עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  

אודות

הברק ממזרח, כנסיית האל הכול יכול נוסדה בעקבות הופעתו ועבודתו של האל הכול יכול, הביאה השנייה של ישוע אדוננו, המשיח של אחרית הימים. החברים בכנסייה הם אלה המקבלים את עבודתו של האל הכול יכול באחרית הימים, והנכבשים וניצלים באמצעות דבריו. האל הכול יכול ייסד את הכנסייה לבדו והוא שמנהיג אותה כרועה. היא במפורש לא נוסדה על ידי אדם. המשיח הוא האמת, הדרך והחיים. צאנו של אלוהים שומעות בקולו של אלוהים. כל עוד תקראו את דברי האל הכול יכול, תבינו שאלוהים אכן הופיע.
חיפוש
נושאים
אלוהים  (166)
האל  (80)
ישוע  (70)
ספרים  (66)
המשיח  (62)
האמת  (57)
מזמורים  (41)
האל הכול יכול  (38)
הבשורה  (25)
סרטונים  (24)
אחרית הימים  (21)
משיח  (18)
החיים  (17)
הבורא  (16)
יהוה  (16)
עדות  (13)
שירים חדשים  (12)
אמונה  (11)
ברק ממזרח  (8)
אהבה  (7)
גאולה  (7)
הישועה  (6)
הכנסייה  (6)
ישוע המשיח  (6)
ישועת  (6)
שמיים  (6)
תפילה  (6)
אהבת אלוהים  (5)
אמונה באלוהים  (5)
בשורה  (5)
ישועה  (5)
סרטי בשורה  (5)
ציות  (5)
אהבת  (4)
גורל  (4)
דבר אלוהים  (4)
דקלומי דבר האלוהים  (4)
הכרת אלוהים  (4)
יעד  (4)
כנסייה  (4)
כנסיית האל הכול יכול  (4)
רוח הקודש  (4)
אור  (3)
המנון  (3)
כתבי הקודש  (3)
מושיע  (3)
עשרת הדיברות  (3)
אהבתו של אלוהים  (2)
דרך החיים  (2)
טוב  (2)
לישועת  (2)
מוסיקת גוספל  (2)
מקהלה  (2)
סרטוני התנסות ברדיפה  (2)
קול אלוהים  (2)
שיר פולחן  (2)
שירים חדשים של המלכות  (2)
asylum seekers  (1)
Human Rights  (1)
אדם  (1)
אלוהי  (1)
אלוהים הו  (1)
אמונה באל  (1)
אמת  (1)
דקלומי דבר ה  (1)
דקלומי דבר הא  (1)
האל הכול יכו  (1)
האמת הבשורה  (1)
הברק ממזרח  (1)
הגאולה  (1)
הימים  (1)
הריבון על הכול  (1)
השילוש הקדוש  (1)
השמיים  (1)
השמים  (1)
התנסויות בחיים  (1)
וחווה  (1)
חסד  (1)
חסר  (1)
יהו  (1)
יכול  (1)
ישו  (1)
כנסיית  (1)
כנסיית האל הכול יכול - הריבון על הכול  (1)
כנסיית האל הכול יכול - ספרים  (1)
כתבי הקו  (1)
ללכת אחרי  (1)
לעיון נוסף  (1)
מבורך  (1)
מוסיקה לחיים  (1)
מזמורי  (1)
ספרים האמת  (1)
עבודה  (1)
עוד  (1)
פולחן  (1)
קול של אלוהים  (1)
ריבונות  (1)
שירים חדשי  (1)
שירים חדשים של המ  (1)
שירים על אלוהים  (1)
שפט  (1)
תפילות  (1)
תפילת  (1)
ארכיון
הדרך להכיר את אלוהים
אפליקציית כנסיית האל ה


אפליקציית כנסיית האל ה


אפליקציית כנסיית האל ה


12. בכנסייה אין יחס מועדף
22/10/2018 14:56
seek
האל הכול יכול, ברק ממזרח, אלוהים
 

ליו שין ליאוצ'נג סיטי, מחוז שאנדונג

לאחר שהייתי חסידו של אלוהים במהלך השנים הללו, חשתי כי חוויתי סבל ושילמתי על כך מחיר מסוים, ולפיכך התחלתי בהדרגה לחיות על הישגי עברי ולנופף בוותק שלי. חשבתי: "עזבתי את ביתי לפני שנים כה רבות, ומשפחתי לא שמעה ממני זה זמן רב. בנסיבות הללו, הכנסייה בוודאי תדאג לי. גם אם לא אעשה את עבודתי היטב, הם לא ישלחוני לביתי. במקרה הגרוע ביותר הם פשוט יפטרו אותי ויטילו עליי עבודה אחרת". מתוך החשיבה הזאת, לא היה עליי כל עול בעבודתי. התעלמתי מכל דבר, ואפילו ראיתי את מלאכת הבשורה כטרדה – חייתי תמיד בקשיים ובתירוצים. גם כאשר חשתי כי האשם הוא בלבי ובמצפוני, כיוון שחייב הייתי כה הרבה לאלוהים בשל התנהגותי, שאותה עשיתי רק כדי לצאת ידי חובה, וכי במוקדם או במאוחר אסולק, עדיין המשכתי להעביר את הזמן מתוך מנטליות של תקווה כי יתמזל מזלי, וימיי בכנסייה עברו בעצלתיים.

אלוהים הוא צודק וקדוש. בסופו של דבר, לאחר שחירבתי לחלוטין את עבודתי בשל התרשלותי לאורך זמן במילוי תפקידי, פוטרתי ונשלחתי הביתה לחשבון נפש. כאשר זה התרחש הייתי המום: איך הם העזו לא להראות מעט יותר התחשבות? כעת, אחרי שנות עבודה כה רבות, עליי ללכת הביתה, פשוט כך. אך כיצד אוכל לעמוד מול משפחתי אם אחזור הביתה עכשיו? אילו אפשרויות עומדות בפניי לעתיד? ... חשתי אי שקט עז בלבי, והאשמתי בתוקף את אלוהים, שאותו לא הבנתי כהלכה. שקעתי בחשיכה ונאבקתי בכאב.

