עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  

אודות

הברק ממזרח, כנסיית האל הכול יכול נוסדה בעקבות הופעתו ועבודתו של האל הכול יכול, הביאה השנייה של ישוע אדוננו, המשיח של אחרית הימים. החברים בכנסייה הם אלה המקבלים את עבודתו של האל הכול יכול באחרית הימים, והנכבשים וניצלים באמצעות דבריו. האל הכול יכול ייסד את הכנסייה לבדו והוא שמנהיג אותה כרועה. היא במפורש לא נוסדה על ידי אדם. המשיח הוא האמת, הדרך והחיים. צאנו של אלוהים שומעות בקולו של אלוהים. כל עוד תקראו את דברי האל הכול יכול, תבינו שאלוהים אכן הופיע.
נושאים
אלוהים  (217)
אלוהים הוא אהבה  (122)
המשיח  (116)
האל  (86)
ישוע  (86)
האמת  (83)
האל הכול יכול  (76)
ספרים  (71)
עוצמתו של אלוהים  (61)
הישועה מידי אלוהים  (58)
מזמורים  (44)
חשיבות  (42)
הבורא  (41)
דרך החיים  (40)
אמונה באלוהים  (39)
דבר אלוהים  (38)
הבשורה  (35)
נבואה  (34)
אחרית הימים  (26)
ישועה  (26)
סרטונים  (25)
אמת  (23)
המנון  (22)
יהוה  (18)
משיח  (18)
אמונה  (17)
גאולה  (17)
החיים  (17)
שירים חדשים  (17)
עדות  (15)
רוח הקודש  (15)
בשורה  (13)
סוף העולם  (13)
ישוע המשיח  (12)
הישועה  (11)
אהבה  (10)
ברק ממזרח  (9)
ציות  (9)
הכנסייה  (8)
מושיע  (8)
מלכות  (8)
מלכותו של המשיח  (8)
שיר פולחן  (8)
תפילה  (8)
אור  (7)
שמיים  (7)
דרך החי  (6)
ישועת  (6)
כנסיית האל הכול יכול  (6)
משיח בא  (6)
אהבת אלוהים  (5)
ביאת המשיח  (5)
הכרת אלוהים  (5)
כנסייה  (5)
להתפלל  (5)
סרטי בשורה  (5)
פולחן  (5)
קול אלוהים  (5)
אהבת  (4)
גורל  (4)
דקלומי דבר האלוהים  (4)
דרך ה  (4)
יעד  (4)
מלכותו  (4)
מקהלה  (4)
קטעי קריאה מדברי האלוהים  (4)
אהבתו של אלוהים  (3)
המשיח הגיע  (3)
התגלמות בבשר ודם  (3)
חשיבות התפילה  (3)
טוב  (3)
כתבי הקודש  (3)
מוזיקה ישראלית  (3)
מזמורי דברי אלוהים  (3)
סרטוני התנסות ברדיפה  (3)
עשרת הדיברות  (3)
קול של אלוהים  (3)
שיפוט  (3)
שירי הלל  (3)
שרים של תפילות  (3)
אדם ישר  (2)
אהבה טהורה  (2)
בקש את מלכות אלוהים  (2)
דרך החיי  (2)
הביאה השנייה של ישוע  (2)
חסד אלוהים  (2)
חשיבות הת  (2)
ירא אלוהים  (2)
לישועת  (2)
מבורך  (2)
מהי הישועה  (2)
מוסיקת גוספל  (2)
מנוחה  (2)
משיחיים  (2)
משמעות החיים  (2)
נאורות  (2)
נבואה מכתבי הקודש  (2)
סרטוני שירת הלל  (2)
סרטים בנושא חיי כנסייה  (2)
סרטים על רדיפות על רקע דתי  (2)
עוצמת  (2)
צדק  (2)
ריקודי הלל  (2)
שיר קודש  (2)
שירים חדשים של המלכות  (2)
asylum seekers  (1)
Human Rights  (1)
Messiah  (1)
אברהם  (1)
אדם  (1)
אדם ישר והגון  (1)
אהבה לאלוהים  (1)
איוב  (1)
אלוהי  (1)
אלוהים הו  (1)
אלוהים הוא אהב  (1)
אמונה באל  (1)
אמונה בה  (1)
בני של אלוהים  (1)
בשורת מלכות השמיים  (1)
דבר  (1)
דקלומי דבר ה  (1)
דקלומי דבר הא  (1)
דתיים  (1)
האל הכול יכו  (1)
האלוהים  (1)
האמת הבשורה  (1)
הביאה השנייה  (1)
הברק ממזרח  (1)
הבשור  (1)
הגאולה  (1)
הדרך לחיי נצח  (1)
הימים  (1)
הסיפור של אלוה  (1)
העלמות החכמות  (1)
הקודש  (1)
הריבון על הכול  (1)
השבח לאל  (1)
השילוש הקדוש  (1)
השמיים  (1)
השמים  (1)
התנסויות בחיים  (1)
וחווה  (1)
חכמה  (1)
חסד  (1)
חסר  (1)
חשיבו  (1)
חשיבות ה  (1)
טיהור האדם  (1)
יהו  (1)
יכול  (1)
ישו  (1)
ישוע אדוננו  (1)
כנסיית  (1)
כנסיית האל הכול יכול - הריבון על הכול  (1)
כנסיית האל הכול יכול - ספרים  (1)
כתבי  (1)
כתבי הקו  (1)
ללכת אחרי  (1)
לעיון נוסף  (1)
מהי משמעות החיים  (1)
מוסיקה לחיים  (1)
מזמורי  (1)
מערכון  (1)
מערכונים קצרים  (1)
נבואה מ  (1)
ספר איוב  (1)
ספרים האמת  (1)
סרט דתי  (1)
סרט קצר על הבשורה  (1)
סרטים דתיים  (1)
עבודה  (1)
עוד  (1)
עוצמתו של אלוה  (1)
קטעי קריאה ודקלומים מדברי אלוהים  (1)
רדיפות על  (1)
רדיפות על רקע  (1)
ריבונות  (1)
רצון האל  (1)
שיר משיחי  (1)
שירים חדשי  (1)
שירים חדשים של המ  (1)
שירים על אלוהים  (1)
שמו של המשיח  (1)
שפט  (1)
תפארת לאל  (1)
תפילה לאלוה  (1)
תפילה לאלוהים  (1)
תפילות  (1)
תפילת  (1)
הדרך להכיר את אלוהים
אפליקציית כנסיית האל ה


