עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  

אודות

הברק ממזרח, כנסיית האל הכול יכול נוסדה בעקבות הופעתו ועבודתו של האל הכול יכול, הביאה השנייה של ישוע אדוננו, המשיח של אחרית הימים. החברים בכנסייה הם אלה המקבלים את עבודתו של האל הכול יכול באחרית הימים, והנכבשים וניצלים באמצעות דבריו. האל הכול יכול ייסד את הכנסייה לבדו והוא שמנהיג אותה כרועה. היא במפורש לא נוסדה על ידי אדם. המשיח הוא האמת, הדרך והחיים. צאנו של אלוהים שומעות בקולו של אלוהים. כל עוד תקראו את דברי האל הכול יכול, תבינו שאלוהים אכן הופיע.
חיפוש
נושאים
אלוהים  (181)
אלוהים הוא אהבה  (115)
האל  (84)
ישוע  (79)
ספרים  (71)
המשיח  (66)
האמת  (65)
עוצמתו של אלוהים  (58)
הישועה מידי אלוהים  (53)
חשיבות  (42)
מזמורים  (42)
האל הכול יכול  (40)
נבואה  (34)
הבשורה  (28)
סרטונים  (25)
אחרית הימים  (21)
הבורא  (18)
משיח  (18)
החיים  (17)
יהוה  (16)
שירים חדשים  (14)
עדות  (13)
אמונה  (11)
דרך החיים  (11)
ברק ממזרח  (9)
ישוע המשיח  (9)
אהבה  (8)
הישועה  (8)
מלכות  (8)
בשורה  (7)
גאולה  (7)
ישועה  (7)
תפילה  (7)
דרך החי  (6)
הכנסייה  (6)
ישועת  (6)
מלכותו של המשיח  (6)
ציות  (6)
שמיים  (6)
אהבת אלוהים  (5)
אמונה באלוהים  (5)
דבר אלוהים  (5)
כנסיית האל הכול יכול  (5)
סרטי בשורה  (5)
אהבת  (4)
גורל  (4)
דקלומי דבר האלוהים  (4)
דרך ה  (4)
הכרת אלוהים  (4)
יעד  (4)
כנסייה  (4)
מלכותו  (4)
רוח הקודש  (4)
אור  (3)
המנון  (3)
התגלמות בבשר ודם  (3)
כתבי הקודש  (3)
מושיע  (3)
סוף העולם  (3)
סרטוני התנסות ברדיפה  (3)
עשרת הדיברות  (3)
אהבתו של אלוהים  (2)
אמת  (2)
דרך החיי  (2)
חשיבות הת  (2)
טוב  (2)
לישועת  (2)
מוסיקת גוספל  (2)
מקהלה  (2)
עוצמת  (2)
קול אלוהים  (2)
שיר פולחן  (2)
שירים חדשים של המלכות  (2)
asylum seekers  (1)
Human Rights  (1)
אדם  (1)
אלוהי  (1)
אלוהים הו  (1)
אלוהים הוא אהב  (1)
אמונה באל  (1)
בשורת מלכות השמיים  (1)
דקלומי דבר ה  (1)
דקלומי דבר הא  (1)
האל הכול יכו  (1)
האלוהים  (1)
האמת הבשורה  (1)
הביאה השנייה של ישוע  (1)
הברק ממזרח  (1)
הבשור  (1)
הגאולה  (1)
הימים  (1)
הקודש  (1)
הריבון על הכול  (1)
השילוש הקדוש  (1)
השמיים  (1)
השמים  (1)
התנסויות בחיים  (1)
וחווה  (1)
חכמה  (1)
חסד  (1)
חסר  (1)
חשיבו  (1)
חשיבות ה  (1)
חשיבות התפילה  (1)
יהו  (1)
יכול  (1)
ישו  (1)
כנסיית  (1)
כנסיית האל הכול יכול - הריבון על הכול  (1)
כנסיית האל הכול יכול - ספרים  (1)
כתבי  (1)
כתבי הקו  (1)
ללכת אחרי  (1)
לעיון נוסף  (1)
מבורך  (1)
מוסיקה לחיים  (1)
מזמורי  (1)
נבואה מ  (1)
נבואה מכתבי הקודש  (1)
ספרים האמת  (1)
עבודה  (1)
עוד  (1)
עוצמתו של אלוה  (1)
פולחן  (1)
קול של אלוהים  (1)
רדיפות על  (1)
רדיפות על רקע  (1)
ריבונות  (1)
שיפוט  (1)
שירים חדשי  (1)
שירים חדשים של המ  (1)
שירים על אלוהים  (1)
שפט  (1)
תפילות  (1)
תפילת  (1)
ארכיון
הדרך להכיר את אלוהים
אפליקציית כנסיית האל ה


אפליקציית כנסיית האל ה


אפליקציית כנסיית האל ה


שתי ההתגלמויות משלימות את חשיבותה של ההתגלמות
20/03/2019 12:49
seek
אלוהים, סוף העולם, התגלמות בבשר ודם

לכל שלב של עבודה שאלוהים עושה יש משמעות ממשית. כשישוע הגיע, הוא היה זכר, אך הפעם הוא נקבה. מתוך כך ניתן לראות שאלוהים ברא הן את הזכר והן את הנקבה למען עבודתו, ושאין אצלו הבחנה בין המינים. כשרוחו מגיעה, היא יכולה לעטות על עצמה כל בשר כרצונה, והבשר הזה מייצג אותה. בין שזה בשר של זכר או נקבה, הוא יכול לייצג את אלוהים כל עוד זוהי התגלמותו כבשר ודם. אילו ישוע היה מופיע כנקבה בבואו, במילים אחרות, אילו רוח הקודש הייתה מולידה תינוקת ולא תינוק, השלב הזה בעבודה היה מתבצע עד תום בכל מקרה. אם כך היה, שלב העבודה הנוכחי היה חייב להתבצע בידי זכר במקום זאת, והעבודה הייתה מתבצעת עד תום בכל מקרה. העבודה שנעשית בשני השלבים היא בעלת חשיבות זהה. אף אחד מהשלבים הללו לא חוזר על עצמו, והם לא סותרים זה את זה. בזמנו, כשישוע ביצע את עבודתו, הוא נקרא בנו היחיד של אלוהים, והמילה "בן" מצביעה על מין זכר. אם כן, מדוע בנו היחיד של אלוהים לא מוזכר בשלב הזה? הסיבה לכך היא שצורכי העבודה דרשו שינוי במין ממינו של ישוע. אצל אלוהים, אין הבחנה בין המינים. עבודתו נעשית כרצונו, והיא לא כפופה למגבלות כלשהן. היא חופשית במיוחד, אך לכל שלב יש חשיבות מעשית. אלוהים התגלם פעמיים כבשר ודם, ומן הסתם התגלמותו באחרית הימים היא ההתגלמות האחרונה. הוא בא כדי לחשוף את כל מעשיו. אילו בשלב הזה הוא לא היה מתגלם כבשר ודם כדי לעשות באופן אישי עבודה שהאדם יהיה עד לה, האדם היה מחזיק לנצח בתפיסה שאלוהים הוא רק זכר ולא נקבה. לפני כן, כולם האמינו שאלוהים יכול להיות רק זכר, ושנקבה לא יכולה להיקרא אלוהים, מפני שהאנושות כולה ראתה בגבר בעל סמכות ביחס לאישה. בני האדם סברו שאף אישה לא יכולה לקבל על עצמה סמכות, אלא שרק גבר יכול לעשות זאת. הם אף אמרו שהגבר הוא ראש לאישה, שעל האישה להישמע לגבר, ושהיא לא יכולה להתעלות עליו. כשנאמר בעבר שהגבר הוא ראש לאישה, הדבר נאמר ביחס לאדם וחוה, שהנחש הוליך אותם שולל, ולא ביחס לאיש והאישה שיהוה ברא בראשית. כמובן, על כל אישה להישמע לבעלה ולאהוב אותו, כפי שעל כל בעל ללמוד לפרנס את משפחתו. אלה הם החוקים והצווים שקבע יהוה ושעל האנושות לציית להם בחייה על פני האדמה. יהוה אמר לאישה, "ואל-אישך, תשוקתך, והוא, ימשָׁל-בך." הדבר נאמר רק כדי שהאנושות (כלומר, הן האיש והן האישה) תוכל לחיות חיים רגילים תחת ריבונותו של יהוה, ורק כדי שלחיי האנושות יהיה מבנה והם לא יאבדו את סדרם. לכן, יהוה קבע כללים מתאימים לדרך שבה האיש והאישה צריכים לפעול, אך הם התייחסו רק לכל היצירים הנבראים החיים על פני האדמה, ולא להתגלמותו של אלוהים כבשר ודם. איך ייתכן שאלוהים יהיה זהה לבריאתו? דבריו כוונו רק לאנושות שהוא ברא. הוא קבע כללים לאיש ולאישה כדי שהאנושות תוכל לחיות חיים רגילים. בראשית, כשיהוה ברא את האנושות, הוא יצר שני סוגים של בני אנוש – גם זכר וגם נקבה. על כן, התגלמותו כבשר ודם הובחנה אף היא לזכר או לנקבה. הוא לא תכנן את עבודתו על סמך הדברים שהוא אמר לאדם וחוה. שתי הפעמים שבהן הוא התגלם כבשר ודם נקבעו לחלוטין בהתאם לחשיבתו כשהוא ברא את האנושות לראשונה. כלומר הוא השלים את העבודה של שתי ההתגלמויות שלו על סמך הזכר והנקבה לפני שהם הושחתו. אילו האנושות הייתה לוקחת את הדברים שיהוה אמר לאדם וחוה שהנחש הוליך אותם שולל ומחילה אותם על העבודה של התגלמותו של אלוהים, הרי שישוע היה נדרש לאהוב את אשתו כראוי, הלא כן? אם כך היה, האם אלוהים הוא עדיין אלוהים? אם כך היה, האם הוא יכול היה להשלים את עבודתו? אם אסור שהתגלמותו של אלוהים כבשר ודם תהיה נקבה, הרי שהוא גם עשה שגיאה חמורה בכך שהוא ברא את האישה, הלא כן? אם האדם עדיין סבור שאסור היה לאלוהים להתגלם כאישה, פירוש הדבר שישוע, שלא התחתן ולפיכך לא יכול היה לאהוב את אשתו, היה שגיאה לא פחות חמורה מההתגלמות הנוכחית, הלא כן? מכיוון שאתם משתמשים בדברים שיהוה אמר לחוה כדי למדוד את אמת התגלמותו של אלוהים כיום, עליכם להשתמש בדברי יהוה לאדם כדי לשפוט את ישוע אדוננו שהתגלם כבשר ודם בעידן החסד. אלה שני מצבים זהים, הלא כן? מכיוון שאתם שופטים את ישוע אדוננו על פי הזכר שהנחש לא הוליך אותו שולל, אסור לכם לשפוט את אמיתותה של ההתגלמות כיום על פי הנקבה שהנחש הוליך אותה שולל. זה לא יהיה הוגן! אם הייתם שופטים שיפוט כזה, הדבר מוכיח שיצאתם מדעתכם. כשיהוה התגלם פעמיים כבשר ודם, המין של גופו היה קשור לזכר ולנקבה שהנחש לא הוליך שולל. הוא התגלם פעמיים כבשר ודם בהתאם לזכר והנקבה האלה שהנחש לא הוליך שולל. אל תחשוב שהזכריות של ישוע הייתה זהה לזו של אדם שהנחש הוליך אותו שולל. הוא לא קשור אליו כלל, ושניהם זכרים בעלי אופי שונה. בוודאי לא ייתכן שהזכריות של ישוע מוכיחה שהוא ראש רק לכל הנשים ולא לכל הגברים? האין הוא מלך היהודים (כולל גברים ונשים כאחד)? הוא אלוהים עצמו, ולא רק ראש לאישה אלא ראש גם לגבר. הוא אדון כל הברואים וראש לכל הברואים. איך ייתכן שאתם תקבעו שהזכריות של ישוע היא סמל לכך שהוא ראש לאישה? האין זה חילול הקודש? ישוע הוא זכר שלא הושחת. הוא אלוהים, הוא המשיח, הוא האדון. כיצד ייתכן שהוא יהיה זכר כמו אדם שהושחת? ישוע הוא הבשר והדם שלובשת רוח האל הקדושה מכל. איך ייתכן שתגידו שהוא אל בעל זכריות כמו זו של אדם? אם כך היה הדבר, כל עבודתו של אלוהים הייתה טעות, הלא כן? האם יהוה יכול היה לשלב בישוע את זכריותו של אדם שהנחש הוליך שולל? ההתגלמות הנוכחית היא דוגמה נוספת לעבודה של אלוהים בהתגלמותו כבשר ודם, שמינה שונה מזה של ישוע אך שאופייה דומה לאופיו, הלא כן? האם אתם עדיין מעזים לומר שאלוהים בהתגלמותו לא יכול להיות נקבה, מפני שהאישה הייתה זו שהנחש הוליך שולל לראשונה? האם אתם עדיין מעזים לומר שמכיוון שהאישה היא הטמאה ביותר ומקור השחתתה של האנושות, לא ייתכן שאלוהים יתגלם בנקבה? האם אתם עדיין מעזים לומר ש"האישה תישמע תמיד לגבר ולעולם לא תוכל לבטא את אלוהים ישירות או לייצג אותו ישירות"? לא הבנתם בעבר, אך האם אתם יכולים עדיין לחלל כעת את קדושתה של עבודתו של אלוהים, בייחוד את עבודתו בהתגלמותו כבשר ודם? אם אתם לא יכולים לראות זאת בבירור, מוטב שתנצרו את לשונכם, שמא יתגלו טיפשותכם ובורותכם וייחשף כיעורכם. אל תחשבו שאתם מבינים הכל. אני אומר לכם שלא די בכל מה שראיתם וחוויתם כדי להבין ולו אלפית מתוכנית הניהול שלי. אם כן, מדוע אתם כה יהירים? לא די במעט הכישרון ובידע המזערי שיש לכם כדי לשמש בעבודתו של ישוע אפילו שנייה אחת! כמה חוויות יש לכם באמת? הדברים שראיתם וכל הדברים ששמעתם בימי חייכם, וכן הדברים שדמיינתם מעטים מהעבודה שאני עושה ברגע אחד! מוטב שלא תיטפלו לזוטות ושלא תחפשו פגמים. בלי קשר לשאלה כמה יהירים תהיו, אתם עדיין ברואים ששווים פחות מנמלים! כל תכולת בטנכם קטנה מתכולת בטנה של נמלה! אל תחשבו שמכיוון שחוויתם חוויות מסוימות ונעשיתם בכירים, אתם יכולים לדבר ולפעול בהתנשאות בלתי מרוסנת. החוויות והבכירות שלכם נובעות מהדברים שאמרתי, הלא כן? האם אתם מאמינים שהרווחתם אותן בעבודתכם ובעמלכם? כיום, אתם רואים את התגלמותי, וכתוצאה מכך אתם מתמלאים בהשקפות כה עשירות שאתם מפיקים מהן אינספור תפיסות. לולא ההתגלמות שלי, אפילו אם היו לכם כישרונות יוצאי דופן, לא היו לכם השקפות כה רבות. והרי מההשקפות האלה נבעו התפיסות שלכם, הלא כן? לולא הפעם הראשונה שבה ישוע התגלם כבשר ודם, מה הייתם יודעים על ההתגלמות? רק בזכות מה שאתם יודעים לגבי ההתגלמות הראשונה, אתם מעזים למתוח ביקורת במצח נחושה על ההתגלמות השנייה, הלא כן? מדוע אתם בוחנים אותה בקפידה במקום להיות חסידים ממושמעים? כשתיכנסו לתוך הזרם הזה ותתייצבו בפני אלוהים בהתגלמותו, האם הוא יתיר לכם לבחון זאת? אתם רשאים לחקור את ההיסטוריה המשפחתית שלכם, אך אם תנסו לחקור את "ההיסטוריה המשפחתית" של אלוהים, האם אלוהים של ימינו יתיר לכם לערוך מחקר כזה? אתם עיוורים, הלא כן? אתם ממיטים על עצמכם בוז, הלא כן?