בסבלי העז, באתי אל אלוהים ואמרתי לו: הו אלוהים, תמיד חשבתי שלאחר שעבדתי הרחק מביתי במשך כל השנים הללו וחוויתי סבל, הכנסייה לא תתייחס אליי כך. עכשיו אני חי בחשיכה, לבי מלא בתחושות שאיני מבין אותך, ואני מאשים אותך. אנא רחם עליי שוב, כדי שאוכל ליהנות מנאורותך ומהכוונתך באפילה... לאחר שהתפללתי כך מספר פעמים, דבר האלוהים הפך אותי לנאור. באחד הימים ראיתי את הדברים הבאים שאמר אלוהים: "כלל לא אחוש רחמים על בני האדם שסובלים במשך שנים רבות ועובדים קשה ללא כל תוצאה. נהפוך הוא – אני מתייחס אל בני האדם שלא עמדו בדרישותיי בעונש ולא בגמול, וודאי שלא באהדה. ייתכן אתם מתארים לעצמכם שמכיוון שאתם חסידי אל מזה שנים רבות, השקעתם עבודה רבה כך או כך, ולכן בכל מקרה תוכלו לקבל קערת אורז בבית האל בתור עושי שירות. אני סבור שמרביתכם חושבים כך מפני שעד כה, תמיד עסקתם בשאיפה לעיקרון של "נצל פן תנוצל". לכן אני אומר לכם בשיא הרצינות: לא אכפת לי כמה עבודתכם הקשה ראויה לשבח, כמה ההסמכות שלכם מרשימות, כמה אתם דבקים בי בחסידותכם, כמה אתם ידועים או כמה הגישה שלכם השתפרה. כל עוד לא עשיתם את מה שדרשתי, לעולם לא תהיו מסוגלים לזכות בשבחיי. ...מפני שאני לא יכול להכניס למלכותי ואל העידן הבא את אויביי ובני אדם שמצחינים מרוע ובצלם השטן." ('עבירות יובילו את האדם לגיהינום' ב'הדבר מופיע בבשר') כל מילה שאמר אלוהים גילתה את מלכותיותו ואת זעמו, דקרה אותי ישירות בנקודה הקטלנית כמו חרב פיפיות וניתצה את חלומי, "להיות מסוגל לפחות להרוויח את לחמי בכנסייה בכל מחיר, בזכות העבודה שהשקעתי, גם אם אינה ראויה לציון". בנקודה זאת לא נותרה לי כל ברירה, אלא לערוך חשבון נפש: גם אם אכן עזבתי את ביתי ומילאתי את חובתי בחוץ במהלך שנים ספורות אלו, כאשר על פני השטח נראה ששילמתי מחיר נמוך וסבלתי מעט, לא חשתי כלל בצערו של אלוהים, ומעולם לא חשבתי כיצד אוכל למלא את חובתי היטב כדי להשביע את רצונו של אלוהים. אדרבא, פעלתי רק כדי לצאת ידי חובה בעבודתי. בפרט במהלך התקופה הזאת, לא היה עליי כל עול בעבודת הבשורה שמילאתי, ואפילו לא התייחסתי ברצינות למכסת הבשורה שקבעה הכנסייה – לא היה לי אכפת אם השלמתי אותה או שלא, ולא חשתי כי חייב אני דבר-מה לאלוהים. אפילו התייחסתי לעבודת הבשורה כאל נטל, וחשבתי שאם עוד אנשים חדשים יצטרכו לבוא, ולא אוכל למצוא מי שייתן להם מים, הדבר יגרום לטרדה נוספת. לפיכך לא גיליתי כל עניין בעבודת הבשורה וגרמתי להפסדים כבדים בתחום הזה. היות שלא השקעתי תשומת לב בעבודת מתן המים לאנשים חדשים, בסופו של דבר התוצאה הייתה שכמה מאמינים חדשים נטשו, כיוון שלא היה מי שייתן להם מים. הכנסייה הטילה עליי למצוא משפחות מארחות ולטפל במספר עניינים כלליים אחרים, אך המשכתי לחיות עדיין בקשיים ובתירוצים, וסירבתי לשתף פעולה עם אלוהים. מלבד זאת, הייתי מרוצה ממצבי הנוכחי ולא שאפתי להתקדם; הפכתי למושחת במידה מסוימת, איבדתי את עבודתה של רוח הקודש ברמה קריטית, ובכך גרמתי להיבטים שונים בעבודת הכנסייה להידרדר לכדי אי-סדר... חשבתי על התנהגותי: כיצד ניתן לקרוא לכך מילוי חובתי? היו אלה בפשטות מעשי נבלה! אך למעשה חשתי כי גם אם עבודתי לא הייתה ראויה לציון, לכל הפחות השקעתי עבודה קשה, ועליי להיות מסוגל להרוויח את לחמי בכנסייה בכל מחיר. כאשר הכנסייה שילחה אותי לביתי כדי לערוך חשבו נפש, אפילו הרגשתי כי נגרם לי עוול. אפילו ראיתיבעצמי גורם התורם לכנסייה, וללא בושה הצבתי דרישות בפני אלוהים ונופפתי בוותק שלי. אכן, התנהגתי הייתה בלתי סבירה ונהגתי בחוסר היגיון! הטבע הזה שלי היה מאוס ושנוא מדי על אלוהים! הכנסייה שונה מן החברה ומהעולם בכך שטבעו הצודק של אלוהים אינו מגלה רחמים כלפי איש. אין זה משנה עד כמה אתה מוסמך, כמה סבל עברת או במשך כמה זמן היית חסיד של אלוהים. אם אתה פוגע בטבעו של אלוהים, גמולך היחיד יהיה זעמו ומלכותיותו של אלוהים. כיצד טפיל כמוני, שלא ביצע למעשה את מלאכתו ורק חי על חשבון הכנסייה, יוכל בכלל להיות היוצא מן הכלל בפני אלוהים הצודק? רק בנקודה זאת הבנתי כי פיטוריי ושליחתי לעריכת חשבון נפש היו בדיוק שיפוטו הצודק של אלוהים לגביי. זו הייתה גם האהבה והישועה הגדולה ביותר שאלוהים יכול היה להעניק לאותו בן מורד שלו. בלעדיו הייתי עדיין נאחז בהשקפה המוטעית של "מסוגל לפחות להרוויח את לחמי בכנסייה בכל מחיר, בזכות העבודה שהשקעתי, גם אם אינה ראויה לציון", רדום בחלום היפהפה שטוויתי לעצמי ובסופו של דבר גווע בתוך דמיוני שלי.

הו אלוהים! תודה לך! השבח לך! גם אם שיטת ההצלה שלך אינה תואמת את תפיסותיי, אני מבין כעת את כוונותיך ורואה את דאגתך וחשיבתך. אני מוכן לקבל את ייסוריך ואת שיפוטך, ודרכם לערוך חשבון נפש מעמיק ולהכיר את עצמי, להכיר את טבעך הצודק ואף להיות נכון להכות על חטא ולהתחיל מחדש, כדי להפוך לאדם חדש!

0 תגובות
שיפוט האל באחרית הימים יוצר את המתגברים
21/10/2018 11:41
seek
האל הכול יכול, הבשורה, דרך החיים, אלוהים הו
 

דרך החיים |שיפוט האל באחרית הימים יוצר את המתגברים
האחים והאחיות בכנסיית האל הכול יכול מחזיקים מעמד כנגד ההפרעות והרדיפות הקשות מצד המפלגה הקומוניסטית הסינית והעולם הדתי. מדוע הם מסרבים להיכנע, וממשיכים להטיף את הבשורה ולהעיד על אלוהים? איך האל הכול יכול מוביל אותם בעודם חווים את השיפוט ומתמודדים עם המצוקות כדי להיטהר ולהיעשות מתגברים? צפו בסרטון זה!  

0 תגובות
כיצד אלוהים הוביל וקיים את האנושות עד לימינו?
20/10/2018 13:21
seek
האל הכול יכול, הבשורה, ישוע, אלוהים, יהוה
 

דברי אלוהים רלוונטיים:

עבודת הניהול של אלוהים החלה בבריאת העולם, והאדם הוא עיקר העבודה הזו. אפשר לומר שבריאת הכל בידי אלוהים נעשתה למען האדם. מאחר שעבודת הניהול שלו מתפרסת על פני אלפי שנים ולא בוצעה תוך דקות או שניות ספורות, או כהרף עין או במשך שנה או שנתיים, היה עליו לברוא דברים נוספים שהיו נחוצים לשם הישרדותו של האדם, כגון השמש, הירח, כל מיני יצורים חיים ומזון וסביבת חיים עבור האנושות. זו הייתה תחילת ניהולו של אלוהים.

מתוך 'האדם יכול לזכות בישועה רק תחת ניהולו של אלוהים' ב'הדבר מופיע בבשר'

איזו עבודה עשה אלוהים כדי לפזר את הגזעים? דבר ראשון, הוא הכין את הסביבה הגיאוגרפית הרחבה, הסביבה הרחבה, והקצה לבני האדם מיקומים שונים, ואחר כך, דור אחר דור שורד שם. הדבר הוסדר - תחום הישרדותם הוסדר. ותזונתם, חייהם, הדברים שהם אוכלים, הדברים שהם שותים, פרנסתם - אלוהים הסדיר את כל אלה זה מכבר. וכאשר אלוהים ברא את כל הישויות, הוא ערך הכנות שונות לסוגים שונים של בני אדם: יש הרכבי קרקע שונים, סוגי אקלים שונים, צמחים שונים וסביבות גיאוגרפיות שונות. במקומות שונים יש אפילו עופות וחיות שונים, בסוגים שונים של מים יש סוגים שונים של דגים ומוצרי ים, ואף סוגי החרקים נקבעים על ידי אלוהים. ...ייתכן שבני אדם אינם רואים את ההבדלים בהיבטים שונים אלה או אינם תופשים אותם, אך כשאלוהים ברא את כל הישויות, הוא הגדיר אותם והכין סביבות גיאוגרפיות שונות, שטחים שונים ויצורים חיים שונים לגזעים השונים. מכיוון שאלוהים ברא את סוגי בני האדם השונים, הוא יודע למה זקוק כל אחד מהם ומהו אורח חייו. לפיכך, הדברים שאלוהים ברא טובים מאוד.