אפליקציית כנסיית האל ה


אפליקציית כנסיית האל ה


רצון האל | א. אדם וחווה

25/03/2018 16:24
seek
אדם, וחווה, אהבה, אהבת אלוהים, דבר אלוהים

1. ציווי אלוהים על אדם

(בראשית ב' 15-17) ויקח יהוה אלהים את־האדם, וינִחהו בגן־עדן לעבדה ולשמרה. ויצו יהוה אלהים על־האדם לאמר: מכל עץ־הגן אכל תאכל. ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל ממנו, כי ביום אכלך ממנו מות תמות.

האם הבנתם דבר מה מהפסוקים האלה? כיצד הקטע הזה מכתבי הקודש גורם לכם להרגיש? מדוע בחרתי ב"ציווי אלוהים על אדם" מכתבי הקודש? האם יש לכל אחד מכם תמונה של אלוהים ואדם בדעתכם? אתם יכולים לנסות לדמיין: אם הייתם אתם בני האדם בהתרחשות, איך היה נראה האל שבלבכם? איזה רגש מעוררת בכם התמונה הזו? זו תמונה מרגשת ומלבבת. על אף שהיא כוללת רק את אלוהים ואת האדם, האינטימיות ביניהם כל כך מעוררת קנאה: אהבתו השופעת של אלוהים מוענקת בחופשיות לאדם, מקיפה את האדם; האדם הנאיבי והתמים, החופשי וחסר הדאגה, חי באושר תחת עינו של אלוהים; אלוהים דואג לאדם, והאדם חי תחת הגנתו וברכתו של אלוהים; כל דבר שהאדם עושה ואומר קשור לאלוהים הדוקות ובלתי נפרד ממנו.