לו רק הייתה עבודתו של ישוע נעשית ללא העבודה המשלימה בשלב הזה של אחרית הימים, האדם היה נאחז לנצח בתפיסה שרק ישוע הוא בנו היחיד של אלוהים, כלומר שלאלוהים יש רק בן אחד, ושכל מי שבא לאחר מכן בשם אחר לא יהיה בנו היחיד של אלוהים, לא כל שכן אלוהים עצמו. לאדם יש תפיסה שלפיה כל מי שמשמש כקורבן חטאת או שתופס את המושכות בשם אלוהים וגואל את האנושות כולה, הוא בנו היחיד של אלוהים. יש כאלה שמאמינים שכל עוד זה שבא הוא זכר, ניתן להחשיב אותו לבנו היחיד של אלוהים ולנציגו של אלוהים. לעומת זאת, אחרים אומרים שישוע הוא בנו של יהוה – בנו יחידו. האין זו תפיסה מופרזת ביותר של האדם? לולא נעשה השלב הזה בעבודה בעידן האחרון, האנושות הייתה כולה אפופה צל כבד בכל הנוגע לאלוהים. אם כך היה, האיש היה חושב שמעמדו גבוה ממעמדה של האישה, והנשים לעולם לא היו יכולות להרים את ראשן. שום אישה לא הייתה זוכה לישועה. בני האדם מאמינים תמיד שאלוהים הוא זכר, שהוא תמיד מתעב את האישה, ושהוא לא יעניק לה ישועה. אם כך היה, האין זו אמת שכל הנשים שיהוה ברא וכן הושחתו לעולם לא היו מקבלות הזדמנות לישועה? אם כך, לא היה טעם בכך שיהוה ברא את האישה, כלומר את חוה, הלא כן? האישה הייתה גוועת לנצח, הלא כן? לפיכך, השלב הזה של עבודה באחרית הימים נועד כדי להושיע את כל האנושות, ולא רק את האישה אלא את האנושות כולה. העבודה הזו נועדה למען האנושות כולה, ולא רק למען האישה. אם יש מי שחושב אחרת, הוא טיפש על אחת כמה וכמה!