מתוך 'אלוהים עצמו, הייחודי ט'' ב'המשך של הדבר מופיע בבשר'

מהם תנאי היסוד לאורחות החיים האנושיים השונים האלה? האין הם דורשים לשם הישרדות תחזוקה בסיסית של סביבתם? כלומר, אילו הציידים היו מאבדים את היערות שבהרים או את העופות והחיות, לא הייתה להם עוד פרנסה. מכאן שאם בני אדם המתקיימים על ציד יאבדו את היערות שבהרים ולא יהיו להם עוד עופות וחיות, אזי לא יהיה להם עוד מקור פרנסה. לאיזה כיוון היה פונה עם כזה, לאן היו הולכים בני אדם מסוג זה? האפשרות שישרדו או שלא ישרדו היא ערך לא ידוע, והם יכולים פשוט להיעלם. ואלה הרועים לפרנסתם – הם נשענים על הערבות. הדבר שבו הם תלויים באמת אינו המקנה שלהם, אלא הסביבה שבה המקנה שלהם שורד – הערבות. לולא היו ערבות, היכן הם היו רועים את עדריהם? מה היו אוכלים הבקר והצאן? ללא מקנה, איזו פרנסה יכולה הייתה להיות לעמים הנוודים? לא הייתה להם פרנסה. ללא מקור מחיה, לאן היה העם הולך? המשך ההישרדות היה נעשה קשה מאוד, לא היה להם עתיד. ללא מקורות מים, נהרות ואגמים היו מתייבשים. האם כל הדגים הזקוקים למים כדי לחיות היו עדיין קיימים? הדגים האלה לא היו קיימים. האם אותם בני אדם הנשענים על המים והדגים למחייתם היו ממשיכים לשרוד? לולא היה להם מזון, לולא היה להם מקור פרנסה, העמים האלה לא היו יכולים להמשיך לשרוד. מיד כשהייתה מתעוררת בעיה בפרנסתם או בהישרדותם, הגזעים האלה היו נכחדים. הם לא היו יכולים לשרוד – הם היו יכולים להיעלם, להימחק מעל פני האדמה. ואילו אלה המעבדים את האדמה למחייתם היו מאבדים את הקרקע שלהם, מה הייתה התוצאה? הם לא היו יכולים לשתול דברים, הם לא היו יכולים לקבל את מזונם מצמחים שונים. מה הייתה התוצאה? ללא מזון, האם בני אדם לא היו גוועים ברעב? אילו בני אדם גוועו ברעב, האם סוג זה של בני אדם לא היה נכחד? זוהי אם כן מטרתו של אלוהים בשמירה על סביבות אקולוגיות שונות. יש לו מטרה אחת בלבד בשמירה על סביבות ומערכות אקולוגיות שונות, בשמירה על היצורים החיים השונים בתוך כל סביבה, והיא לטפח את כל סוגי בני האדם, לטפח בני אדם החיים בסביבות גיאוגרפיות שונות.

אילו כל הישויות היו מאבדות את חוקיהן, הן היו חדלות להתקיים. אילו אבדו החוקים של כל הישויות, אזי היצורים החיים בין כל הישויות לא היו יכולים להמשיך הלאה. גם בני האדם היו מאבדים את סביבות ההישרדות שלהם, שבהן הם תלויים להישרדותם. אילו בני האדם היו מאבדים את כל אלה, הם לא היו יכולים להמשיך לחיות ולהתרבות מדור לדור. הסיבה לכך שבני האדם שרדו עד היום, היא כי אלוהים סיפק לאנושות את כל הישויות שיזינו אותם, שיטפחו את האנושות בדרכים שונות. רק מפני שאלוהים מטפח את האנושות בדרכים שונות, היא שרדה עד כה, עד עצם היום הזה.

...

מנקודת המבט של החוקים שקבע אלוהים לצמיחתם של כל הדברים, האין האנושות כולה, יהיה אשר יהיה סוג בני האדם, חיה במסגרת הדברים שאלוהים מספק - האין כולם חיים במסגרת טיפוחו? אילו החוקים האלה הושמדו או אילו אלוהים לא היה קובע חוקים מעין אלה לאנושות, מה היה עתידה? לאחר שהיו מאבדים את סביבות ההישרדות הבסיסיות שלהם, האם היה לבני האדם מקור כלשהו של מזון? ייתכן שמקורות המזון היו נעשים בעיה. אילו בני האדם איבדו את מקורות המזון שלהם, כלומר, לא הייתה להם אפשרות להשיג דבר למאכל, ייתכן שהם לא היו יכולים להחזיק מעמד ולו למשך חודש אחד. הישרדותם של בני האדם הייתה נעשית בעיה. לפיכך, כל דבר ודבר שאלוהים עושה למען הישרדותם של בני האדם, למען המשך קיומם והתרבותם, הוא חשוב מאוד. כל דבר ודבר שאלוהים עושה בקרב כל הדברים, קשור בקשר הדוק להישרדותם של בני האדם ובלתי נפרד ממנה. הוא בלתי נפרד מהישרדותם. אילו הישרדותם של בני האדם הייתה נעשית בעיה, האם ניהולו של אלוהים יכול היה להימשך? האם ניהולו של אלוהים היה עדיין קיים? לפיכך, ניהולו של אלוהים מתקיים יחד עם הישרדותה של האנושות כולה שאותה הוא מטפח, ואין זה משנה מה מכין אלוהים לכל הדברים ומה הוא עושה למען בני האדם, שכן הדבר הכרחי עבורו, ויש לו חשיבות מכרעת להישרדותה של האנושות. אילו הייתה חריגה מן החוקים האלה שאלוהים קבע לכל הדברים, אילו חוקים אלה הופרו או שובשו, כל הדברים לא יכולים היו להתקיים עוד, סביבת ההישרדות של בני האדם לא הייתה מוסיפה להתקיים, ואף לא אמצעי המחייה היום-יומיים שלהם, ואף לא הם עצמם. מסיבה זו, ניהול ישועתה של האנושות על ידי אלוהים לא היה מתקיים עוד אף הוא.

מתוך 'אלוהים עצמו, הייחודי ט'' ב'המשך של הדבר מופיע בבשר'

...לאחר עבודתו של יהוה בעידן החוק, אלוהים החל בעבודתו החדשה של השלב השני: ללבוש בשר ודם, להתגלם כאדם לפרק זמן של עשר או עשרים שנים, ולשאת את דבריו ולבצע את עבודתו בקרב מאמינים. אולם ללא יוצא מן הכלל, איש לא ידע זאת, ורק מספר קטן של בני אדם הכיר בכך שהוא אלוהים שהפך לבשר ודם, לאחר שהאדון ישוע מוסמר אל הצלב וקם לתחייה. ...ברגע שהשלב השני של עבודת האל הושלם - לאחר הצליבה - הושלמה עבודתו של אלוהים לגאול את האדם מחטאיו (כלומר, השבת האדם מידיו של השטן). לכן מאותו רגע ואילך, היה על האנושות רק לקבל את האדון ישוע כמושיע, כדי שחטאיה ייסלחו. באופן כללי, חטאי האדם כבר לא היוו מכשול לזכייתו בישועה ולבואו בפני אלוהים, והם כבר לא היו הדבר שבאמצעותו השטן מאשים את האדם. זאת משום שאלוהים עצמו ביצע עבודה אמיתית, הפך לדמותו ולניסיונו של בני האדם החוטאים הבשר והדם, ואלוהים עצמו היה קורבן המנחה של החטאים. כך האדם ירד מהצלב, נגאל וזכה בישועה בזכות בשרו ודמו של אלוהים, דמות בני האדם החוטאים הבשר והדם. על כן, לאחר שהאדם נפל בשבי השטן, הוא התקרב בצעד אחד לקבלת ישועה בפני אלוהים. כמובן, השלב הזה של העבודה היה ניהולו של אלוהים, שהיה שלב אחד מעל לעידן החוק וברמה מעמיקה יותר מעידן החוק.

...