אפשר לומר שזהו הציווי הראשון שאלוהים נתן לאדם מאז בריאתו. מה טומן בחובו הציווי הזה? הוא טומן בחובו את רצון האל, אך גם את דאגותיו לאנושות. זהו הציווי הראשון של אלוהים וזו גם הפעם הראשונה שאלוהים דואג לאדם. כלומר, לאלוהים הייתה אחריות לאדם מהרגע שהוא ברא אותו. מהי האחריות הזו? עליו להגן על האדם, להשגיח עליו. הוא מקווה שהאדם יוכל לסמוך על דבריו ולהישמע להם. זו גם ציפייתו הראשונה של אלוהים מהאדם. מתוך הציפייה הזו אלוהים אומר את הדבר הבא: "מכל עץ־הגן אכל תאכל. ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל ממנו, כי ביום אכלך ממנו מות תמות." המילים הפשוטות האלה מייצגות את רצון האל. הן גם מגלות שלבו של אלוהים כבר החל לדאוג לאדם. מתוך כל הדברים, רק אדם נברא בצלם אלוהים; אדם היה היצור החי היחיד שאלוהים נפח בו נשמת חיים; הוא יכל ללכת עם אלוהים, לשוחח עם אלוהים. זו הסיבה שאלוהים נתן לו ציווי כזה. אלוהים הבהיר היטב בציווי הזה מה מותר לאדם לעשות וכן מה אסור לו לעשות.

במילים הספורות והפשוטות האלה, אנחנו רואים את לבו של אלוהים. אך איזה מין לב אנחנו רואים? האם יש אהבה בלבו של אלוהים? האם יש בו דאגה כלשהי? בני האדם יכולים לא רק להעריך את אהבתו ודאגתו של אלוהים בפסוקים האלה, אלא גם להרגיש אותן באמת. הלא כן? כעת, לאחר שאמרתי את הדברים האלה, האם אתם עדיין חושבים שאלה רק מילים ספורות ופשוטות? לא כל כך פשוטות, נכון? האם יכולתם להבין זאת לפני כן? אילו אלוהים היה אומר לכם אישית את המילים הספורות הללו, איך הייתם מרגישים בתוך תוככם? אם אתם לא בני אדם אנושיים, אם לבכם קר כקרח, הרי שלא הייתם מרגישים דבר, לא הייתם מעריכים את אהבתו של אלוהים ולא הייתם מנסים להבין ללבו. אך אם אתם בני אדם בעלי מצפון, בעלי אנושיות, הייתם מרגישים אחרת. הייתם מרגישים חמימות, הייתם מרגישים שדואגים לכם ואוהבים אתכם, הייתם מרגישים אושר. הלא כן? כשתרגישו את הדברים האלה, איך תנהגו כלפי אלוהים? האם תרגישו שאתם קשורים לאלוהים? האם תאהבו ותכבדו את אלוהים מעומק לבכם? האם לבכם יתקרב אל אלוהים? אתם יכולים לראות מכך עד כמה חשובה לאדם אהבתו של אלוהים. אולם עוד יותר חשוב שהאדם יעריך ויתפוס את האהבה של אלוהים. למעשה, אלוהים אומר הרבה דברים דומים במהלך השלב הזה בעבודתו, הלא כן? אך האם בני ימינו מעריכים את לבו של אלוהים? האם אתם יכולים לתפוס את רצון האל שדיברתי עליו זה עתה? אתם לא מסוגלים אפילו להבחין ברצון האל כשהוא כה מוצק, מוחשי ומציאותי. זו הסיבה שאני אומר שאתם לא מכירים ומבינים את אלוהים באמת. האין זה נכון? זה כל מה שנתקשר בחלק זה.

2. אלוהים בורא את חווה

(בראשית ב' 18-20) ויאמר יהוה אלהים: לא־טוב היות האדם לבדו. אעשה־לו עזר כנגדו. ויצר יהוה אלהים מן־האדמה כל־חית השדה, ואת כל־עוף השמים, ויבֵא אל־האדם לראות מה־יקרא־לו, וכל אשר יקרא־לו האדם נפש חיה, הוא שמו. ויקרא האדם שמות לכל־הבהמה, ולעוף השמים, ולכל חית השדה, ולאדם לא־מצא עזר כנגדו.

(בראשית ב' 22-23) ויבן יהוה אלהים את־הצלע אשר־לקח מן־האדם לאשה, ויבִאֶהָ אל־האדם. ויאמר האדם זאת הפעם עצם מעצמי ובשר מבשרי. לזאת יקרא אשה, כי מאיש לקחה־זאת.