העבודה הנעשית בהווה דחפה קדימה את העבודה של עידן החסד. כלומר העבודה בכל תוכנית הניהול בת ששת אלפי השנים התקדמה הלאה. על אף שעידן החסד הסתיים, חלה התקדמות בעבודתו של אלוהים. מדוע אני אומר שוב ושוב ששלב העבודה הזה בנוי על יסודם של עידן החסד ועידן החוק? פירוש הדבר הוא שהעבודה של היום היא המשך של העבודה שנעשתה בעידן החסד והתקדמות מעבר לעבודה שנעשתה בעידן החוק. שלושת השלבים קשורים זה לזה בקשר הדוק וכל שלב מחובר לזה שבא אחריו. מדוע אני אומר גם ששלב העבודה הזה בנוי על יסוד השלב שישוע עשה? לולא היה השלב הזה בנוי על יסוד העבודה שישוע עשה, הוא היה צריך להיצלב שוב בשלב הזה, ועבודת הגאולה שנעשתה בשלב הקודם הייתה צריכה להתבצע מחדש. זה היה חסר משמעות. לפיכך, העבודה לא הסתיימה לחלוטין, אלא שהעידן התקדם הלאה והעבודה רוממה עוד יותר מבעבר. אפשר לומר ששלב העבודה הזה בנוי על יסודות עידן החוק ועל סלע עבודתו של ישוע. העבודה נבנית שלב-אחר-שלב, והשלב הזה הוא לא התחלה חדשה. רק השילוב של שלושת שלבי העבודה יכול להיחשב לתוכנית הניהול בת ששת אלפי השנים. העבודה בשלב הזה נעשית על יסודות העבודה בעידן החסד. אם שני שלבי העבודה האלה לא קשורים זה לזה, מדוע הצליבה לא חוזרת בשלב הזה? מדוע אני לא נושא את חטאי האדם? אני לא בא באמצעות ההתעברות מרוח הקודש, ואני לא אצלב כדי לשאת את חטאי האדם. במקום זאת, אני כאן כדי להמיט ייסורים על האדם ישירות. אילו הייסורים שאני ממיט על האדם ובואי שלא באמצעות התעברות מרוח הקודש לא היו מתרחשים לאחר הצלבה, לא הייתי מוסמך לייסר את האדם. בדיוק מפני שאני וישוע הם אותו הדבר, אני בא ישירות כדי לשפוט את האדם ולהמיט עליו ייסורים. שלב העבודה הזה מבוסס כולו על השלב שקדם לו. זו הסיבה לכך שרק עבודה כזו יכולה להושיע את האדם באופן הדרגתי. ישוע ואני נובעים מאותה רוח. על אף שאין קשר בין בשרו לבשרי, רוחנו אחת. על אף שהדברים שאנחנו עושים והעבודה שאנחנו לוקחים על עצמנו לא זהים, אנחנו דומים במהותנו. בשרנו מתגלם בדרכים שונות, אך הסיבה לכך היא התחלפות התקופה והשוני בדרישות עבודתנו. כהונותינו לא דומות, כך שגם העבודה שאנחנו עושים והטבע שאנחנו מגלים לאדם הם שונים. זו הסיבה לכך שהדברים שהאדם רואה ומבין כיום שונים ממה שהוא ראה והבין בעבר, וזאת משום התחלפות התקופה. על אף שבשרם שונה במינו ובדמותו, ועל אף שהם לא נולדו לאותה משפחה, לא כל שכן באותה תקופה, רוחם אחת. על אף שאין שום קשר דם או קשר פיזי בין שתי ההתגלמויות, אי-אפשר להכחיש שאלה התגלמויותיו של אלוהים כבשר ודם בשתי תקופות שונות. העובדה שאלה התגלמויותיו של אלוהים כבשר ודם היא אמת שלא ניתנת לערעור, על אף שהם לא נצר לאותה שושלת ושהם לא דוברים שפה אנושית משותפת (האחת הייתה זכר שדיבר את שפת היהודים והאחרת היא נקבה שמדברת רק סינית). אלה הסיבות לכך שהם חיים במדינות שונות ועושים את העבודה שעליהם לעשות, וכן שהם שייכים לתקופות שונות. למרות העובדה שהם אותה רוח ושמהותם זהה, אין דמיון מוחלט כלל בין המעטפות החיצוניות של בשרם ודמם. הדבר היחיד שהם חולקים הוא אותה האנושיות, אך המראה של בשרם ודמם ונסיבות לידתם אינם דומים. אין לכך השפעה על עבודתו של כל אחד מהם או על האופן שבו האדם מכיר אותם. אחרי הכל, בניתוח הסופי, הם אותה רוח, ואיש לא יכול להפריד ביניהם. על אף שאין ביניהם קשר דם, רוחם מכוונת את כל הווייתם. היא מקצה להם עבודה שונה בתקופות שונות. בשרם ודמם אינם נצר לאותה שושלת. בדומה לכך, רוח יהוה אינה הורתו של רוחו של ישוע, ורוחו של ישוע אינה פרי בטנה של רוח יהוה – הם אותה רוח. זאת בדיוק כשם שישוע ואלוהים בהתגלמותו כיום הם אותה רוח. על אף שאין ביניהם קשר דם, הם אחד. זאת מפני שרוחם אחת. אלוהים יכול לעשות את עבודת החסד והנדיבות וכן את עבודת המשפט והייסורים הצודקים של האדם ואת עבודת הטלת הקללות על האדם. בסופו של דבר, הוא יכול לעשות את העבודה של השמדת העולם והענשת הרשעים. האין הוא עושה את כל זה בעצמו? האין זו כול יכולתו של אלוהים? הוא יכול היה גם להכריז על חוקים לאדם ולקבוע לו דברות, וגם לכוון את בני ישראל הקדומים לחיות את חייהם על פני האדמה, לכוון אותם לבנות את בית המקדש והמזבחות ולהחזיק בכל בני ישראל תחת ריבונותו. בזכות סמכותו, הוא חי עמם על פני האדמה במשך אלפיים שנה. בני ישראל לא העזו להתמרד נגדו. כולם יראו את אלוהים וצייתו לדברותיו. זו הייתה העבודה שנעשתה כולה בזכות סמכותו וכול יכולתו. לאחר מכן, בעידן החסד, ישוע בא לגאול את כל האנושות המופקרת (ולא רק את בני ישראל). הוא גילה רחמים ואהבה כלפי האדם. ישוע שהאדם ראה בעידן החסד היה מלא נדיבות ותמיד רחש אהבה לאדם, מפני שהוא בא כדי לגאול את האנושות מחטא. הוא יכול היה למחול לאדם על חטאיו עד שצליבתו באמת גאלה את האנושות מחטא. בעת ההיא, אלוהים הופיע בפני האדם עם רחמים ונדיבות. כלומר הוא הפך לקורבן חטאת למען האדם ונצלב בעבור חטאי האדם, כדי שהם יימחלו לעד. הוא היה רחום, חנון, סבלני ואוהב. וכל חסידיו של ישוע בעידן החסד שאפו אף הם להיות סבלניים ואוהבים בכל דבר. הם סבלו ללא תלונה ומעולם לא השיבו מלחמה גם אם הכו אותם, קיללו אותם או סקלו אותם באבנים. אולם הדבר לא יכול להיות כך בשלב האחרון הזה. בדומה לכך, על אף שרוחם של ישוע ויהוה הייתה אחת, עבודתם לא הייתה דומה לגמרי. עבודתו של יהוה לא הייתה לחתום את העידן אלא להוביל אותו ולפתוח את חיי האנושות על פני האדמה. אולם העבודה שעל הפרק כעת היא לכבוש את בני אדם באומות הגויים שהושחתו עמוקות ולהוביל לא רק את משפחת סין אלא את התבל כולה. אולי נדמה לכם שהעבודה הזו נעשית כעת רק בסין, אך למעשה היא כבר החלה להתרחב אל מעבר לגבולותיה. מדוע זרים מחפשים את הדרך הנכונה פעם אחר פעם? הסיבה לכך היא שרוח האל כבר החלה בעבודתה, ודברי האל מכוונים כעת לאנשי התבל כולה. הדבר מסמן כבר את ביצועה של מחצית העבודה. רוח האל מקדמת את העבודה האדירה הזו מבריאת העולם ועד היום, ויתרה מזאת, היא עושה עבודה שונה בעידנים השונים ובאומות שונות. אנשי כל עידן רואים טבע שונה של אלוהים שמתגלה באופן טבעי דרך העבודה השונה שהוא עושה. הוא אלוהים המלא רחמים ונדיבות, הוא קורבן החטאת למען האדם ורועה האדם, אך הוא גם המשפט, הייסורים והקללה של האדם. הוא יכול היה להוביל את האדם לחיים על פני האדמה במשך אלפיים שנה וכן לגאול את האנושות המושחתת מחטא. כיום, הוא יכול גם לכבוש את האנושות, שלא מכירה אותו, ולגרום לה להיות כפופה לריבונותו, כדי שכולם יישמעו לו לחלוטין. בסופו של דבר, הוא ישרוף את כל הטומאה והרשע בקרב בני האדם בתבל כולה, כדי להראות להם שהוא לא רק אל של רחמים, אהבה, חוכמה, פליאה וקדושה, אלא עוד יותר מכך, אל ששופט את האדם. כלפי הרשעים בקרב האנושות, הוא שריפה, שיפוט וענישה. כלפי מי שעתיד להפוך למושלם, הוא צרה, זיכוך וניסיון, וכן נחמה, קיום, אספקה של מילים, טיפול וגיזום. וכלפי מי שיסולק, הוא ענישה וכן תגמול. אמרו לי, האין אלוהים כל יכול? הוא מסוגל לעשות כל עבודה, ולא רק את הצליבה כפי שדמיינתם. אתם ממעיטים מדי בערכו של אלוהים! האם אתם מאמינים שכל מה שהוא יכול לעשות הוא לגאול את האנושות כולה באמצעות צליבתו, ושבעקבות זאת, אתם תעלו אחריו השמיימה ותאכלו את פרי עץ החיים ותשתו מנהר החיים?... האם ייתכן שזה יהיה כה פשוט? אמרו לי, מה השגתם? האם יש לכם חיים כמו חייו של ישוע? הוא אכן גאל אתכם, אך הצליבה הייתה עבודתו של ישוע עצמו. איזו חובה מילאתם כבני אדם? אתם אדוקים רק כלפי חוץ, אך אתם לא מבינים את דרכו. האם כך אתם מבטאים אותו? אם לא זכיתם בחיים מאלוהים ולא ראיתם את כל טבעו הצודק, הרי שאתם לא יכולים לטעון שיש לכם חיים, ואתם לא ראויים לעבור בשעריה של מלכות השמיים.

לא זו בלבד שאלוהים הוא רוח, אלא שהוא יכול גם להתגלם כבשר ודם. זאת ועוד, הוא גוף של כבוד. אתם לא ראיתם את ישוע, אך בני ישראל חזו בו, כלומר היהודים באותה תקופה. בתחילה הוא היה בשר ודם, אך לאחר שהוא נצלב, הפך לגוף הכבוד. הוא הרוח השורה בכל והוא יכול לעשות את עבודתו בכל מקום. הוא יכול להיות יהוה, ישוע או המשיח. בסופו של דבר, הוא יכול להפוך לאל הכול יכול. הוא צֶדֶק, משפט וייסורים, קללה וחרון אף, אך הוא גם רחמים ונדיבות. כל העבודה שהוא עשה יכולה לייצג אותו. איזה מין אל הוא לדעתכם? פשוט לא תוכלו להסביר, אלא רק לומר, "אני לא יכול להסביר איזה מין אל הוא." אל תסיקו את המסקנה שאלוהים הוא לנצח אל של רחמים ונדיבות רק מפני שאלוהים עשה את עבודת הגאולה בשלב אחד. האם אתם יכולים להיות בטוחים שהוא רק אל רחום ואוהב? אם הוא אל רחום ואוהב, מדוע הוא יחתום את העידן באחרית הימים? מדוע הוא ישלח אסונות כה רבים לעולם? אם הדברים הם כפי שאתם חושבים, שהוא רחום ואוהב כלפי האדם עד הסוף, גם בעידן האחרון, מדוע הוא עתיד לשלוח אסונות מהשמיים? אם הוא אוהב את האדם כמותו, ואם הוא בנו היחיד של אלוהים, מדוע הוא עתיד לשלוח מכות וברד מהשמיים? מדוע הוא מניח לאדם לסבול רעב ומגיפות? מדוע הוא מניח לאדם לסבול את האסונות האלה? איש מכם לא מעז לומר איזה מין אל הוא, ואיש לא יכול להסביר זאת. האם אתם יכולים להיות בטוחים שהוא הרוח? האם אתם מעזים לומר שהוא אינו אלא בשרו של ישוע? והאם אתם מעזים לומר שהוא אל שייצלב לנצח למען האדם?


0 תגובות
איך ייתכן שאדם שהגדיר את אלוהים בתפיסותיו יקבל
19/03/2019 13:22
seek
אלוהים, סוף העולם, ישוע

עבודתו של אלוהים ממשיכה להתקדם, ועל אף שמטרת עבודתו נותרת ללא שינוי, האמצעים שבהם הוא עובד משתנים בהתמדה, וכתוצאה מכך, משתנים גם חסידי האל. ככל שעבודתו של אלוהים רבה יותר, כך האדם לומד להכיר את אלוהים יותר לעומק, וכך טבעו של האדם משתנה בהתאם ביחד עם עבודתו. אולם מכיוון שעבודתו של אלוהים משתנה תמיד, בני האדם שלא מכירים את עבודתה של רוח הקודש ובני האדם המגוחכים שלא יודעים את האמת הופכים למתנגדיו של אלוהים. עבודתו של אלוהים לעולם לא מתאימה את עצמה לתפיסותיו של האדם, משום שעבודתו תמיד חדשה ולעולם לא ישנה. הוא לעולם לא חוזר על עבודתו הישנה אלא מתקדם בהתמדה בעבודה שלא נעשתה מעולם בעבר. מכיוון שאלוהים לא חוזר על עבודתו, ומכיוון שהאדם תמיד שופט את עבודתו של אלוהים כיום על סמך עבודתו בעבר, קשה מאוד לאלוהים לבצע כל שלב עבודה בעידן החדש. האדם מציב מכשולים רבים מדי! מחשבתו של האדם יותר מדי צרת אופקים! איש לא מכיר את עבודתו של אלוהים, אך כולם מגדירים את העבודה הזו. הרחק מאלוהים, האדם מאבד את החיים, את האמת ואת ברכותיו של אלוהים, אך האדם לא מקבל את החיים או את האמת, לא כל שכן את הברכות הגדולות יותר שאלוהים מעניק לאנושות. כל בני האדם רוצים לזכות באלוהים אך לא מסוגלים לשאת שום שינוי בעבודתו. מי שלא מקבל את עבודתו החדשה של אלוהים מאמין שעבודתו של אלוהים לא משתנה ונותרת תמיד במצב של קיפאון. לאמונתם, כל מה שנחוץ כדי לזכות בישועת נצח מאלוהים הוא לציית לחוקים, וכל עוד הם יכו על חטא ויתוודו על חטאיהם, לבו של אלוהים יהיה שבע רצון לנצח. לדעתם, אלוהים יכול להיות רק אלוהי החוקים והאל שנצלב למען האדם. לדעתם, אלוהים גם לא אמור לחרוג מכתבי הקודש ולא יכול לעשות זאת. הדעות האלה בדיוק הן מה שכבל אותם בחוזקה לחוקים הישנים והותיר אותם מרותקים בשלשלאות לכללים נוקשים. בני אדם רבים עוד יותר מאמינים שתהיה אשר תהיה עבודתו החדשה של אלוהים, נחוצות נבואות שיאששו אותה, ושבכל שלב של עבודה כזו, כל חסידיו הנאמנים חייבים גם לחזות בגילויים. אחרת, לא ייתכן שזו תהיה עבודתו של אלוהים. גם כך לא קל לאדם להכיר את אלוהים. אם מביאים בחשבון בנוסף לכך את לבו המגוחך של האדם ואת אופיו המרדני והמלא יהירות וחשיבות עצמית, קשה לאדם עוד יותר לקבל את עבודתו החדשה של אלוהים. האדם לא לומד בקפידה את עבודתו החדשה של אלוהים ולא מקבל אותה בענווה. במקום זאת, הוא מאמץ יחס של בוז וממתין לגילוייו ולהנחייתו של אלוהים. האין זו התנהגותו של אדם שמורד באלוהים ומתנגד לו? איך ייתכן שבני אדם כאלה יזכו באישורו של אלוהים?