ואז הגיע עידן המלכות, שהוא שלב מעשי יותר של עבודה, אך הוא גם השלב שהאדם הכי מתקשה לקבל. זאת משום שככל שהאדם מתקרב יותר אל אלוהים, כך מטהו של אלוהים מתקרב יותר אל אדם, וכך פני האל מופיעות בפני האדם ביתר בהירות. בעקבות גאולת האנושות, האדם חוזר באופן רשמי למשפחת האל. האדם חשב שכעת הגיע הזמן להנאה, אך הוא נתון למתקפה חזיתית של אלוהים שאיש מעולם לא ניבא. מתברר שזוהי הטבילה שאנשי האל צריכים "ליהנות" ממנה. תחת טיפול שכזה, לבני אדם אין ברירה אלא לעצור ולחשוב לעצמם, "אני השה שהיה אבוד במשך שנים רבות, שאלוהים השקיע כל כך הרבה כדי לקנות אותו בחזרה. אם כן, מדוע אלוהים מתייחס אליי כך? האם זוהי דרכו של אלוהים לצחוק עליי ולחשוף אותי?" ... בחלוף השנים, האדם הפך לרפה, משחווה את מצוקת הזיכוך והייסורים. על אף שהאדם איבד את ה"כבוד" וה"רומנטיקה" של ימים עברו, הוא החל להבין באופן לא מודע את אמת היותו אדם והחל להעריך את שנות מסירותו של אלוהים לישועת האנושות. האדם מתחיל אט-אט לתעב את הבהמיות שלו עצמו. הוא מתחיל לשנוא את פראיותו, את כל אי-ההבנות שלו עם אלוהים ואת הדרישות הבלתי סבירות שהוא מציב לאלוהים. לא ניתן להשיב את הזמן לאחור, אירועי העבר הופכים לזיכרונות המצערים של האדם, ודבריו ואהבתו של אלוהים הופכים לכוח המניע בחיים החדשים של האדם. פצעי האדם נרפאים עם כל יום שעובר, כוחו שב אליו והוא קם ומביט בפני האל הכול יכול... ואז הוא מגלה שאלוהים תמיד היה לצדו ושחיוכו וארשת פניו היפהפייה עדיין מרגשים כל כך. לבו עדיין מלא בדאגה לאנושות שברא, וידיו עדיין חמות וחזקות כפי שהיו בראשית. האדם כאילו חזר לגן עדן, אלא שהפעם האדם לא מקשיב יותר לפיתוייו של הנחש וכבר לא דוחה את יהוה. האדם כורע ברך בפני אלוהים, מרים את מבטו אל פניו המחייכות של אלוהים, ומעלה את הקורבן המנחה היקר לו מכל – הו! אדוניי, אלוהיי!

מתוך 'האדם יכול לזכות בישועה רק תחת ניהולו של אלוהים' ב'הדבר מופיע בבשר'

מאז קיום ניהולו של אלוהים, הוא תמיד היה מסור לגמרי לביצוע עבודתו. על אף שהוא מחביא את גופו מהאדם, הוא תמיד היה לצדו. הוא תמיד עשה עליו את עבודתו, הביע את טבעו, כיוון את כל האנושות במהותו ועשה את עבודתו על כל אדם באמצעות עוצמתו, חוכמתו וסמכותו, ובכך הוא הביא את עידן החוק, עידן החסד ועידן המלכות. על אף שאלוהים מסווה את גופו מהאדם, טבעו, הווייתו ורכושו ורצונו עבור האנושות נחשפים לאדם ללא-רסן, כדי שהאדם יראה ויחווה אותם. במילים אחרות, על אף שבני אדם לא יכולים לראות את אלוהים או לגעת בו, טבעו ומהותו של אלוהים שהאנושות באה איתם במגע הם הבעות של אלוהים עצמו, ללא צל של ספק. האין זו האמת? יהיו אשר יהיו השיטה שאלוהים נוקט או הזווית שממנה הוא עושה את עבודתו, הוא תמיד מגלה לבני האדם את זהותו האמיתית, עושה את מה שהוא אמור לעשות ואומר את מה שהוא אמור להגיד. תהיה אשר תהיה העמדה שאלוהים מדבר ממנה - בין שהוא ברקיע השלישי ובין שהוא מתגלם כבשר ודם, או שהוא אפילו אדם רגיל - הוא תמיד מדבר אל האדם מכל לבו ומכל דעתו, ללא כל הונאה או הסתרה. כשאלוהים מבצע את עבודתו, הוא מבטא את דברו ואת טבעו ומבטא את מה ששייך לאלוהים ומה שאלוהים הינו, ללא כל הסתייגות. הוא מכוון את האנושות באמצעות חייו והווייתו ורכושו.

מתוך 'עבודתו של אלוהים, טבעו של אלוהים ואלוהים עצמו א'' ב'המשך של הדבר מופיע בבשר'

כשהוא מתחיל לעבוד על מישהו, כשהוא בוחר במישהו, הוא לא מכריז על כך בפני איש ולא מכריז על כך בפני השטן, וקל וחומר שהוא לא מבצע איזו מחווה אדירה. הוא פשוט עושה בשקט רב ובטבעיות רבה את הדרוש. ראשית, הוא בוחר עבורכם משפחה. איזה רקע יש למשפחה הזו, מיהם הוריכם, מיהם אבותיכם - אלוהים כבר קבע כל זאת. במילים אחרות, אלה לא היו החלטות של רגע, אלא עבודה שהוא החל לפני זמן רב. מרגע שאלוהים בחר עבורכם משפחה, הוא גם בוחר את התאריך שבו תיוולדו. לאחר מכן, אלוהים צופה בכם מגיחים לאוויר העולם בבכי, צופה בלידתכם, צופה בכם אומרים את מילותיכם הראשונות, צופה בכם מהדסים, צועדים את צעדיכם הראשונים ולומדים ללכת. ראשית אתם פוסעים צעד אחד ואז עוד אחד... כעת אתם יכולים לרוץ, כעת אתם יכולים לקפוץ, כעת אתם יכולים לדבר, כעת אתם יכולים להביע את רגשותיכם. במהלך הזמן הזה, בעוד בני האדם גדלים, מבטו של השטן נעוץ בכל אחד מהם, כמו טיגריס המשקיף על טרפו. אולם בביצוע עבודתו, אלוהים מעולם לא סבל מכל מגבלה מצד בני האדם, אירועים או דברים - ממגבלות של מרחב או זמן. הוא עושה את מה שכדאי שיעשה ואת מה שעליו לעשות. בתהליך ההתבגרות, ייתכן שתתקלו בדברים רבים שלא יהיו לטעמכם ותחוו מחלות ותסכולים. אך בהיותכם בדרך זו, אלוהים משגיח בקפידה על חייכם ועתידכם. אלוהים נותן לכם ערובה אמיתית לכל חייכם, מפני שהוא נמצא לצדכם, שומר עליכם ומשגיח עליכם. אתם מתבגריים ללא מודעות לכך. אתם מתחילים לבוא במגע עם דברים חדשים ומתחילים להכיר את העולם הזה ואת האנושות הזו. הכל טרי וחדש בעיניכם. אתם אוהבים לעשות דברים בדרככם ואתם אוהבים לעשות את מה שאתם רוצים. אתם חיים בתוך האנושיות שלכם, אתם חיים בתוך מרחב המחייה שלכם ואין לכם כל מושג על קיומו של אלוהים. אך אלוהים צופה בכם בכל צעד ושעל במהלך התבגרותכם, וצופה בכם בכל צעד שאתם פוסעים קדימה. אפילו כשאתם לומדים ידע או מדע, אלוהים לא עוזב אתכם אפילו לצעד אחד. אתם זהים לשאר בני האדם בכך שבעודכם מתוודעים לעולם ובאים עמו במגע, קבעתם אידאלים משלכם. יש לכם תחביבים משלכם ואינטרסים משלכם ואף פיתחתם שאיפות נעלות. לעתים קרובות אתם מהרהרים בעתידכם, לעתים קרובות אתם משרטטים קווים לדמותו הרצויה של עתידכם. אך יקרה מה שיקרה לאורך הדרך, אלוהים רואה הכל בבירור. אולי אתם עצמכם שכחתם את עברכם שלכם, אך עבור אלוהים, איש לא יכול להבין אתכם יותר טוב ממנו. אתם חיים תחת עינו הפקוחה של אלוהים, גדלים, מתבגרים. ...מרגע לידתכם ועד עכשיו, אלוהים ביצע בכם עבודה רבה, אך הוא לא סיפר לכם בכל פעם שהוא עשה דבר מה. לא הייתם אמורים לדעת ולכן לא נאמר לכם, נכון? (כן.) עבור האדם, כל דבר שאלוהים עושה הוא חשוב. עבור אלוהים, זהו דבר שעליו לעשות. אולם בלבו, ישנו דבר חשוב שעליו לעשות והוא מתעלה על כל האחרים. מהו הדבר? כלומר, מרגע לידתם של בני האדם ועד עכשיו, על אלוהים להבטיח את ביטחונו של כל אחד מהם. יכול להיות שאתם מרגישים שאתם לא מבינים לחלוטין, ושאתם אומרים "האם הביטחון הזה כל כך חשוב?" אם כן, מה הפירוש המילולי של "ביטחון"? אולי אתם מפרשים זאת כשלום, או אולי אתם מבינים מכך שלעולם לא תחוו אסון או פורענות, ותחיו חיים טובים ורגילים. אולם בלבכם אתם ודאי יודעים שהדבר לא כל כך פשוט. אם כן, מהו הדבר הזה שדיברתי עליו שעל אלוהים לעשות לכל הרוחות? מה פירושו עבור אלוהים? האם זו באמת הבטחת ביטחונכם? כלומר ממש עכשיו? לא. אם כן, מה אלוהים עושה? הביטחון הזה פירושו שהשטן לא יבלע אתכם. האם זה חשוב? השטן לא בולע אתכם, אז האם הדבר נוגע לביטחונכם או לא? הדבר אכן נוגע לביטחונכם האישי ואין דבר חשוב מכך. ברגע שהשטן בולע אתכם, הן נשמתכם והן בשרכם ודמכם לא שייכים עוד לאלוהים. אלוהים לא יושיע אתכם עוד. אלוהים זונח נשמות כאלה ובני אדם כאלה. לכן אני אומר שהדבר החשוב ביותר שיש לאלוהים לעשות הוא להבטיח את ביטחונכם, להבטיח שהשטן לא יבלע אתכם. זה די חשוב, הלא כן? אם כן, מדוע אתם לא יכולים לענות? נראה שאתם לא יכולים להרגיש את טוב לבו הרב של אלוהים!

