, ובכל זאת בא יום שבו היא חלפה. כך הדבר גם במקרה של עבודתו של אלוהים: היא אדירה, אך בכל זאת יבוא יום שבו היא תסתיים. היא לא יכולה תמיד להישאר בשלב של עבודת הבריאה או בשלב של הצליבה. בלי קשר לשאלה כמה משכנעת עבודת הצליבה, ולשאלה כמה אפקטיבית היא הייתה בהבסת השטן, אחרי הכל, עבודה היא עבודה, והעידנים הם עידנים. עבודה לא יכולה תמיד להישאר על אותה תשתית, והתקופות לא יכולות לעולם לא להשתנות, משום שהייתה הבריאה וחייבת להיות אחרית הימים. זה בלתי נמנע! לפיכך, כיום, דברי החיים של הברית החדשה – איגרות השליחים וארבעת ספרי הבשורה – הפכו לספרים היסטוריים. הם כולם הפכו לספרי עיון ישנים, ואיך ייתכן שספרי העיון הישנים האלה יובילו את בני האדם לעידן החדש? בלי קשר למידה שבה ספרי העיון האלה מסוגלים לספק חיים לבני האדם, ובלי קשר למידה שבה הם מסוגלים להוביל בני אדם אל הצלב, הם כבר מיושנים, הלא כן? הם חסרי ערך, הלא כן? לפיכך, אני אומר שאסור לכם להאמין בעיוורון בספרי העיון האלה. הם ישנים מדי, והם לא יכולים להוביל אתכם אל העבודה החדשה. הם יכולים רק להיות לכם למעמסה. לא זו בלבד שהם לא יכולים להוביל אתכם אל העבודה החדשה ולהיווכחות החדשה, אלא שהם מובילים אתכם אל הכנסיות הדתיות הישנות. אם אתם הולכים לשם, אמונתכם באלוהים צועדת אחורנית, הלא כן?"
קטע מתוך 'הדבר מופיע בבשר'