בזמנו, ישוע הצהיר שעבודתו של יהוה נחשלת בעידן החסד, כפי שאני אומר כיום שעבודתו של ישוע נחשלת. אילו היה רק עידן החוק ולא היה עידן החסד, ישוע לא יכול היה להיצלב ולגאול את האנושות כולה. אילו היה רק עידן החוק, האם ייתכן שהאנושות הייתה מתפתחת עד הלום? ההיסטוריה מתקדמת – ההיסטוריה היא חוק הטבע של עבודתו של אלוהים, הלא כן? האין היא ביטוי של ניהולו של האדם בידי אלוהים בתבל כולה? ההיסטוריה מתקדמת וכך גם עבודתו של אלוהים, ורצונו של אלוהים משתנה בהתמדה. אילו אלוהים היה דבק בשלב עבודה אחד במשך ששת אלפי שנים, זה לא היה מעשי, מפני שכל בני האדם יודעים שהוא תמיד חדש ולעולם לא ישן. לא ייתכן שהוא היה ממשיך לדבוק בעבודה הדומה לצליבה, ולהיצלב פעם אחת, פעמיים, שלוש פעמים... זוהי תפיסתו של אדם מגוחך. אלוהים לא דבק באותה עבודה, ועבודתו משתנה בהתמדה, כפי שאני אומר לכם מדי יום דברים חדשים ועושה מדי יום עבודה חדשה. זו העבודה שאני עושה שנעוצה במילים "חדשה" ו"נפלאה". "אלוהים לא משתנה, ואלוהים תמיד יהיה אלוהים". האמירה הזו אכן נכונה. מהותו של אלוהים לא משתנה – אלוהים הוא תמיד אלוהים, והוא לעולם לא יכול להיות לשטן. אולם הדבר לא מוכיח שעבודתו קבועה ובלתי משתנה כמו מהותו. אתם מכריזים שאלוהים הוא כך וכך, אך אם כך, איך תוכלו להסביר את העובדה שאלוהים תמיד חדש ולעולם לא ישן? עבודתו של אלוהים מתפשטת בהתמדה ומשתנה בהתמדה, ורצונו של אלוהים מתבטא בהתמדה ומובא לידיעתו של האדם. ככל שהאדם חווה את עבודתו של אלוהים, טבעו משתנה בהתמדה, והידע שלו משתנה בהתמדה. אם כן, מנין נובע השינוי הזה? הוא נובע מעבודתו של אלוהים שתמיד משתנה, הלא כן? אם טבע האדם יכול להשתנות, מדוע האדם לא יכול לאפשר גם לעבודתי ולדבריי להשתנות בהתמדה? האם עליי להיות כפוף להגבלות של האדם? אתם סתם מתחכמים כעת, הלא כן?

בעקבות תחייתו, ישוע הופיע בפני תלמידיו ואמר, "הנני שולח לכם את הבטחת אבי עבורכם. שהו בעיר ירושלים, עד שתקבלו עוז ממרום." האם אתם יודעים כיצד מוסברים הדברים הללו? האם עוזו הואצל עליכם כעת? האם הבנתם כעת מהו עוז? ישוע הכריז שרוח האמת תוענק לאדם באחרית הימים. אחרית הימים היא כעת – האם רוח האמת ברשותכם? היכן רוח האמת? האם הרוחות הטמאות האלה והרוחות הרעות האלה הן רוח האמת? אין להן צדק, לא כל שכן אספקה לחיים, והן מצייתות לחוקים הישנים מבלי לעשות שום עבודה חדשה. האם הן רוח האמת? האם החיים, האמת והדרך ברשותן? האם הן הופיעו בנפרד מהעולם? אלה מביניכם שדבקים בעיקשות בכתבי הקודש ונצמדים בחוזקה לישוע – האם פעלתם לפי עבודתו של ישוע ולפי דבריו? עד כמה אתם נאמנים לישוע? בספר הנבואה החשוב ביותר בתנ"ך, ישעיהו, לא הוזכר מעולם שילד בשם ישוע ייוולד בעידן הברית החדשה, אלא רק שייוולד בן זכר בשם עמנואל. מדוע ישעיהו לא ציין את השם ישוע? השם הזה לא מופיע בשום מקום בתנ"ך. אם כן, מדוע אתם בכל זאת מאמינים בישוע? הרי לא ראיתם אותו במו עיניכם לפני שהתחלתם להאמין בו, נכון? או שמא התחלתם להאמין לאחר שזכיתם בהתגלות? האם אלוהים אכן העניק לכם חסד כזה? האם הוא הרעיף עליכם ברכה כה אדירה? על סמך מה אתם מאמינים בישוע? אם כן, מדוע אתם לא מאמינים שאלוהים מתגלם כבשר ודם כיום? מדוע אתם אומרים שהעובדה שאלוהים לא העניק לכם גילוי מוכיחה שהוא לא התגלם כבשר ודם? האם אלוהים חייב לספר לאדם לפני שהוא מתחיל בעבודתו? האם עליו לקבל תחילה את אישורו של האדם? ישעיהו רק הכריז שייוולד בן זכר באבוס, אך מעולם לא ניבא שמרים תלד את ישוע. אם כן, מדוע האמנתם בישוע שמרים ילדה אותו? הרי אמונתכם היא לא אמונה של אי-ודאות ובלבול! יש כאלה שאומרים ששמו של אלוהים לא משתנה. אם כן, מדוע שמו של יהוה השתנה לישוע? היו נבואות על בוא המשיח. אם כן, מדוע בא אדם בשם ישוע? מדוע שמו של אלוהים השתנה? העבודה הזו בוצעה זה מכבר, הלא כן? האם אלוהים לא יכול לעשות עבודה חדשה כיום? ניתן לשנות את העבודה של אתמול, ועבודתו של ישוע יכולה להמשיך את עבודתו של יהוה. אן כך, עבודתו אחרת יכולה לבוא בעקבות עבודתו של ישוע, הלא כן? אם השם יהוה יכול להשתנות לישוע, השם ישוע אף הוא ניתן לשינוי, הלא כן? זה לא חריג, והסיבה היחידה שבני אדם לא חושבים כך היא[א] היותם רפי שכל. אלוהים תמיד יהיה אלוהים. ללא קשר לשינויים בעבודתו ובשמו, טבעו וחוכמתו נותרים לנצח ללא שינוי. אם אתם מאמינים שאפשר לקרוא לאלוהים רק בשם ישוע, יש לכם מעט מדי ידע. האם אתם מעזים לטעון שישוע הוא שמו של אלוהים לנצח, שאלוהים ייקרא תמיד ולעולם בשם ישוע, ושזה לא ישתנה לעולם? האם אתם מעזים לטעון בוודאות שהשם ישוע הוא זה שחתם את עידן החוק ואשר חותם גם את העידן האחרון? מי יכול לומר שחסדו של ישוע יכול לחתום את העידן? אם אתם לא יכולים לדעת את האמיתות האלה בוודאות כעת, לא זו בלבד שלא תוכלו להטיף את הבשורה, אלא שאפילו אתם עצמכם לא תוכלו להמשיך לעמוד. כשיבוא היום שבו תפתרו את כל הקשיים של אותם בני אדם דתיים ותפריכו את כל תפיסותיהם השגויות, זו תהיה ההוכחה לכך שאתם בטוחים לחלוטין בשלב הזה בעבודה ושאין לכם שום ספק. אם לא תהיו מסוגלים להפריך את טענותיהם השגויות, הם יפלילו וישמיצו אתכם. האין זה מביש?

היהודים בימים ההם קראו כולם בתנ"ך וידעו על נבואתו של ישעיהו שייוולד בן זכר באבוס. אם כן, מדוע הם בכל זאת רדפו את ישוע? האין זה משום אופיים המרדני ובורותם ביחס לעבודתה של רוח הקודש? בימים ההם, הפרושים האמינו שעבודתו של ישוע לא דומה למה שהם יודעים על הבן הזכר מהנבואה. האדם כיום דוחה את אלוהים מפני שעבודתו של אלוהים בהתגלמותו לא תואמת את כתבי הקודש. מהות מרדנותם נגד אלוהים זהה, הלא כן? האם תוכלו להיות בני אדם כאלה שמקבלים ללא עוררין את כל עבודתה של רוח הקודש? אם זוהי עבודתה של רוח הקודש, זה "הזרם" הנכון. עליכם לקבל אותה ללא שום סייג, ולא לקבל רק חלק מהדברים בבררנות. אם תזכו לידע מסוים מאלוהים ותנקטו זהירות מסוימת נגדו, האין זו פעולה לא ראויה? מה שעליכם לעשות הוא לקבל כל עבודה, ללא צורך בביסוס נוסף מתוך כתבי הקודש, כל עוד היא עבודתה של רוח הקודש, מפני שאתם מאמינים באלוהים כדי להיות חסידיו ולא כדי לחקור אותו. אסור לכם לחפש הוכחות נוספות בנוגע אליי כדי להוכיח שאני אלוהיכם. במקום זאת, עליכם להכריע אם אני מועיל לכם – זה העיקר. גם אם גיליתם הוכחות רבות בכתבי הקודש שלא ניתנות להפרכה, הדבר לא יכול לגמרי להביא אתכם אל פניי. אתם בני אדם שחיים בגבולות כתבי הקודש ולא בפניי. כתבי הקודש לא יכולים לעזור לכם להכיר אותי או להעמיק את אהבתכם אליי. על אף שכתבי הקודש ניבאו שייוולד בן זכר, איש לא הצליח להבין במי הנבואה תתגשם, מפני שהאדם לא הכיר את עבודתו של אלוהים, וזה מה שגרם לפרושים להתנגד לישוע. יש כאלה שיודעים שעבודתי היא לטובת האדם אך ממשיכים להאמין שישוע ואני הם שתי הוויות נפרדות שלא יכולות להתקיים בכפיפה אחת. בזמנו, ישוע רק נשא סדרה של דרשות בפני תלמידיו בעידן החסד. לדוגמה, הוא הסביר כיצד יש לנהוג, כיצד יש להתאסף יחד, כיצד יש לבקש דברים בתפילה, כיצד יש להתייחס לזולת, וכן הלאה. העבודה שהוא ביצע הייתה עבודת עידן החסד, והוא הסביר רק כיצד על תלמידיו וחסידיו לנהוג. הוא עשה רק את עבודת עידן החסד ולא את עבודת אחרית הימים. כשיהוה קבע את חוקי התנ"ך בעידן החוק, מדוע הוא לא עשה אז את עבודת עידן החסד? מדוע הוא לא הבהיר מראש את עבודת עידן החסד? האם הדבר לא היה מועיל לקבלה מצד האדם? הוא רק ניבא שייוולד בן זכר ויעלה לגדולה, אך הוא לא ביצע מראש את עבודת עידן החסד. לעבודתו של אלוהים בכל עידן יש גבולות ברורים – הוא עושה רק את עבודת העידן הנוכחי והוא לעולם לא מבצע מראש את שלב העבודה הבא. רק כך עבודתו המייצגת של כל עידן יכולה לבוא לקדמת הבמה. ישוע רק דיבר על האותות של אחרית הימים, ורק אמר כיצד להיות סבלני וכיצד לזכות בישועה, כיצד להכות על חטא ולהתוודות, וכן כיצד לשאת את הצלב ולשאת סבל. הוא מעולם לא דיבר על הדברים שעל האדם להיווכח בהם באחרית הימים, והוא מעולם לא אמר כיצד לשאוף להשביע את רצונו של אלוהים. מכיוון שכך, תהיה זו טעות לחפש בכתבי הקודש אחר עבודתו של אלוהים באחרית הימים, הלא כן? במה תוכלו להבחין רק מאחיזת כתבי הקודש בידיכם? בין שמדובר בפרשן של כתבי הקודש או במטיף, מי יכול לחזות מראש את העבודה של היום?