אלוהים עושה הרבה מעבר להבטחת ביטחונם של בני האדם, כלומר שהשטן לא יבלע אותם - הוא גם עושה עבודה רבה כהכנה לבחירת בן אדם מסוים ולהושעתו. ראשית, איזה אופי יש לכם, לאיזו משפחה תיוולדו, מי הם הוריכם, כמה אחים ואחיות יש לכם, מה מצבכם המשפחתי ומצבכם הכלכלי, מה התנאים של משפחתכם - אלוהים מסדיר את כל הפרטים האלה בקפידה עבורכם. ...מבחוץ, נראה שאלוהים לא עשה דבר רב ערך למען האדם - הוא פשוט עושה הכל בסוד, בענווה ובדממה. אך למעשה, כל מה שאלוהים עושה נעשה כדי להניח יסודות לישועתכם, כדי להכין את הדרך שלפניכם וכדי להכין את כל התנאים הדרושים לישועתכם. מיד ברגע המיועד עבור כל אדם, אלוהים מביא אותו שוב בפניו - בדיוק כשמגיע הרגע שבו אתם אמורים לשמוע את קול האל, אתם תובאו בפניו. כשהדבר קורה, יש בני אדם שכבר הפכו בעצמם להורים, בעוד שאחרים הם רק ילדים של מישהו. במילים אחרות, יש בני אדם שכבר התחתנו והולידו ילדים ואילו אחרים עדיין רווקים וטרם הקימו משפחה משלהם. אולם יהיה אשר יהיה מצבם של בני האדם, אלוהים כבר קבע את המועדים שבהם אתם תיבחרו ואשר בהם בשורתו ודבריו יגיעו אליכם. אלוהים קבע את הנסיבות - החליט על בן אדם מסוים או הקשר מסוים שבאמצעותם הבשורה תועבר אליכם כדי שתוכלו לשמוע את דברי האל. אלוהים כבר הכין עבורכם את כל התנאים הנחוצים כדי שבלא-יודעין, תבואו בפניו ותוחזרו אל חיק משפחתו של אלוהים. בלא-יודעין אתם גם הולכים בעקבות אלוהים ונוכחים בעבודתו, הנעשית צעד אחר צעד, וכך אתם נוכחים בדרך העבודה של אלוהים שהוא הכין עבורכם, צעד אחר צעד. ...אך יהיו אשר יהיו הסיבות הגורמות לכם להאמין בו, אין ספק שאלוהים למעשה מסדיר ומכוון את הכל.

בתחילה, אלוהים השתמש בדרכים שונות כדי לבחור אתכם ולהביא אתכם אל חיק משפחתו. זה הדבר הראשון שהוא עושה וזהו חסד שהוא מעניק לכל אדם ואדם. כעת, במהלך עבודתו של אלוהים באחרית הימים, הוא כבר לא רק מעניק חסד וברכות לאדם כפי שעשה בראשית, וגם לא משדל בני אדם להתקדם – זאת משום יסודות העבודה בעידן החסד. במהלך העבודה הזו של אחרית הימים, מה ראה האדם מכל ההיבטים של עבודת האל שהוא חווה? לא רק שהוא ראה את אהבת האל, אלא גם את משפטו וייסורו של אלוהים. בעת הזו, אלוהים ממשיך לקיים את האדם, לתמוך בו, להאיר אותו ולהנחות אותו, כדי שהוא יתחיל בהדרגה להכיר את כוונותיו של אלוהים, את הדברים שהוא אומר ואת האמת שהוא מעניק לאדם. כשהאדם יהיה חלש, כשתיפול רוחו וכשלא יהיה לו לאן לפנות, אלוהים ישתמש בדבריו כדי לנחם, לייעץ ולעודד את האדם, כדי שבני אדם ששיעור קומתם ירוד יוכלו למצוא בהדרגה את כוחם, לקום על רגליהם באופן חיובי ולהפוך למוכנים לשתף פעולה עם אלוהים. אך כשהאדם ממרה את פיו של אלוהים או מתנגד לו, או כשהוא חושף את שחיתותו שלו ונאבק באלוהים, אלוהים הוכיח את האדם ויטיל עליו משמעת ללא רחמים. אולם, כלפי אווילותו, בערותו, חולשתו וילדותיותו של האדם, אלוהים יפגין סובלנות וסבלנות. כך באמצעות כל העבודה שאלוהים עושה למען האדם, האדם מתבגר, גדל ומתחיל בהדרגה להכיר את כוונות האל, לדעת אמת מסוימת, לדעת מהם דברים חיוביים ומהם דברים שליליים, לדעת מהו רוע ומהו חושך. אלוהים לא תמיד מוכיח את האדם ומטיל עליו משמעת, אך גם לא תמיד מפגין סובלנות וסבלנות. במקום זאת, הוא מקיים כל אדם באופן שונה, על פי השלב שבו הוא נמצא ובהתאם לאיכותו ולשיעור קומתו. הוא עושה דברים רבים למען האדם והוא עושה זאת במחיר כבד. האדם כלל לא תופס את המחיר הזה או את הדברים הללו שאלוהים עושה, אך כל מה שאלוהים עושה מתבצע במציאות על כל אדם. אהבת האל היא אמיתית: בזכות חסדו של אלוהים, האדם נמנע מאסון אחר אסון, בעוד שאלוהים מפגין את סובלנותו כלפי חולשתו של האדם פעם אחר פעם. המשפט והייסורים של אלוהים מאפשרים לבני האדם להכיר בהדרגה בשחיתות של האנושות ובמהותה השטנית. הדברים שאלוהים מספק, האופן שבו הוא הופך את האדם לנאור ומנחה אותו מאפשרים לאנושות להכיר יותר ויותר את מהות האמת. כל אלה מאפשרים לאנושות לדעת יותר ויותר מה בני אדם צריכים, באיזו דרך עליהם ללכת, לשם מה הם חיים, מה הערך והמשמעות של חייהם וכיצד עליהם ללכת בדרך שלפניהם. כל הדברים הללו שאלוהים עושה בלתי נפרדים ממטרתו המקורית היחידה. אם כן, מהי המטרה הזו? האם אתם יודעים? מדוע אלוהים משתמש בדרכים האלה כדי לבצע את עבודתו על האדם? איזו תוצאה הוא רוצה להשיג? במילים אחרות, מה הוא רוצה לראות באדם ומה הוא רוצה להשיג ממנו? מה שאלוהים רוצה לראות הוא שאפשר להחיות את לב האדם. במילים אחרות, הדרכים האלה שהוא משתמש בהן לעבוד על האדם נועדו לעורר ללא הרף את לב האדם ואת רוחו של האדם, ליידע אותו מהיכן הגיע, מי מנחה אותו, תומך בו ומקיים אותו, ומי אפשר לאדם לחיות עד עתה. הן נועדו לידע את האדם מיהו הבורא, את מי עליו לעבוד, באיזו דרך עליו ללכת ובאיזו דרך על האדם לבוא בפני אלוהים. הן משמשות כדי להחיות בהדרגה את לב האדם כדי שהאדם יכיר את לב האל, יבין את לב האל ויתפוס את הדאגה הרבה ואת המחשבה שמאחורי עבודת האל להושעת האדם. כשלב האדם קם לתחייה, הוא לא רוצה עוד לחיות חיים של טבע מושחת ומנוון, אלא רוצה לחפש את האמת ואת ריצוי האל. כשלב האדם מתעורר, הוא מסוגל להתנתק לחלוטין מהשטן והשטן כבר לא פוגע בו, שולט בו או מוליך אותו שולל. במקום זאת, האדם יכול לשתף פעולה עם עבודת האל ועם דבריו באופן חיובי כדי לרצות את לבו של אלוהים, ובכך לזכות ביראת אל והסתלקות מרע. זו התכלית המקורית של עבודתו של אלוהים.