ישנם מספר ביטויי מפתח בקטע זה מכתבי הקודש. אנא סמנו אותם: "וכל אשר יקרא־לו האדם נפש חיה, הוא שמו." אם כן, מי נתן לכל היצורים החיים את שמותיהם? היה זה אדם ולא אלוהים. האמירה הזו מספרת לאנושות עובדה: אלוהים נתן לאדם תבונה כשהוא ברא אותו. כלומר, תבונתו של האדם באה מאלוהים. אין ספק בכך. אך מדוע? לאחר שאלוהים ברא את אדם, האם אדם למד בבית ספר? האם הוא ידע לקרוא? לאחר שאלוהים ברא יצורים חיים שונים, האם זיהה את כל בעלי החיים הללו? האם אלוהים אמר לו מה שמותיהם? כמובן, אלוהים גם לא לימד אותו איך להמציא שמות ליצורים האלה. זו האמת! אם כן, איך הוא ידע כיצד לתת ליצורים החיים האלה את שמותיהם ואילו מין שמות הוא נתן להם? הדבר קשור לשאלה מה אלוהים הוסיף לאדם כשהוא ברא אותו. העובדות מוכיחות שכאשר אלוהים ברא את האדם, הוא הוסיף לו את תבונתו שלו. זו נקודה מרכזית. האם כולכם הקשבתם בתשומת לב? יש נקודה מרכזית נוספת שצריכה להיות ברורה לכם: לאחר שאדם נתן ליצורים החיים האלה את שמותיהם, השמות האלה התקבעו באוצר המילים של אלוהים. מדוע אני אומר זאת? הדבר קשור גם לטבעו של אלוהים, ועליי להסביר זאת.

אלוהים ברא את האדם, נפח בו נשמת חיים וגם נתן לו חלק מתבונתו שלו, מיכולותיו שלו וממה ששייך לאלוהים ומה שאלוהים הינו. לאחר שאלוהים נתן לאדם את כל הדברים הללו, האדם היה מסוגל לעשות דברים מסוימים בזכות עצמו ולחשוב בכוחות עצמו. אם מה שהאדם ממציא ועושה נאה בעיני אלוהים, אלוהים מקבל זאת ולא מתערב. אם מה שהאדם עושה נכון, אלוהים יניח לדבר להישאר כך לנצח. אם כן, מה מסמנת האמירה "וכל אשר יקרא־לו האדם נפש חיה, הוא שמו"? היא אומרת שאלוהים לא ערך כל שינוי בשמות היצורים החיים השונים. יהיה אשר יהיה השם שאדם בחר ליצור כלשהו, אלוהים אמר "כן" ורשם את השם כמו שהוא. האם אלוהים הביע דעות כלשהן? לא, בשום אופן לא. אם כן, מה אתם מבינים מכך? אלוהים נתן לאדם תבונה והאדם השתמש בתבונה שאלוהים נתן לו כדי לעשות דברים. אם מה שהאדם עושה הוא חיובי בעיני אלוהים, אלוהים מאשר אותו, מכיר בו ומקבל אותו ללא כל הערכה או ביקורת. זה דבר שאף אדם, רוח רעה או השטן לא יכולים לעשות. האם אתם רואים כאן גילוי של טבעו של אלוהים? האם בן אנוש, בן אנוש מושחת או השטן היו מקבלים אחרים שיעשו דברים בשמם ממש מתחת לאפם? מובן שלא! האם הם היו נאבקים על מעמדם עם האדם האחר או הכוח האחר השונה מהם? מובן שכן! אילו אדם מושחת או השטן הם שהיו עם אדם, אי ספק שהם היו דוחים את מעשיו של אדם באותו רגע. אין ספק שכדי להוכיח שיש להם היכולת לחשוב באופן עצמאי ולהיות בעלי תובנות ייחודיות משלהם, הם היו מתכחשים לכל מה שאדם עשה: "אתה רוצה לקרוא לזה כך? אם כך אני לא מתכוון לקרוא לזה כך – אני מתכוון לקרוא לזה אחרת. אתה קראת לזה אבי, אך אני אקרא לזה דני. עליי להוכיח את גאונותי." איזה מין אופי זה? האין הוא יהיר ביותר? אך האם יש לאלוהים טבע כזה? האם היו לאלוהים אילו התנגדויות יוצאות דופן לדבר הזה שאדם עשה? התשובה היא בשום אופן לא! בטבע שאלוהים מגלה אין אפילו שמץ קל של וכחנות, יוהרה או צדקנות. הדבר ברור ביותר כאן. זה רק דבר קטן מאוד, אך אם אתם לא מבינים את מהותו של אלוהים, אם לבכם לא מנסה להבין כיצד אלוהים פועל ומה גישתו של אלוהים, הרי שלא תכירו את טבעו של אלוהים ולא תראו את הביטוי והגילוי של טבעו. הלא כן? האם אתם מסכימים עם מה שהסברתי לכם זה עתה? בתגובה למעשיו של אדם, אלוהים לא הצהיר בקול רם, "נהגת היטב. נהגת נכון. אני מסכים." עם זאת, בלבו, אלוהים אישר, העריך ושיבח את מעשיו של אדם. זה היה הדבר הראשון מאז הבריאה שהאדם עשה עבור אלוהים לפי הנחייתו. זה היה דבר שהאדם עשה במקום אלוהים ובשם אלוהים. בעיני אלוהים, הדבר נבע מהתבונה שהוא העניק לאדם. אלוהים ראה בכך דבר טוב, דבר חיובי. מה שאדם עשה באותה עת היה הביטוי הראשון באדם לתבונתו של אלוהים. זה היה ביטוי טוב מנקודת המבט של אלוהים. מה שאני רוצה לספר לכם כאן הוא שכוונתו של אלוהים בכך שהוא הוסיף לאדם מעט מתבונתו וממה ששייך לאלוהים ומה שאלוהים הינו הייתה שהאדם יוכל להיות היצור החי המביא אותו לידי ביטוי. אלוהים השתוקק לראות בדיוק את זה –יצור חי שעושה דברים בשמו.