"מי אשר אוזן לו ישמע את מה שהרוח אומרת לכנסיות". האם שמעתם כעת את דבריה של רוח הקודש? דברי האל פקדו אתכם. האם אתם שומעים אותם? אלוהים עושה את עבודת הדבר באחרית הימים, והמילים האלה הן דברי רוח הקודש, מפני שאלוהים הוא רוח הקודש והוא יכול גם להתגלם כבשר ודם; לפיכך, דברי רוח הקודש, כפי שדיברו עליהם בעבר, הם דבריו של אלוהים בהתגלמותו כיום. יש בני אדם מגוחכים רבים שמאמינים שעל דברי רוח הקודש לרדת מהשמיים אל אוזני בני האדם. מי שחושב כך לא מכיר את עבודתו של אלוהים. למען האמת, האמירות שמביעה רוח הקודש הן האמירות שמביע אלוהים בהתגלמותו כבשר ודם. רוח הקודש לא יכולה לדבר ישירות אל האדם, ויהוה לא דיבר ישירות אל בני האדם, אפילו בעידן החוק. האין זה סביר הרבה פחות שהוא יעשה זאת בעידן של היום? כדי שאלוהים יביע אמירות במטרה לבצע את עבודתו, עליו להתגלם כבשר ודם. אחרת, עבודתו לא תוכל להשיג את מטרתה. מי שמכחיש את אלוהים בהתגלמותו כבשר ודם הוא מי שלא מכיר את רוח הקודש ואת העקרונות שאלוהים עובד על פיהם. מי שמאמין שעידן רוח הקודש הוא היום אך לא מקבל את עבודתה החדשה, הוא מי שחי באמונה מעורפלת. בני אדם כאלה לעולם לא יקבלו את עבודתה של רוח הקודש. מי שרוצה רק שרוח הקודש תדבר ישירות ותבצע את עבודתה אך לא מקבל את דבריו או עבודתו של אלוהים בהתגלמותו, לעולם לא יוכל להיכנס אל העידן החדש או לקבל ישועה שלמה מאלוהים!

הערות שוליים:

א. בטקסט המקורי נכתב "וזאת משום."


0 תגובות
הכרת שלושת השלבים של עבודת האל היא הנתיב להכרת
18/03/2019 12:33
seek
אלוהים, ישוע, התגלמות בבשר ודם

עבודת ניהול האנושות נחלקת לשלושה שלבים, ופירוש הדבר הוא שעבודת הושעת האנושות נחלקת לשלושה שלבים. שלושת השלבים האלה לא כוללים את עבודת בריאת העולם – אלה הם שלושת השלבים של העבודה בעידן החוק, עידן החסד ועידן המלכות. עבודת בריאת העולם הייתה עבודת יצירת האנושות כולה. זו לא הייתה עבודת הושעת האנושות ואין לה כל קשר לעבודת הושעת האנושות, מפני שכאשר העולם נברא, השטן טרם השחית את האנושות, ולכן לא היה צורך בביצוע עבודת הושעת האנושות. עבודת הושעת האנושות החלה רק כאשר האנושות הושחתה, ולכן עבודת ניהול האנושות החלה גם היא רק כאשר האנושות הושחתה. במילים אחרות, ניהול אלוהים את האדם החל כתוצאה מעבודת הושעת האנושות ולא נבע מעבודת בריאת העולם. רק לאחר שהאנושות קיבלה על עצמה טבע מושחת, החלה עבודת הניהול להתקיים, ולכן עבודת ניהול האנושות כוללת שלושה חלקים, ולא ארבעה שלבים או ארבעה עידנים. זוהי הדרך הנכונה היחידה להתייחס לאופן שבו אלוהים מנהל את האנושות. כשהעידן האחרון יגיע לקצו, עבודת ניהול האנושות תגיע לסיומה הגמור. חתימת עבודת הניהול פירושה שעבודת הושעת האנושות כולה הושלמה לגמרי ושהאנושות הגיעה לסוף דרכה. אלמלא עבודת הושעת האנושות כולה, עבודת ניהול האנושות לא הייתה קיימת ולא היו שלושה שלבי עבודה. דווקא בגלל הסתאבותה של האנושות ומשום שהאנושות זקוקה לישועה בדחיפות, יהוה השלים את בריאת העולם והחל בעבודה של עידן החוק. רק אז החלה עבודת ניהול האנושות, ופירוש הדבר שרק אז החלה עבודת הושעת האנושות. "ניהול האנושות" אין פירושו הכוונת חיי האנושות שנבראה זה לא מכבר על פני האדמה (כלומר, אנושות שטרם הושחתה). במקום זאת, פירוש הדבר הוא הושעת אנושות שהשטן השחית, כלומר, שינוי האנושות המושחתת הזו. זה הפירוש של ניהול האנושות. עבודת הושעת האנושות לא כוללת את עבודת בריאת העולם, ולכן עבודת ניהול האנושות לא כוללת את עבודת בריאת העולם אלא רק את שלושה שלבי עבודה הנפרדים מבריאת העולם. כדי להבין את עבודת ניהול האנושות, יש צורך במודעות להיסטוריה של שלושת שלבי העבודה – אלה הדברים שכולם צריכים להיות מודעים אליהם כדי לזכות בישועה. כברואי אל, עליכם להכיר בכך שאלוהים ברא את האדם ועליכם להכיר במקור שחיתותה של האנושות ומעבר לכך, עליכם להכיר בתהליך ישועתו של האדם. אם אתם יודעים איך להתנהל רק על פי דוקטרינה כדי למצוא חן בעיני אלוהים, אך אין לכם שמץ של מושג איך אלוהים מושיע את האנושות או מה מקור שחיתותה של האנושות, הרי שזה מה שחסר לכם כברואי אל. אסור לכם להסתפק בהבנה של האמיתות שניתן להנהיג תוך התעלמות מהטווח הרחב יותר של עבודת הניהול של אלוהים – אם זה המצב, אתם יותר מדי דוגמטיים. שלושת שלבי העבודה הם הסיפור האמיתי של האופן שבו אלוהים מנהל את האדם, המקור לבשורת התבל כולה והתעלומה הגדולה ביותר עבור האנושות, והם גם היסוד להפצת הבשורה. אם תתמקדו רק בהבנת אמיתות פשוטות שנוגעות לחייכם ולא תדעו כלום על הדבר הזה, התעלומה האדירה ביותר והחיזיון האדיר ביותר, הרי שחייכם דומים למוצר פגום שניתן רק להתבונן בו, הלא כן?

אם האדם מתרכז רק בנוהג ורואה בעבודתו של אלוהים ובידע האנושי דברים משניים, הרי שהוא חכם לגבי זוטות אך טיפש לגבי דברים ברומו של עולם, הלא כן? עליכם לדעת את הדברים שעליכם לדעת ועליכם להנהיג את הדברים שעליכם להנהיג. רק כך תהיו בני אדם שיודעים כיצד לעסוק בחיפוש האמת. כשיבוא היום ותפיצו את הבשורה, אם תוכלו לומר רק שאלוהים הוא אל גדול וצודק, שהוא האל העליון, אל שאף אדם דגול לא משתווה אליו ואל שאין נשגב ממנו... אם תוכלו לומר רק את הדברים השוליים והשטחיים האלה ולא תהיו מסוגלים כלל להגיד דברים בעלי חשיבות חיונית ובעלי ערך, אם לא יהיה לכם דבר לומר על הכרת האל או על עבודת האל, ויתרה מזאת, אם לא תוכלו להסביר את האמת או לספק את מה שהאדם לא ניחן בו, הרי שבני אדם כמוכם לא מסוגלים למלא היטב את חובתם. נשיאת עדות על אלוהים והפצת הבשורה על המלכות אינן עניין פשוט. ראשית עליכם להיות מצוידים באמת ובחזיונות שיש להבין. כשהחזיונות האלה והאמת על ההיבטים השונים של עבודת האל ברורים לכם, אתם מתחילים להכיר בלבכם את עובדת האל, ויהיו אשר יהיו מעשיו של אלוהים – בין שהוא מזכך את האדם ובין שהוא שופט אותו משפט צדק – יש לכם תשתית של החיזיון האדיר ביותר ויש לכם האמת הנכונה להנהגה, ותהיו מסוגלים להיות חסידים אל עד הסוף. עליכם לדעת שתהיה אשר תהיה עבודתו של אלוהים, מטרתה לא משתנה, לב לבה של עבודתו של אלוהים לא משתנה, ורצונו עבור האדם לא משתנה. גם אם דבריו יהיו חמורים וגם אם הסביבה תהיה מסוכנת, עקרונות עבודתו לא ישתנו וכוונתו בהושעת האדם לא תשתנה. למעט ההתגלות בסופו של האדם או ייעודו של האדם, ולמעט העבודה בשלב הסופי או העבודה של שימת קץ לכלל תוכנית הניהול של אלוהים, ולמעט הזמן שבו אלוהים מכין את האדם, עבודתו של אלוהים לא תשתנה: היא תמיד תהיה הושעת האנושות. זה צריך להיות יסוד אמונתכם באלוהים. מטרתם של שלושת שלבי העבודה היא הושעת האנושות כולה – כלומר הושעה מלאה של האדם מתחומו של השטן. אף שלכל אחד משלושת שלבי העבודה יש תכלית שונה וחשיבות שונה, כל אחד מהם הוא חלק מעבודת הושעת האנושות, וכל אחד מהם הוא עבודת ישועה שונה המתבצעת על צרכי האנושות. מרגע שתהיו מודעים למטרתם של שלושת השלבים האלה של העבודה, תהיו מודעים לאופן שיש להעריך בו את חשיבותו של כל שלב בעבודה ותכירו באופן שבו יש לפעול כדי לספק את רצונו של אלוהים. אם תוכלו להגיע לשלב הזה, החיזיון הזה, הגדול מכל, יהפוך ליסוד שלכם. אל תחפשו רק דרכי נוהג קלות או אמיתות עמוקות, אלא שלבו חזיונות ונוהג כדי שגם יהיו אמיתות שניתן להנהיג וגם ידע המבוסס על חזיונות. רק כך תהיו בני אדם שעוסקים בחיפוש האמת באופן בלעדי.