מתוך 'אלוהים עצמו, הייחודי ו'' ב'המשך של הדבר מופיע בבשר'

חלפו כמה אלפי שנים, והאנושות נהנית עדיין מן האור והאוויר שהעניק אלוהים, נושמת עדיין את הנשימה שהפיח אלוהים עצמו, נהנית עדיין מן הפרחים, הציפורים, הדגים והחרקים שברא אלוהים, ונהנית עדיין מכול הדברים שסיפק אלוהים. יום ולילה עדיין מחליפים זה את זה בהתמדה, ארבע העונות מתחלפות כרגיל, האווזים העפים בשמיים עוזבים בחורף ועדיין שבים באביב הבא, הדגים שבמים אינם עוזבים לעולם את הנהרות והאגמים שהם ביתם, הציקאדות שעל פני האדמה יוצאות מגדרן מרוב שירה בימי הקיץ, הצרצרים שבדשא מזמזמים ברכות בקצב הרוח בסתיו, האווזים מתקבצים ללהקות ואילו העיטים נותרים יחידים, להקות האריות מקיימות את עצמן על ידי ציד, האיילים אינם מתרחקים מן העשב והפרחים... כול מין של יצור חי בין כול הדברים עוזב ושב, ועוזב שנית, מיליון שינויים מתרחשים כהרף עין - אך מה שאינו משתנה הוא האינסטינקטים וחוקי ההישרדות שלהם. הם חיים מפני שאלוהים מספק את צורכיהם ומזין אותם, ואיש אינו יכול לשנות את האינסטינקטים שלהם ואיש אף אינו יכול לשבש את כללי הישרדותם. על אף שהאנושות החיה בין כול הדברים הושחתה ורומתה על ידי השטן, האדם בכול זאת אינו יכול לוותר על המים שיצר אלוהים, על האוויר שיצר אלוהים ועל כול הדברים שיצר אלוהים, והאדם חי ומשגשג עדיין במרחב הזה שיצר אלוהים. האינסטינקטים של האנושות לא השתנו. האדם מסתמך עדיין על עיניו כדי לראות, על אוזניו כדי לשמוע, על מוחו כדי לחשוב, על לבו כדי להבין, על רגליו וכפות רגליו כדי ללכת, על כפות ידיו כדי לעבוד, וכן הלאה. כול האינסטינקטים שאלוהים העניק לאדם כדי שיוכל לקבל את הדברים שאלוהים מספק, נותרים ללא שינוי, התפקודים שבעזרתם האדם משתף פעולה עם אלוהים לא השתנו, תפקודו של האדם בביצוע חובתו של יצור שנברא לא השתנה, צרכיו הרוחניים של האדם לא השתנו, רצונו של האדם למצוא את מקורותיו לא השתנו, תשוקתו של האדם להיוושע על ידי הבורא לא השתנתה. כאלה הן נסיבותיה הנוכחיות של האנושות, אשר חיה תחת סמכותו של אלוהים וששרדה את ההרס שותת הדם שגרם השטן. אף שהאנושות עברה דיכוי מצד השטן ואינה עוד אדם וחווה מראשית הבריאה, אלא מלאה דברים המנוגדים לאלוהים, כגון ידע, דמיון, רעיונות וכן הלאה, ומלאה בטבע השטני המושחת, בעיני אלוהים, האנושות עודנה אותה אנושות שהוא ברא. האנושות נשלטת ומתוזמרת עדיין על ידי אלוהים וחיה עדיין בתוך המהלך שנקבע על ידי אלוהים, וכך בעיני אלוהים, האנושות אשר הושחתה על ידי השטן רק מכוסה זוהמה, עם בטן מקרקרת, עם תגובות איטיות מעט, זיכרון שאינו טוב כשהיה וגילה מבוגר מעט יותר - אך כול התפקודים והאינסטינקטים של האדם לא נפגעו כלל. זוהי האנושות שאלוהים מתכוון להושיע. אין על האנושות הזו אלא לשמוע את קריאתו של הבורא, את קולו של הבורא, והיא תקום ותמהר לאתר את מקורו של הקול הזה. אין על האנושות הזו אלא לראות את דמותו של הבורא, והיא לא תשים לבה לכל דבר אחר, תזנח הכול כדי להתמסר לאלוהים ואף תיתן את חייה למענו. כשלבו של האדם יבין את דבריו של הבורא, שנאמרו מהלב, ידחה האדם את השטן ויעמוד לצד הבורא. כשהאדם ישטוף לגמרי את הלכלוך מעל גופו, וישוב ויקבל את האספקה והמזון מן הבורא, זיכרונו של האדם ישוקם ובעת ההיא ישוב האדם באמת לריבונותו של הבורא.

מתוך 'אלוהים עצמו, הייחודי א'' ב'המשך של הדבר מופיע בבשר'

0 תגובות
רצונו היחידי של אלוהים הוא שהאדם יקשיב ויציית
19/10/2018 06:05
seek
אלוהים, האל הכול יכול, מזמורים
 

Jewish Music| רצונו היחידי של אלוהים הוא שהאדם יקשיב ויציית 

I
מאז שאלוהים ברא את העולם לפני שנים רבות,
הוא עשה עבודה רבה מאוד על פני האדמה,
הוא סבל את הנורא מכל מדחיית האנושות
וחווה השמצות פעמים רבות.
אף אחד לא קיבל בברכה את הגעת אלוהים על פני האדמה.
כולם דחו אותו מעליהם בהתעלמות.
הוא סבל אלפי שנים של מצוקה.
ההתנהגות של בני האדם שברה כבר מזמן את ליבו.
הוא כבר לא שם לב למרד בני האדם,
אלא מתכנן לשנות ולטהר אותם במקום זאת.
רצונו היחידי של אלוהים הוא שהאדם יקשיב ויציית,
שיחוש בושה לפני בשרו ולא יתנגד.
כל מה שהוא מבקש למען כולם, למען כל האנשים היום,
זה פשוט להאמין בקיומו.

II
אלוהים כבשר ודם סבל מספיק לעג,
הוא חווה הרחקה וצליבה.
הוא סבל את הנורא ביותר של עולם האדם.
האב שבשמיים לא יכול היה לשאת במה שחזה.
הוא זרק את ראשו לאחור ועצם את עיניו,
הוא חיכה לשובו של בנו האהוב.
רצונו היחידי של אלוהים הוא שהאדם יקשיב ויציית,
שיחוש בושה לפני בשרו ולא יתנגד.
כל מה שהוא מבקש למען כולם, למען כל האנשים היום,
זה פשוט להאמין בקיומו.