3. (בראשית ג' 20-21) ויקרא האדם שם אשתו "חוה," כי הִוא היתה אם כל־חי. ויעש יהוה אלהים לאדם ולאשתו כתנות עור ויַלבִּשֵם.

בואו נביט בקטע השלישי הזה, שמציין שיש משמעות מאחורי השם שאדם נתן לחווה, נכון? הדבר מראה שלאחר שאדם נברא, היו לו מחשבות משלו והוא הבין דברים רבים. אך לעת עתה, לא נלמד או נחקור את השאלות מה הוא הבין או כמה הוא הבין, מכיוון שזו לא הנקודה המרכזית שאני רוצה לדון בה בקטע השלישי. אם כן, מהי הנקודה המרכזית של הקטע השלישי? בואו נביט במשפט "ויעש יהוה אלהים לאדם ולאשתו כתנות עור ויַלבִּשֵם." אם לא נשתף על הפסוק הזה מכתבי הקודש היום, אתם עלולים לא להבין לעולם את הקונוטציות שמאחורי המילים אלה. ראשית, אתן לכם כמה רמזים. הרחיבו את דמיונכם ודמיינו את גן עדן כשאדם וחווה חיים בו. אלוהים בא לבקר אותם, אך הם נחבאים ממנו מפני שהם עירומים. אלוהים לא יכול לראות אותם, ולאחר שהוא קורא להם הם אומרים "לא העזנו לראות אותך, משום שגופינו עירומים." הם לא מעזים לראות את אלוהים משום שהם עירומים. אם כן, מה עושה עבורם יהוה אלוהים? בטקסט המקורי נכתב: "ויעש יהוה אלהים לאדם ולאשתו כתנות עור ויַלבִּשֵם." ובכן, האם אתם יודעים במה אלוהים השתמש כדי להלביש אותם? אלוהים השתמש בעורות בעלי חיים כדי להלביש אותם. כלומר, הבגד שאלוהים הכין לאדם היה מעיל פרווה. זה היה הבגד הראשון שאלוהים הכין לאדם. מעיל פרווה נחשב כיום לבגד יוקרתי, דבר מה שלא כל אחד יכול להרשות לעצמו. אם מישהו ישאל אתכם: "מה היה הבגד הראשון שלבשו אבות האנושות?" אתם יכולים לענות: "זה היה מעיל פרווה." "מי עשה את מעיל הפרווה הזה?" אתם יכולים להוסיף ולענות: "אלוהים עשה אותו!" זו הנקודה המרכזית: אלוהים הוא זה שהכין את הבגדים האלה. האין זה דבר ראוי לציון? עכשיו, לאחר שתיארתי את זה, האם עלתה תמונה בדעתכם? אמור להיות לפחות מתאר כללי שלה. המטרה שלי בכך שאני מספר לכם את זה היום היא לא ליידע אתכם מה היה הבגד הראשון של האדם. אם כן, מהי הנקודה? הנקודה היא לא מעיל הפרווה, אלא הדרך להכיר את הטבע וההוויה והרכוש שגילה אלוהים כשהוא עשה את הדבר הזה.