שלושת שלבי העבודה הם עיקר ניהולו המלא של אלוהים והם מבטאים את טבעו של אלוהים ואת מה שאלוהים הינו. מי שלא מכיר את שלושת שלבי עבודתו של אלוהים לא מסוגל להבין איך אלוהים מבטא את טבעו, הוא לא מכיר את חוכמת עבודתו של אלוהים והוא לא מגלה את הדרכים הרבות שבהן אלוהים מושיע את האנושות ואת רצונו של אלוהים עבור האנושות כולה. שלושת שלבי העבודה מלאים בביטוי עבודת הושעת האנושות. מי שלא מכיר את שלושת שלבי העבודה לא יגלה את מבחר השיטות והעקרונות של עבודת רוח הקודש. מי שרק יכול לדבוק בדוקטרינה שנותרה משלב אחד בעבודה ללא כל גמישות הוא אדם שמצמצם את אלוהים לדוקטרינה ושאמונתו באלוהים מעורפלת ולא בטוחה. בני אדם כאלה לעולם לא יזכו בישועת האל. רק שלושת שלבי עבודתו של אלוהים יכולים לבטא באופן מלא את כלל טבעו של אלוהים ולבטא לגמרי את כוונתו של אלוהים להושיע את האנושות כולה ואת כלל התהליך של הושעת האנושות. זוהי הוכחה שאלוהים הביס את השטן וזכה באנושות, זוהי הוכחה של ניצחונו של אלוהים וזהו ביטוי של כלל טבעו של אלוהים. מי שמבין רק שלב אחד מתוך שלושת שלבי עבודתו של אלוהים מכיר רק חלק מטבעו של אלוהים. בתפיסתו של האדם, קל לשלב אחד בעבודה להפוך לדוקטרינה – כך סביר שהאדם יקבע כללים לגבי אלוהים, והאדם משתמש בחלק היחיד הזה מטבעו של אלוהים כייצוג לכלל טבעו של אלוהים. יתרה מזאת, הדבר משלב מרכיבים רבים מדמיונו של האדם וכך חוסר הגמישות מכניס את טבעו, הווייתו וחוכמתו של אלוהים וכן את עקרונות עבודתו של אלוהים לסד של מגבלות. האדם מאמין שאם אלוהים היה כך וכך בעבר, הוא יישאר ללא שינוי לנצח נצחים ולעולם לא ישתנה. רק מי שמכיר ומבין את שלושת שלבי העבודה יכול להכיר את אלוהים באופן מלא ומדויק. לכל הפחות, הוא לא יתחם את אלוהים כאלוהיהם של בני ישראל או של העם היהודי והוא לא יראה בו אל שיהיה לנצח על הצלב למען האדם. אם אתם מכירים את אלוהים רק משלב אחד בעבודתו, הכרתכם פעוטה מדי. הכרתכם היא רק טיפה בים. אם לא כך הדבר, איך ייתכן שהממסד הדתי השמרני ממסמר את אלוהים לצלב בעודו בחיים? הסיבה לכך היא שהאדם מכניס את אלוהים לסד של מגבלות מסוימות, הלא כן? בני אדם רבים מתנגדים לאלוהים ומפריעים לעבודתה של רוח הקודש מפני שהם לא מכירים את עבודתו העשירה ומגוונת של אלוהים, ויתרה מכך, הם עושים זאת מפני שיש להם רק קמצוץ של ידע ודוקטרינה המאפשרים להעריך את עבודתה של רוח הקודש. האין זה כך? על אף שחוויותיהם של בני אדם כאלה הן שטחיות, הם יהירים ומפונקים באופיים והם בזים לעבודתה של רוח הקודש, מתעלמים מתפיסותיה של רוח הקודש ויתרה מזאת, הם משתמשים בטיעונים הישנים והשוליים שלהם כדי לאמת את עבודתה של רוח הקודש. הם גם מעמידים פנים ומאמינים לגמרי בהשכלתם ולמדנותם ומאמינים לגמרי שהם מסוגלים לנסוע ברחבי העולם. בני אדם כאלה הם אלה שרוח הקודש מתעבת ודוחה, הלא כן? הם יסולקו לפני העידן החדש, הלא כן? בני האדם המתייצבים בפני אלוהים ומתנגדים לו בגלוי הם אנשים עלובים וקצרי ראייה שבסך הכל מנסים להוכיח כמה הם נבונים, הלא כן? הם מנסים לכבוש את ה"אקדמיה" העולמית כשבידם רק ידע זעום על ספרי הקודש; הם מנסים להפוך את כיוון עבודתה של רוח הקודש ומשתדלים לגרום לה להתאים את עצמה להלך המחשבה שלהם עצמם כשהם יכולים ללמד בני אדם רק דוקטרינה שטחית; הם כל כך קצרי ראייה שהם מנסים לראות במבט חטוף אחד 6,000 שנים של עבודת האל. האם בני האדם האלה ניחנים בהיגיון כלשהו? למעשה, ככל שבן אדם מכיר את אלוהים יותר טוב, כך הוא פחות ממהר למתוח ביקורת על עבודתו. יתר על כן, בן אדם כזה ממעט לדבר על הכרתו את עבודת האל כיום, אך הוא הביקורת שלו לא נחפזת. ככל שבני אדם מכירים פחות את אלוהים, כך הם יותר יהירים ובעלי ביטחון עצמי מופרז יותר וכך הם מצהירים יותר הצהרות מיותרות על הווייתו של אלוהים. עם זאת, הם מדברים רק על תיאוריה ולא מציעים הוכחות אמיתיות. בני אדם כאלה הם חסרי כל ערך. בני אדם שרואים בעבודתה של רוח הקודש משחק הם קלי דעת! בני אדם שלא נזהרים כשהם נתקלים בעבודה החדשה של רוח הקודש, שמדברים ללא הרף, שממהרים למתוח ביקורת, שמשלחים רסן מהאינסטינקט הטבעי שלהם להתכחש לנכונותה של עבודתה של רוח הקודש וכן מעליבים אותה ומחללים את קדושתה – בני אדם כה גסי רוח אינם מבינים כהוא זה את עבודתה של רוח הקודש, הלא כן? יתרה מזאת, האין הם יהירים, גאוותנים מטבעם ובלתי ניתנים לשליטה? אפילו אם יום יבוא ובני האדם האלה יקבלו את עבודתה החדשה של רוח הקודש, אלוהים עדיין לא יסבול אותם. לא רק שהם מזלזלים במי שעובד עבור אלוהים, אלא שהם גם מחללים את קדושתו של אלוהים עצמו. בני אדם פזיזים כאלה לא יזכו למחילה, ובין שבעידן הזה ובין שבעידן הבא, הם ירקבו בגיהינום לנצח נצחים! בני אדם גסי רוח ומפונקים כאלה מעמידים פנים שהם מאמינים באלוהים וככל שהם ממשיכים לעשות זאת, כך סביר יותר שהם פוגעים בצווים המנהליים של אלוהים. כל בני האדם היהירים האלה שהם חסרי מעצורים מיסודם ומעולם לא נשמעו לאיש צועדים בנתיב הזה, הלא כן? הם מתנגדים לאלוהים כל יום ביומו, מתנגדים לאלוהים שהוא תמיד חדש ולעולם אינו ישן, הלא כן? כיום, עליכם להבין את חשיבות הכרת שלושת שלבי עבודתו של אלוהים. הדברים שאני אומר מועילים לכם והם לא סתם דיבור ריק מתוכן. אם תחפזו, כל מאמציי יהיו לשווא, הלא כן? כל אחד מכם צריך להכיר את אופיו שלו. רובכם מנוסים בהתפלמסות – אתם מסוגלים לתת תשובות לשאלות תיאורטיות בקלות, אך אין לכם דבר להשיב לשאלות הנוגעות למהות. עד היום, אתם ממשיכים ליהנות משיחות קלות דעת, אתם לא מסוגלים לשנות את האופי הישן שלכם ורובכם לא מתכוונים לשנות את אופן עיסוקכם על מנת לזכות באמת נעלה יותר – אתם לא חיים את חייכם בלב שלם. כיצד מסוגלים בני אדם כאלה להיות חסידים של אלוהים עד הסוף? אפילו אם תגיעו לקצה הנתיב, כיצד זה יועיל לכם? מוטב שתשנו את תפיסותיכם לפני שיהיה מאוחר מדי – או שעיסוקכם יהיה ישר ואמיתי או שתוותרו כבר עכשיו. עם הזמן, תהפכו לטפילים – האם אתם מוכנים למלא תפקיד כה עלוב ונחות?