III
אלוהים הפסיק לבקש יותר מהאדם מזמן.
המחיר ששילם כבר גבוה מדי,
ועדיין האדם ממשיך להתנהג כהרגלו.
מעבודתו של אלוהים הם מעלימים עין.
רצונו היחידי של אלוהים הוא שהאדם יקשיב ויציית,
שיחוש בושה לפני בשרו ולא יתנגד.
כל מה שהוא מבקש למען כולם, למען כל האנשים היום,
זה פשוט להאמין בקיומו.
זה פשוט להאמין בקיומו.

עוד

בעקבות השה - כנסיית האל הכול יכול


0 תגובות
האמירה העשרים ותשע
18/10/2018 01:11
seek
אלוהים, האל הכול יכול, ברק ממזרח
 

ביום שבו כל הדברים קמו לתחייה, באתי אל בני האדם וביליתי איתם ימים ולילות נפלאים. רק בשלב הזה, האדם מרגיש מעט מנגישותי, וככל שהתקשורת שלו איתי נעשית תכופה יותר, כך הוא רואה יותר ויותר מה אני, וכתוצאה מכך, הוא זוכה להכיר אותי במקצת. בקרב כל בני האדם, אני מרים את ראשי ומשקיף, והם כולם רואים אותי. אולם כשאסון מכה את העולם, הם מיד נחרדים, וצלמי נעלם מלבם. בהלה אוחזת בהם על התרחשות האסון, והם לא שמים לב לדברי התוכחה שלי. עברתי בקרב בני האדם במשך שנים רבות, אך הם אף פעם לא היו מודעים לכך, והם מעולם לא הכירו אותי. כיום אני מדבר אל האדם במו פי, וגורם לכל בני האדם להתייצב בפניי ולקבל ממני משהו, אך הם עדיין שומרים ממני מרחק, ולכן הם לא מכירים אותי. כשצעדיי יפסעו בקצות התבל, האדם יתחיל להרהר בינו לבין עצמו, וכל בני האדם יבואו אליי להשתחוות בפניי ולעבוד אותי. זה יהיה יום כבודי, יום שובי וכן יום עזיבתי. כעת התחלתי את עבודתי בקרב האנושות כולה – פתחתי באופן רשמי בכל רחבי תבל את סיום תוכנית הניהול שלי. מרגע זה ואילך, כל מי שלא יהיה זהיר יהיה מועד בכל רגע לייסורים חסרי רחמים. הסיבה לכך היא לא שאני אכזר, אלא שזה שלב בתוכנית הניהול שלי. הכל חייב להתקדם לפי השלבים של תוכניתי, ואיש לא יכול לשנות זאת. כשאני מתחיל את עבודתי באופן רשמי, כל בני האדם נעים כפי שאני נע, כך שבני אדם ברחבי תבל פועלים במקביל אליי, יש "חגיגה" ברחבי תבל, ואני מדרבן את האדם לנוע קדימה. אי לכך, אני מכניס את התנין הגדול האדום כאש עצמו למצב של טירוף ובלבול, וגורם לו לשרת את עבודתי, ועל אף שהוא לא רוצה, הוא לא מסוגל לפעול לפי רצונותיו שלו, והוא נאלץ להיכנע לשליטתי. בכל תוכניותיי, התנין הגדול האדום כאש הוא הניגוד שלי, האויב שלי, וכן המשרת שלי. לכן מעולם לא הקלתי מ'הדרישות' שלי ממנו. לפיכך, השלב האחרון של עבודת התגלמותי כבשר ודם מושלם בבית שלו. כך התנין הגדול האדום כאש יהיה מסוגל לשרת אותי טוב יותר, וכך אכבוש אותו ואשלים את תוכניתי. כשאני עובד, כל המלאכים יוצאים איתי לקרב המכריע, כשהם נחושים למלא את רצונותיי בשלב הסופי. זאת כדי שבני האדם על פני האדמה ייכנעו בפניי כמו המלאכים , לא יחושו בצורך להתנגד אליי ולא יעשו שום דבר שמתמרד בי. זו הדינמיקה של עבודתי ברחבי תבל.

התכלית והחשיבות של בואי אל בני האדם הן הושעת האנושות, השבת האנושות כולה לביתי, איחוד השמיים והארץ וגרימה לאדם לשלוח את "האותות" בין השמיים והארץ, משום שזה התפקיד הטבוע באדם. כשבראתי את האנושות, הכנתי את כל הדברים לאנושות, ומאוחר יותר אפשרתי לאנושות לקבל את השפע שנתתי לה על פי דרישותיי. לכן אני אומר שרק בזכות הכוונתי האנושות כולה הגיעה עד היום. וכל זה הוא תוכניתי. מתוך האנושות כולה, אינספור בני אדם מצויים תחת הגנתה של אהבתי, ואינספור בני אדם חיים תחת ייסורי שנאתי. על אף שכל בני האדם מתפללים אליי, הם עדיין לא מסוגלים לשנות את מצבם הנוכחי. ברגע שהם מאבדים תקווה, הם יכולים רק לאפשר לטבע לעשות את שלו ולהפסיק להמרות את פי, משום שזה כל מה שהאדם יכול לעשות. באשר למצב חייו של האדם, האדם עדיין לא מצא חיים אמיתיים, הוא עדיין לא ראה ישירות את העוולות, החורבן והתנאים המחפירים בעולם. לכן אילולא היו אסונות בעולם, רוב בני האדם היו עדיין דבקים באמא אדמה, ועדיין היו מרותקים מטעמם של "החיים." האין זו המציאות בעולם? אני מדבר בקול הישועה אל האדם, הלא כן? מדוע אף אדם באנושות כולה לא אהב אותי באמת מעולם? מדוע האדם אוהב אותי רק כשאני מטיל עליו ייסורים ומעמיד אותו בניסיונות, אך איש לא אוהב אותי כשאני מגן עליו? פעמים רבות הענקתי ייסורים לאנושות. בני האדם מביטים בייסורים, אך אז הם מתעלמים מהם, והם לא חוקרים אותם ומהרהרים בהם באותו רגע, ולכן כל מה שהאדם מקבל הוא משפט חסר רחמים. זוהי רק אחת משיטות העבודה שלי, אך מטרתה היא עדיין לשנות את האדם ולגרום לו לאהוב אותי.

אני מושל במלכות, ויתרה מזו, אני מושל בתבל כולה. אני מלך במלכות וגם ראש התבל. מעתה ואילך, אני אאסוף את כל מי שהם לא הנבחרים ואתחיל בעבודתי בקרב הגויים, ואכריז על הצווים המנהליים שלי בתבל כולה, כדי שאוכל לפתוח בהצלחה את השלב הבא בעבודתי. אני אשתמש בעונש כדי להפיץ את עבודתי בקרב הגויים – כלומר, אני אשתמש בכוח נגד כל הגויים. מובן מאליו שהעבודה הזו תתבצע במקביל לעבודתי בקרב הנבחרים. כשעמי ימשול ויחזיק בסמכות על פני האדמה, זה גם יהיה היום שבו אסיים לכבוש את כל בני האדם על פני האדמה, ונוסף על כך, זה יהיה הזמן שבו אני אנוח – ורק אז אופיע בפני כל בני האדם הכבושים. אני מופיע בפני המלכות הקדושה ומסתתר מארץ הטינופת. כל מי שנכבש והחל להישמע לי מסוגל לראות את פניי במו עיניו ומסוגל לשמוע את קולי במו אוזניו. זו הברכה של מי שנולד באחרית הימים, וזו הברכה שאני הועדתי ואשר אף אדם לא יכול לשנות. כיום אני עובד כך למען העבודה בעתיד. כל עבודתי קשורה בזיקה הדדית, ובכולה יש קריאה ותגובה: שום שלב מעולם לא עצר בפתאומיות, ושום שלב מעולם לא בוצע באופן עצמאי. הלא כן? העבודה מהעבר היא היסוד לעבודה של היום, הלא כן? דברי העבר מרמזים על בדברים של היום, הלא כן? שלבי העבר הם המקור לשלבים של היום, הלא כן? הרגע שבו אני פותח את המגילה באופן רשמי הוא הרגע שבו אני מטיל ייסורים על בני אדם ברחבי תבל ומציב בני אדם בכל רחבי העולם בניסיונות, וזה השיא של עבודתי. כל בני האדם חיים בארץ ללא אור, וכל בני האדם חיים באיום מצד הסביבה שלהם. במילים אחרות, אלה החיים שהאדם מעולם לא חווה מאז הבריאה ועד היום, ואף אחד במהלך העידנים מעולם לא "נהנה" מסוג זה של חיים, ולכן אני אומר שאני עושה עבודה שמעולם לא נעשתה בעבר. זהו מצב העניינים האמיתי, וזו המשמעות הפנימית. משום שיומי הולך וקרב לאנושות כולה, משום שהוא לא נראה רחוק אך הוא ממש לנגד עיניו של האדם, מי לא יהיה מפוחד כתוצאה מזה? ומי יוכל שלא להתענג מזה? בבל המטונפת סוף-סוף הגיעה לסופה. האדם זכה לעולם חדש לגמרי, והשמיים והארץ השתנו והתחדשו.