בתמונה הזו של "ויעש יהוה אלהים לאדם ולאשתו כתנות עור ויַלבִּשֵם," איזה מין תפקיד מגלם אלוהים כשהוא נמצא עם אדם וחווה? באיזה מין תפקיד מופיע אלוהים בעולם שבו יש רק שני בני אנוש? בתפקיד אלוהים? אחים ואחיות מהונג קונג, אנא ענו. (בתפקיד הורה.) אחים ואחיות מדרום קוריאה, באיזה מין תפקיד אתם חושבים שאלוהים מופיע? (אבי המשפחה.) אחים ואחיות מטייוואן, מה אתם חושבים? (תפקיד של מישהו במשפחתם של אדם וחווה, תפקיד של בן משפחה.) חלקכם חושבים שאלוהים מופיע כבן משפחתם של אדם וחווה, ואילו אחרים אומרים שאלוהים מופיע כאבי המשפחה, ואחרים אומרים שהוא מופיע כהורה. כל התשובות האלה הולמות מאוד. אולם לאן אני חותר? אלוהים ברא את שני בני האדם האלה והתייחס אליהם כאל בני לווייתו. כבן משפחתם היחיד, אלוהים דאג לחייהם וכן לצרכיהם הבסיסיים. אלוהים מופיע כאן כהורה של אדם וחווה. כשאלוהים עושה זאת, האדם לא רואה כמה אלוהים נשגב – הוא לא רואה את עליונותו הרבה, את מסתוריותו ובמיוחד לא את חרון אפו או את מלכותיותו. כל מה שהוא רואה הם ענוותו של אלוהים, חיבתו, דאגתו לאדם והאחריות והאכפתיות שלו כלפיו. הגישה והאופן שבהם אלוהים התייחס לאדם וחווה דומים לאופן שבו הורים אנושיים דואגים לילדיהם. הם גם דומים לאופן שבו הורים אנושיים אוהבים את בניהם ובנותיהם, שומרים עליהם ומטפלים בהם – אופן אמיתי, גלוי ומוחשי. במקום לשים את עצמו בעמדה מרוממת, אלוהים השתמש בעצמו בעורות כדי להכין בגדים לאדם. לא משנה אם מעיל הפרווה הזה שימש לכסות את צניעותם או להגן עליהם מהקור. בסיכומו של עניין, אלוהים הכין בעצמו ובמו ידיו את הבגדים האלה ששימשו לכסות את גוף האדם. במקום ליצור אותם בפשטות באמצעות מחשבה או שיטות של נסים, כפי שבני האדם מדמיינים, אלוהים באמת עשה דבר מה שהאדם חושב שאלוהים לא יכול או לא אמור לעשות. אולי זה דבר פשוט שיהיו כאלה שיחשבו שהוא אפילו לא ראוי לאזכור, אך הוא גם מאפשר לכל חסידי האל שהיו קודם כן אפופים ברעיונות עמומים על אלוהים לזכות בתובנות על אמיתיותו וחביבותו ולראות את אופיו הנאמן והצנוע. הדבר גורם לבני אדם יהירים באופן בלתי נסבל שחושבים שהם נעלים ונשגבים להרכין את ראשיהם המתנשאים בבושה בפני אמיתיותו וצניעותו של אלוהים. כך אמיתיותו וצניעותו של אלוהים מוסיפות ומאפשרות לבני האדם לראות כמה הוא ראוי לאהבה. לעומת זאת, אלוהים העצום, אלוהים הראוי לאהבה, אלוהים הכל-יכול בלבבות בני האדם הוא כה קטן ובלתי מושך והוא לא מסוגל לעמוד אפילו במכה אחת. כשאתם רואים את הקטע הזה ושומעים את הסיפור הזה, האם אתם מתנשאים על אלוהים בגלל שהוא עשה דבר כזה? אולי יש בני אדם שכן, אך עבור אחרים ההיפך הוא הנכון. הם חושבים שאלוהים הוא אמיתי וראוי לאהבה, ודווקא אמיתיותו וחביבותו של אלוהים הן מה שנוגע ללבם. ככל שהם רואים יותר את הצד האמיתי של אלוהים, כך הם יכולים להעריך טוב יותר את קיומה האמיתי של אהבתו של אלוהים, את חשיבותו של אלוהים בלבם ואת האופן בו הוא ניצב לצדם בכל רגע.