שלושת שלבי העבודה הם תיעוד של כלל עבודתו של אלוהים, הם תיעוד של האופן שבו אלוהים מושיע את האנושות והם לא פרי דמיון. אם אתם באמת רוצים לחפש הכרה של כלל טבעו של אלוהים, עליכם להכיר את שלושת שלבי העבודה שאלוהים מבצע, ויתר על כן, אסור לכם להחסיר אף שלב. זה המעט שמי שמחפש להכיר את אלוהים נדרש להשיג. האדם עצמו לא יכול להכיר את אלוהים באמת לבדו. זה לא דבר שהאדם יכול לדמיין בעצמו וזו לא התוצאה של משוא פנים מיוחד מצד רוח הקודש כלפי בן אדם מסוים. כמקום זאת, זוהי הכרה שמופיעה לאחר שהאדם חווה את עבודתו של אלוהים וזוהי הכרה של אלוהים שמופיעה רק לאחר חוויית העובדות של עבודתו של אלוהים. לא ניתן להגיע להכרה כזו מתוך גחמה והיא לא דבר שניתן ללמוד. היא קשורה הדוקות לחוויה אישית. האופן שבו אלוהים מושיע את האנושות נמצא בלב לבם של שלושת שלבי העבודה, אך עבודת הישועה כוללת מספר אמצעים ושיטות עבודה שבאמצעותם מתבטא טבעו של אלוהים. זה הדבר שהכי קשה לאדם לזהות וזה דבר שקשה לאדם להבין. הפרדת העידנים, שינויים בעבודתו של אלוהים, שינויים במיקום העבודה, שינויים בנמען העבודה וכן האלה – כל אלה כלולים בשלושת שלבי העבודה. בפרט, השינויים בשיטת העבודה של רוח הקודש, השינויים בטבעו, צלמו, שמו וזהותו של אלוהים, וכן שינויים נוספים הם כולם חלק משלושת שלבי העבודה. שלב אחד בעבודה יכול לייצג רק חלק אחד, והוא מוגבל לטווח מסוים. הוא לא קשור להפרדת העידנים או לשינויים בעבודתו של אלוהים, ועל אחת כמה וכמה שהוא לא קשור להיבטים אחרים. זוהי עובדה מובנת מאליה בבירור. שלושת שלבי העבודה הם כלל עבודת הושעת האנושות בידי אלוהים. על האדם להכיר את עבודתו של אלוהים ואת טבעו של אלוהים בעבודת הישועה, וללא העובדה הזו, הכרתכם את אלוהים תהיה ריקה מתוכן ותהיה הרהורי סרק ותו לא. הכרה כזו לא יכולה לשכנע את האדם או לכבוש אותו; הכרה כזו לא עולה בקנה אחד עם המציאות והיא לא האמת. היא יכולה להיות שופעת מאוד ונעימה לאוזן, אך אם היא לא תואמת את טבעו הפנימי של אלוהים, אלוהים לא יחוס עליכם. לא רק שהוא לא ישבח את הכרתכם, אלא שהוא יעניש אתכם על היותכם חוטאים שחיללו את קדושתו. דברי הכרת האל לא נאמרים בקלות ראש. גם אם אתם ערמומיים וקלי לשון, וגם אם דבריכם יכולים להחיות את המתים ולהמית את החיים, אתם לא תדעו בין ימינכם ושמאלכם בכל הנוגע לדיבור על הכרת האל. אלוהים הוא לא מישהו שניתן למתוח עליו ביקורת בחופזה, להלל אותו כבדרך אגב, או להשמיץ אותו בשוויון נפש. אתם מהללים כל אחד, אך אתם מתקשים למצוא את המילים המתאימות לתיאור מוסריותו ואדיבותו של אלוהים וזה מה שלומד כל מפסידן. אפילו שיש מומחים רבים לשפות המסוגלים לתאר את אלוהים, הדיוק שבו הם מתארים אותו הוא רק מאית מהאמת שמבטאים בני אדם השייכים לאלוהים שניחנים באוצר מילים מוגבל אך בניסיון עשיר. לפיכך, אפשר לומר שהכרת האל טמונה בדיוק ובמציאות ולא בשימוש מחוכם במילים או באוצר מילים עשיר. הידע של האדם והכרת האל אינם קשורים זה לזה כלל. הלקח של הכרת האל נעלה יותר מכל תחומי המדע של האנושות. זה לקח שרק מעטים מאוד מבני האדם שמחפשים להכיר את אלוהים יכולים ללמוד, ולא כל אדם מוכשר יכול ללמוד אותו. על כן, אסור לכם לראות בהכרת האל ובעיסוק בחיפוש האמת דברים שאפילו ילד יכול להשיג. אולי חיי המשפחה לכם מוצלחים מאוד, ואולי הקריירה לכם או הנישואים שלכם מוצלחים, אך בכל הנוגע לאמת והלקח של הכרת האל, אין לכם דבר ולא השגתם דבר. אפשר לומר שהנהגת האמת היא דבר שקשה לכם מאוד לעשות ושהכרת האל היא בעיה אפילו חמורה יותר. זה הקושי שלכם, וזה גם הקושי האנושות כולה ניצבת בפניו. בין בני האדם שהגיעו להישגים מסוימים בדרך להכרת האל, כמעט אין כאלה שהגיעו ליעד. האדם לא יודע מה פירוש הדבר להכיר את אלוהים, והוא לא יודע מדוע הכרחי להכיר את אלוהים או איזו מידה של הכרה נחשבת להכרה של אלוהים. זה מה שכל כך מבלבל את האנושות וזו למעשה החידה הגדולה ביותר שהאנושות ניצבת בפניה. איש לא מסוגל להשיב על השאלה הזו ואיש לא מוכן להשיב על השאלה הזו, מפני שעד כה, אף בן אנוש לא הצליח כלל בלמידה על העבודה הזו. אולי כשחידת שלושת שלבי העבודה תתגלה לאנושות, יופיעו בזה אחר זה בני אדם מוכשרים המכירים את אלוהים. כמובן, אני מקווה שכך יהיה ומעבר לכך, אני בעיצומה של העבודה הזו ואני מקווה לראות את הופעתם של עוד בני אדם מוכשרים כאלה בעתיד הקרוב. הם יהפכו לאלה שנושאים עדות על קיומם של שלושת שלבי העבודה האלה, וכמובן, הם גם יהיו הראשונים שיישאו עדות על שלושת שלבי העבודה האלה. אם לא יהיו בני אדם מוכשרים כאלה ביום שבו עבודתו של אלוהים תגיע לקצה, או שיהיו רק אחד או שניים כאלה, והם יהיו מוכנים באופן אישי שאלוהים בהתגלמותו כבשר ודם יהפוך אותם למושלמים, הרי שאין דבר יותר מטריד ומצער מזה – על אף שזה רק התרחיש של המצב הגרוע ביותר. כך או כך, אני בכל זאת מקווה שבני האדם שבאמת עוסקים בחיפושים יוכלו לזכות בברכה הזו. מאז ראשית הזמן, מעולם לא הייתה עבודה כזו – יוזמה כזו מעולם לא התרחשה לאורך היסטוריית ההתפתחות האנושית. אם אתם באמת תוכלו להימנות על הראשונים שיכירו את אלוהים, הרי שזה יהיה הכבוד הרם ביותר בקרב כל הברואים, הלא כן? האם יהיה ברוא בקרב האנושות שאלוהים ישבח יותר? לא קל לבצע עבודה כזו, אך בסופו של דבר היא בכל זאת תזכה לגמול. בלי קשר למגדר או האזרחות שלהם, כל בני האדם המסוגלים להכיר את אלוהים יקבלו מאלוהים בסופו של דבר את הכבוד הרם ביותר, והם יהיו היחידים שסמכות האל תהיה בידיהם. זו העבודה של ימינו וזו גם העבודה של העתיד, זו העבודה האחרונה והרמה ביותר מתוך כל 6,000 שנות העבודה וזו דרך העבודה החושפת כל קטגוריה של האדם. באמצעות העבודה של גרימה לאדם להכיר את אלוהים, נחשפות הדרגות השונות של האדם: מי שמכיר את אלוהים כשיר לזכות בברכותיו של אלוהים ולקבל את הבטחותיו, ואילו מי שלא מכיר את אלוהים לא כשיר לזכות בברכותיו של אלוהים ולקבל את הבטחותיו. מי שמכיר את אלוהים נמנה על מקורביו של אלוהים ומי שלא מכיר את אלוהים לא יכול להיקרא מקורב של אלוהים. מקורביו של אלוהים יכולים לקבל כל אחת מברכותיו של אלוהים, אך מי שלא נמנה על מקרוביו לא ראוי לאף חלק מעבודתו. גם מצוקות, גם זיכוך וגם משפט כולם מתבצעים כדי לאפשר לאדם להכיר את אלוהים בסופו של דבר וכדי שהאדם יישמע לאלוהים. זו ההשפעה היחידה שתושג בסופו של דבר. אף חלק משלושת שלבי העבודה אינו נסתר, ועובדה זו מועילה לאופן שבו האדם מכיר את אלוהים ועוזרת לאדם להכיר את אלוהים באופן מלא ומעמיק יותר. כל העבודה הזו מועילה לאדם.