כשאני מופיע בפני כל האומות ולכל בני האדם, העננים הלבנים מתערבלים ברקיע ועוטפים אותי. גם הציפורים על פני האדמה שרות ורוקדות בשמחה לכבודי, מדגישות את האווירה על פני האדמה, ובכך גורמות לכל הדברים שעל פני האדמה להתעורר לחיים, לא "לשקוע" עוד, אלא לחיות בתוך באווירה של חיוניות. כשאני בין העננים, האדם תופס במעומעם את פניי ואת עיניי ואז הוא מרגיש מעט מפוחד. בעבר הוא שמע עדויות היסטוריות עליי באגדות, וכתוצאה מכך, הוא ספק מאמין בי וספק מפקפק בי. הוא לא יודע איפה אני ומה הגודל של פניי – האם הם רחבים כמו הים, או עצומים כאחו ירוק? איש לא יודע את הדברים האלה. רק כשהאדם רואה את פניי בעננים כיום, האדם מרגיש שהאגדות על קיומי אמיתיות, והוא נעשה קצת יותר אוהד כלפיי, ורק בזכות מעשיי, הוא מעריץ אותי קצת יותר. אך האדם עדיין לא מכיר אותי והוא רק רואה חלק אחד שלי בעננים. לאחר מכן, אני פושט את ידיי לצדדים ומראה אותן לאדם. האדם נדהם ומכסה את פיו בידיו בפחד עז שאכה אותו בידי, וכך גדלה היראה במקצת בהערצה שלו. האדם עוקב אחר כל תנועה שלי בפחד עז שאכה אותו כשהוא לא ישים לב. אולם העובדה שהאדם צופה בי לא מגבילה אותי, ואני ממשיך לעשות את העבודה שעליי להשלים. רק בזכות כל המעשים שאני עושה, האדם מפתח אהדה כלשהי כלפיי, וכך הוא בא אליי בהדרגה כדי להתקשר אליי. כשאני אתגלה לאדם במלואי, האדם יראה את פניי, ומאותו רגע, לא אסתתר ולא אהיה מעורפל עוד לאדם. ברחבי תבל, אופיע בגלוי לכל בני האדם, וכל מי שהוא בשר ודם יראה את כל מעשיי. כל מי שהוא רוח ישכון בשלום בביתי לבטח, ובלי ספק ייהנה מהברכות הנפלאות ביחד איתי. כל מי שאני דואג לו ודאי יינצל מהייסורים שאני ממיט, והוא ודאי לא יחווה את כאב הרוח וחבלי הבשר. אני אופיע בגלוי לכל העמים ואמשול ואחזיק בסמכות, כך שריח הגוויות יפסיק להתפשט בתבל. במקום זאת, ניחוחי הרענן יתפשט ברחבי כל העולם, משום שיומי הולך וקרב, האדם מתעורר, כל הדברים על פני האדמה הם כשורה, וימי ההישרדות של פני האדמה לא יהיו עוד, משום שבאתי!

6 באפריל, 1992

עוד

האל הכול יכול - נסיך השלום

ענף זית של אחרית הימים - הברק ממזרח

דבר אלוהים

0 תגובות
המנון המלכות המלכות ירדה אל העולם
17/10/2018 13:01
seek
האל הכול יכול, אלוהים, האל
 

 

האל הכול יכול אומר, "בני האדם מריעים לכבוד האל, בני האדם מהללים אותו, כל פה מציין את האל האחד האמיתי, כל בני האדם מרימים את מבטם כדי לראות את מעשיו. המלכות יורדת אל העולם, וגוף האל עשיר ושופע. מי לא יחגוג משום כך? מי לא ירקוד מרוב שמחה משום כך? הו, ציון! הרימי את נס הניצחון שלך כדי לחגוג את אלוהים! שירי את שיר הניצחון שלך והפיצי את שמו הקדוש של אלוהים!"

1 תגובות
האמירה האחת עשרה
16/10/2018 04:41
seek
אלוהים, האל, האל הכול יכול, ברק ממזרח
 

האם אני אלוהיכם? האם אני מלככם? האם אתם באמת מניחים לי למשול כמלך בתוככם? עליכם להרהר על עצמכם באופן יסודי. בדקתם בדקדוק את האור החדש וסירבתם לו, ואפילו הפסקתם ולא הלכתם בעקבותיו כשהוא בא, הלא כן? מכיוון שכך, אתם תעברו משפט ותיפלו אל האבדון. אתם תעברו שיפוט, תקבלו מלקות ממטה הברזל ולא תרגישו את עבודתה של רוח הקודש. מהר מאוד תבכו, תכרעו ברך ותעבדו אותי תוך כדי בכי. תמיד סיפרתי לכם ותמיד אמרתי לכם, ותמיד סיפרתי לכם הכל. היזכרו בקפידה – מתי אי-פעם לא סיפרתי לכם משהו? אף על פי כן, יש בני אדם מסוימים שממשיכים לעשות דברים בדרך הלא נכונה. הם אבודים בערפל הספקות שחוסם את אור השמש, והם לעולם לא רואים את האור. הסיבה לכך היא שהרצון של "הזהות" שלהם חזק מדי, או שהתפיסות שלהם אדירות מדי. איך ייתכן שתראו אותי בעיניכם? איך ייתכן שיהיה לכם מקום עבורי בלבכם? אתם מתפללים אליי רק לאחר שאתם נכשלים, רק כשאתם לא מסוגלים לעשות דבר מה, ורק כשאוזלות לכם כל הברירות. אם כן, מדוע אם אתם לא עושים דברים בעצמכם כעת? הביטו בעצמכם! הזהויות האישיות הישנות שלכם הן אלה שהרסו אתכם!

יש בני אדם שלא יכולים למצוא את המסלול, והם לא יכולים לעמוד בקצב של האור החדש. הם משתפים רק לגבי מה שהם ראו בעבר. אין שום דבר חדש עבורם. מדוע? אתם חיים בתוך עצמכם, וסגרתם את הדלת בפניי. אתם רואים ששיטת העבודה של רוח הקודש משתנה, אך אתם תמיד כל כך זהירים מחשש שאתם טועים. איך ייתכן שתוכלו לירוא את אלוהים באמת? האם שאפתם לכך בשקט השורר בפני אלוהים? אתם רק מהרהרים: "האם רוח הקודש באמת עובדת כך?" יש בני אדם שראו שזו עבודתה של רוח הקודש, אך עדיין יש להם מה לומר על כך. יש בני אדם שמודים שזה דבר האל, אך לא מקבלים אותו. תפיסות שונות שורצות בקרבם, והם לא מבינים את עבודתה של רוח הקודש. הם רשלנים ואדישים, והם לא מוכנים לשלם את המחיר ולהיות כנים בפניי. רוח הקודש הפכה אותם לנאורים, אך הם לא מוכנים להתייצב בפניי כדי לשתף איתי ולשאוף אליי. במקום זאת, הם נוהים אחר הרצונות שלהם עצמם ועושים כל מה שמתחשק להם. מה הם מתכוונים להשיג?

עוד

ישועת האל הכול יכול

ענף זית של אחרית הימים - הברק ממזרח

1 תגובות
« הקודם 1 2 3 4 5 6 7 8 9 ... 32 33 הבא »