בשלב הזה, עלינו לקשר את הדיון שלנו להווה. אם אלוהים יכול לעשות את מגוון הדברים הקטנים הללו למען בני האדם שהוא ברא בראשית – אפילו דברים שבני אדם לא יעזו לחשוב עליהם או לצפות להם – האם אלוהים יכול לעשות דברים כאלה עבור בני ימינו? יש כאלה שאומרים, "כן!" מדוע? מפני שמהותו של אלוהים לא מזויפת, חביבותו לא מזויפת. זאת מפני שמהותו של אלוהים קיימת באמת והיא לא דבר שאחרים הוסיפו, והיא בהחלט לא דבר שמשתנה עם הזמן, המקום או העידן. אמיתיותו וחביבותו של אלוהים יכולות לבוא לידי ביטוי במעשים שבני אדם חושבים שהם לא מרשימים וחסרי חשיבות – מעשים קטנים כל כך עד שבני אדם אפילו לא חושבים שהוא יעשה אותם אי-פעם. אלוהים הוא לא יומרני. אין כל הגזמה, התחזות, גאווה או יוהרה בטבעו ובמהותו. הוא לעולם לא מתרברב, אלא אוהב את בני האנוש שהוא ברא, דואג להם, משגיח עליהם ומוביל אותם בנאמנות ובכנות. בלי קשר למידה שבה בני האדם יכולים להעריך, להרגיש או לראות את מעשיו, אלוהים עושה אותם באופן מוחלט. האם הידיעה שיש לאלוהים מהות כזו תשנה את אהבת בני האדם כלפיו? האם היא תשפיע על הפחד שלהם מאלוהים? אני מקווה שכאשר תבינו את הצד האמיתי של אלוהים, תתקרבו אליו אפילו יותר ותוכלו להעריך באמת עוד יותר את האהבה והאכפתיות שלו כלפי האנושות, ובמקביל תוכלו גם לתת את לבכם לאלוהים, ולא יהיו לכם עוד חשדות או ספקות לגביו. אלוהים עושה בשקט את כל מה שהוא למען האדם ועושה את הכל בדממה באמצעות כנותו, נאמנותו ואהבתו. אולם לעולם אין לו כל חשש או חרטה על כל מה שהוא עושה, והוא גם לעולם לא זקוק למישהו שיגמול לו איכשהו וגם אין לו כל כוונה להשיג דבר מהאנושות אי-פעם. המטרה היחידה של כל מה שהוא אי-פעם עשה היא לקבל את אהבתה ואמונתה האמיתיות של האנושות. בואו נחתום בזאת את הנושא הראשון.

האם הדיונים האלה עזרו לכם? עד כמה הם עזרו? (הבנה והכרה רבות יותר של אהבתו של אלוהים.) (השיטה הזו של תקשור יכולה לעזור לנו בעתיד להבין טוב יותר את דבר האל, לתפוס את הרגשות שהיו לו ואת המשמעויות שמאחורי הדברים שהוא אמר כשאמר אותם ולחוש את מה שהוא הרגיש בזמנו.) האם מישהו מכם חש עוד יותר בקיומו הממשי של אלוהים לאחר קריאת הדברים האלה? האם אתם מרגישים שקיומו של אלוהים כבר לא נבוב או מעורפל? ברגע שאתם מרגישים כך, האם אתם חשים שאלוהים נמצא לצדכם? אולי התחושה לא ברורה כעת, או שאולי אתם עדיין לא מסוגלים להרגיש אותה. אולם יום אחד, כשתעריכו עמוקות ותכירו באמת בלבכם את טבעו ומהותו של אלוהים, תחושו שאלוהים נמצא לצדכם – בסך הכל מעולם לא באמת קיבלתם את אלוהים בלבכם. זה דבר אמיתי.

מה אתם חושבים על שיטת התקשור הזו? האם הצלחתם לעמוד בקצב? האם אתם חושבים שהסוג הזה של שיתוף על הנושא של עבודתו וטבעו של אלוהים כבד מאוד? איך הרגשתם? (טוב מאוד, התרגשות.) מה גרם לכם להרגיש טוב? מדוע התרגשתם? (זה הרגיש כמו לחזור לגן עדן, לחזור להיות לצדו של אלוהים.) "טבעו של אלוהים" הוא למעשה נושא מאוד לא מוכר לכולם, מפני שהדברים שאתם בדרך כלל מדמיינים והדברים שאתם קוראים בספרים או שומעים בשיתופים תמיד גורמים לכם להרגיש כמו עיוור הנוגע בפיל – אתם רק מגששים בידיכם, אבל אתם לא באמת רואים דבר בעיניכם. "מגע ידכם" פשוט לא יכול להקנות לכם בסיס של הכרה את אלוהים, ועל אחת כמה וכמה שהוא לא יכול להקנות לכם תפיסה ברורה. מגע ידכם מעניק לכם רק עוד דמיון, כך שאתם לא יכולים להגדיר בדיוק מהם טבעו ומהותו של אלוהים. במקום זאת, נראה שהגורמים האלה של חוסר ודאות העולים מהדמיון שלכם ממלאים את לבכם בספקות. כשאתם לא יכולים להיות בטוחים לגבי דבר מה אך בכל זאת מנסים להבין אותו, תמיד יהיו ניגודים וסתירות בלבכם, ולעתים הדבר אף יכול לגרום להפרעה ולגרום לכם להרגיש אבודים. האין זה מייסר ביותר כשאתם רוצים לחפש את אלוהים, להכיר את אלוהים ולראות אותו בבירור, אך נראה שאתם לעולם לא יכולים למצוא את התשובות? כמובן, הדברים האלה מכוונים רק למי שרוצה לחפש יראת אל ולְרַצות את אלוהים. עבור אלה שפשוט לא שמים לב לדברים כאלה, הדבר למעשה לא משנה, מפני שהם מקווים שעדיף שאמיתיותו וקיומו של אלוהים יהיו אגדה או דמיון כדי שהם יוכלו לעשות הכל כאוות נפשם, כדי שהם יוכלו להיות הגדולים והחשובים ביותר, כדי שהם יוכלו לעשות מעשים רעים ללא חשש מההשלכות וכדי שאפילו הדברים שאלוהים אומר על רשעים לא יהיו תקפים לגביהם. בני האדם האלה לא מוכנים לתפוס את טבעו של אלוהים, נמאס להם מהניסיון להכיר את אלוהים ואת כל המידע עליו. הם היו מעדיפים שאלוהים לא היה קיים כלל. בני האדם האלה מתנגדים לאלוהים והם אלה שיושמדו.

כעת, בואו נדון בסיפור של נח ובאופן שבו הוא נוגע לנושא של עבודתו של אלוהים, טבעו של אלוהים ואלוהים עצמו.

מה אתם רואים שאלוהים עושה לנח בקטע הזה מכתבי הקודש? אולי כל היושבים כאן יודעים על כך דבר מה מקריאת כתבי הקודש: אלוהים דרש מנח לבנות את התיבה, ואז אלוהים השתמש במבול כדי להשמיד את העולם. אלוהים הרשה לנח לבנות את התיבה כדי להציל את משפחתו בת שמונה הנפשות ולאפשר לה לשרוד כדי להפוך לאבות הדור הבא של האנושות. כעת, בואו נקרא את כתבי הקודש.


עוד

האל הכול יכול - ביאת המשיח

כנסיית האל הכול יכול - הבשורה של ממלכת השמים

חיפוש אחר עקבות האל - הברק ממזרח
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:


הקלד את המספר המופיע בתמונה:

חיפוש
ארכיון