עבודתו של אלוהים עצמו היא החיזיון שהאדם חייב להכיר, משום שהאדם לא יכול לבצע את עבודת האל והאדם לא מחזיק בה. שלושת שלבי העבודה מרכיבים את כלל ניהולו של אלוהים, וזה החיזיון הגדול ביותר שהאדם צריך להכיר. אם האדם לא מכיר את החיזיון האדיר הזה, קשה לו להכיר את אלוהים וקשה לו להבין את רצונו של אלוהים, ויתרה מכך, הנתיב שבו האדם צועד הופך ליותר ויותר מפרך. ללא חזיונות, האדם לא היה מצליח להגיע עד הלום. החזיונות הם אלה שהגנו על האדם עד היום והם אלה ששמרו על האדם יותר מכל. בעתיד, הכרתכם חייבת להעמיק, ואתם חייבים להכיר את כלל רצונו של אלוהים ואת מהות עבודתו הנבונה בשלושת שלבי העבודה. רק זה הוא שיעור קומתכם האמיתי. שלב העבודה האחרון אינו נפרד משאר העבודה, אלא שהוא חלק מהעבודה השלמה שהוא מרכיב ביחד עם שני השלבים הקודמים. כלומר, אי-אפשר להשלים את כלל עבודת הישועה על ידי ביצוע רק אחד משלושת שלבי העבודה. אפילו ששלב העבודה האחרון יכול להושיע את האדם לגמרי, אין פירוש הדבר שיש הכרח לבצע רק את השלב היחיד הזה לבדו וששני שלבי העבודה הקדומים לא נחוצים כדי להושיע את האדם מהשפעתו של השטן. אף שלב משלושת השלבים לא יכול להיתפס כחזיון היחיד שכל האנושות צריכה להכיר, מפני שכלל עבודת הישועה היא שלושת שלבי העבודה ולא שלב יחיד מתוכם. כל עוד עבודת הישועה לא הושלמה, ניהולו של אלוהים לא יוכל להגיע לסיומו המלא. הווייתו, טבעו וחוכמתו של אלוהים באים לידי ביטוי בכלל עבודת הישועה – הם לא נחשפו בפני האדם בראשית, אלא באו ידי ביטוי בהדרגה בעבודת הישועה. כל שלב בעבודת הישועה מבטא חלק מטבעו של אלוהים וחלק מהווייתו. לא כל שלב בעבודה יכול לבטא באופן ישיר ומלא את כלל הווייתו של אלוהים. על כן, עבודת הישועה יכולה להיחתם לגמרי רק לאחר ששלושת שלבי העבודה הושלמו, ולכן האופן שבו האדם מכיר את אלוהים בכללותו קשור הדוקות לשלושת שלבי עבודתו של אלוהים. מה שהאדם מרוויח משלב אחד בעבודה הוא בסך הכל טבעו של אלוהים המתבטא בחלק אחד של עבודתו. הוא לא יכול לייצג את הטבע וההוויה הבאים לידי ביטוי בשלבים הקודמים או בשלבים הבאים. זאת משום שעבודת הושעת האנושות לא יכולה להסתיים בבת אחת בתקופה אחת או במיקום אחד, אלא שהיא הולכת ומעמיקה על פי רמת התפתחותו של האדם בזמנים שונים ובמקומות שונים. זו עבודה המתבצעת בשלבים ולא מושלמת בשלב אחד. על כן, כלל חוכמתו של אלוהים מתממשת בשלושה שלבים ולא בשלב אחד ויחיד. כלל הווייתו וכלל חוכמתו באים לידי ביטוי בשלושת השלבים האלה, וכל שלב מכיל את הווייתו ומהווה תיעוד של חוכמת עבודתו. האדם צריך להכיר את כלל טבעו של אלוהים כפי שהוא מתבטא בשלושת השלבים האלה. כל חלק מהווייתו של אלוהים הוא בעל חשיבות עליונה לאנושות כולה, ואם בני האדם לא מכירים בכך כשהם עובדים את אלוהים, הם בדיוק כמו בני האדם העובדים את בודהה. עבודתו של אלוהים בקרב בני האדם לא נסתרת מהאדם וכל מי שעובד את אלוהים צריך להכיר אותה. מכיוון שאלוהים ביצע את שלושת שלבי עבודת הישועה בקרב בני האדם, האדם צריך להכיר את הביטוי של מה ששייך לאלוהים מה שאלוהים הינו במהלך שלושת שלבי העבודה האלה. זה מה שהאדם צריך לעשות. הדברים שאלוהים מסתיר מהאדם הם הדברים שהאדם לא מסוגל להגיע אליהם והדברים שהאדם לא צריך להכיר, ואילו הדברים שאלוהים מגלה לאדם הם הדברים שהאדם צריך להכיר והדברים שצריכים להיות לאדם. כל אחד משלושת שלבי העבודה מתבצע על יסוד השלב הקודם – הוא לא מתבצע באופן עצמאי ובנפרד מעבודת הישועה. על אף שיש הבדלים ניכרים בעידנים והסוגים של העבודה המתבצעת, עיקרה הוא עדיין הושעת האנושות, וכל שלב בעבודת הישועה עמוק יותר מקודמו. כל שלב בעבודה ממשיך את היסוד של קודמו, שלא מתבטל. כך, בעבודתו שהיא תמיד חדשה ואף-פעם לא ישנה, אלוהים מבטא ללא-הרף היבט של טבעו שהוא מעולם לא ביטא לאדם קודם לכן, והוא תמיד מגלה לאדם את עבודתו החדשה ואת הווייתו החדשה, ואפילו שהממסד הדתי המסורתי עושה ככל יכולתו להתנגד לכך ומתנגד לכך בגלוי, אלוהים תמיד עושה את העבודה החדשה שהוא מתכוון לעשות. עבודתו תמיד משתנה ומשום כך, היא תמיד נתקלת בהתנגדות מצד האדם. גם טבעו משתנה תמיד, וכך גם משתנים העידנים והנמענים של עבודתו. יתר על כן, הוא תמיד עושה עבודה שלא נעשתה בעבר ואפילו מבצע עבודה שנדמה לאדם שהיא סותרת את העבודה שבוצעה בעבר ומתנגדת לה. האדם מסוגל לקבל רק עבודה מסוג אחד או רק נוהג מסוג אחד. קשה לאדם לקבל עבודה או דרכי נוהג שסותרים את תפיסותיו או נעלים ממנו, אך רוח הקודש תמיד עושה עבודה חדשה ולכן מופיעות קבוצה אחר קבוצה של מומחי דת המתנגדים לעבודה החדשה של אלוהים. בני האדם האלה הפכו למומחים בדיוק משום שהאדם לא יודע כלל שאלוהים תמיד חדש ואף-פעם לא ישן ולא מכיר את עקרונות עבודתו של אלוהים. מעבר לכך, הוא לא מכיר את הדרכים השונות שבהן אלוהים מושיע את האדם. על כן, האדם לגמרי לא מסוגל לדעת אם העבודה מגיעה מרוח הקודש או שמא היא עבודתו של אלוהים עצמו. בני אדם רבים נאחזים בגישה שאם העבודה תואמת את הדברים שנאמרו בעבר, הם מקבלים אותה, ואם היא נבדלת מהעבודה בעבר, הם מתנגדים לה ודוחים אותה. כיום, כולכם מצייתים לעקרונות כאלה, נכון? שלושת השלבים של עבודת הישועה לא השפיעו עליכם במיוחד, ויש כאלה שמאמינים ששני שלבי העבודה הקודמים הם עול שפשוט לא צריך להכיר. הם חושבים שלא צריך להכריז על השלבים האלה לציבור הרחב ושיש להעלים אותם במהירות האפשרית כדי ששני שלבי העבודה הקודמים מתוך שלושת שלבי העבודה לא יעמיסו על בני האדם. רוב בני האדם מאמינים ששני שלבי העבודה הקודמים הם יותר מדי מרחיקי לכת ושהם לא עוזרים להכיר את אלוהים – זה מה שאתם חושבים. כיום, כולכם מאמינים שזו הדרך הנכונה לנהוג בה, אך יבוא יום שבו תבינו את חשיבותה של עבודתי: אתם תדעו שאני לא עושה אף עבודה שאין לה חשיבות. מכיוון שאני מצהיר בפניכם על שלושת שלבי העבודה, הרי שהם יועילו לכם. מכיוון ששלושת שלבי העבודה האלה הם לב לבו של הניהול הכולל של אלוהים, הם חייבים להפוך למוקד מחשבתו של כל בן אדם ברחבי התבל. יום אחד תבינו את חשיבותה של העבודה הזו. דעו לכם שאתם מתנגדים לעבודתו של אלוהים או משתמשים בתפיסות שלכם עצמכם כדי למדוד את העבודה של ימינו משום שאתם לא מכירים את עקרונות עבודתו של אלוהים ומשום שאתם לא מתייחסים במספיק רצינות לעבודתה של רוח הקודש. התנגדותכם לאלוהים והפרעתכם לעבודתה של רוח הקודש נובעות מתפיסותיכם ומהיהירות הטבעית שלכם. הן לא נגרמות מכך שעבודתו של אלוהים מוטעית אלא משום שאתם יותר מדי מרדנים מטבעכם. לאחר שבני אדם מסוימים מוצאים את אמונתם באלוהים, הם אפילו לא יכולים לומר בוודאות מהיכן הגיע האדם, אך הם מעזים לשאת נאומים בפומבי שבהם הם אומדים את הדברים הטובים והרעים בעבודתה של רוח הקודש. והם אפילו מתחצפים, מעבירים ביקורת ומטיפים לשליחים שמחזיקים בעבודתה החדשה של רוח הקודש. אנושיותם נחותה מדי ואין להם אפילו טיפה אחת של היגיון. יבוא יום שבו עבודתה של רוח הקודש תדחה בני אדם כאלה והם יישרפו באש הגיהינום, הלא כן? הם לא מכירים את עבודת האל, אך במקום זאת הם מבקרים את עבודתו וגם מנסים להורות לאלוהים איך לעבוד. איך ייתכן שבני אדם חסרי היגיון כאלה יכירו את אלוהים? האדם מתחיל להכיר את אלוהים במהלך התהליך שבו הוא מחפש אותו וחווה אותו. הוא לא מתחיל להכיר את אלוהים באמצעות הנאורות של רוח הקודש בכך שהוא מבקר את אלוהים מתוך גחמה. ככל שבני אדם מכירים את אלוהים באופן יותר מדויק, כך הם פחות מתנגדים אליו. בניגוד לכך, ככל שבני אדם פחות מכירים את אלוהים, כך סביר יותר שהם יתנגדו אליו. תפיסותיכם, טבעכם הישן והאנושיות, האופי וההשקפה המוסרית שלכם הם ה"הון" שבאמצעותו אתם מתנגדים לאלוהים, וככל שאתם יותר מושחתים, שפלים ונחותים, כך אתם יותר אויבים של אלוהים. מי שמחזיק בתפיסות מצערות וניחן בטבע יהיר עוין את אלוהים בהתגלמותו כבשר ודם אפילו יותר, ובני אדם כאלה הם צוררי המשיח. אם תפיסותיכם לא יתוקנו, הן תמיד יהיו נגד אלוהים, לעולם לא תוכלו להיות תואמים לאלוהים ותמיד תהיו נפרדים ממנו.

רק אם תשימו בצד את תפיסותיכם הישנות, תוכלו לרכוש ידע חדש, אך ידע ישן אינו בהכרח תפיסות ישנות. המילה "תפיסות" מתייחסת לדברים שהאדם מדמיין אשר מנוגדים למציאות. אם הידע הישן היה כבר מיושן בעידן הישן, ואם הוא מונע מהאדם להיווכח בעבודה החדשה, הרי שגם הידע הזה הוא תפיסה. אם האדם מסוגל לנקוט את הגישה הנכונה כלפי ידע כזה, ואם הוא יכול להתחיל להכיר את אלוהים ממספר היבטים שונים ולשלב בין הישן והחדש, הרי שהידע הישן הופך לכלי עזר של האדם והופך לבסיס שבאמצעותו האדם נוכח בעידן החדש. הלקח של הכרת האל דורש מכם לשלוט בעקרונות רבים: כיצד להיווכח בנתיב הכרת האל, אילו אמיתות יש להבין כדי להכיר את אלוהים, ואיך לגרום לתפיסות והטבע הישן שלכם להישמע להסדרי עבודתו החדשה של אלוהים. אם תשתמשו בעקרונות האלה כיסוד להיווכחות בלקח של הכרת האל, הכרתכם תעמיק יותר ויותר. אם אתם מכירים בבירור את שלושת שלבי העבודה – כלומר, אם אתם מכירים את כלל תוכנית הניהול של אלוהים – ואם אתם יכולים לקשר בין שני שלבי עבודתו הקודמים של אלוהים לבין השלב הנוכחי ויכולים לראות שאל אחד מבצע את העבודה, הרי שהיסוד שלכם יהיה היציב ביותר. אל אחד עשה את שלושת שלבי העבודה – זה החיזיון הגדול ביותר וזה הנתיב היחיד להכרת האל. רק אלוהים עצמו יכול היה לעשות את שלושת שלבי העבודה, ואף אדם לא יכול היה לעשות את העבודה הזו בשמו – כלומר, רק אלוהים עצמו יכול היה לעשות את עבודתו שלו מהראשית ועד היום. על אף ששלושת שלבי העבודה של אלוהים התבצעו בעידנים שונים ובמיקומים שונים, ועל אף שהעבודה שונה בכל שלב, אל אחד עשה את כל העבודה. מכל החזיונות, זה החיזיון הגדול ביותר שהאדם צריך להכיר, ואם האדם יבין אותו לגמרי, הוא יוכל לעמוד איתן. כיום, הבעיה הגדולה שניצבת בפני כל העדות והזרמים היא שהם לא מכירים את עבודתה של רוח הקודש והם לא מסוגלים להבדיל בין עבודתה של רוח הקודש ועבודה שאינה של רוח הקודש. לכן הם לא יכולים לזהות אם יהוה אלוהים ביצע את שלב העבודה הזה כפי שהוא ביצע את שני שלבי העבודה הקודמים. על אף שבני אדם הם חסידים של אלוהים, רובם בכל זאת לא מסוגלים לזהות אם זו הדרך הנכונה. האדם תמה אם אלוהים עצמו הוא זה שמוביל את הדרך הזו, ואם התגלמותו של אלוהים כבשר ודם אכן התרחשה, ולרוב בני האדם עדיין אין מושג איך לברר את האמת בכל הנוגע לדברים כאלה. חסידי האל לא מסוגלים לזהות את הדרך, ולכן המסרים הנאמרים משפיעים על בני האדם האלה רק במידה חלקית, והם לא יכולים להשפיע השפעה מלאה, ולכן הדבר משפיע על חייהם של בני האדם האלה. אם האדם יוכל לראות שאלוהים עצמו הוא זה שביצע את שלושת השלבים בזמנים שונים, במקומות שונים ובבני אדם שונים, האדם יוכל לראות[א] שעל אף שהעבודה שונה, אל אחד ביצע את כולה. מכיוון שזו עבודה שביצע אלוהים אחד, היא ודאי נכונה וללא שגיאות, ועל אף שהיא נוגדת את תפיסות האדם, אין ספק שזו העבודה של אל אחד. אם האדם יוכל לומר בבטחה שזו עבודה של אל אחד, כל תפיסות האדם יהפכו לזוטות בלבד שאפילו לא ראויות לציון. משום שחזיונותיו של האדם לא ברורים, ומשום שהאדם מכיר רק את יהוה כאלוהים ואת ישוע כאדון, ומשום שדעתו חצויה באשר לאלוהים בהתגלמותו כבשר ודם כיום, רוב בני האדם ממשיכים להיות מסורים לעבודתם של יהוה וישוע, לוקים בתפיסות באשר לעבודה של היום, מפקפקים בכל דבר ולא מתייחסים ברצינות לעבודה של היום. אין לאדם תפיסות בנוגע לשני השלבים האחרונים בעבודה שהיו בלתי נראים. זאת משום שהאדם לא מבין את המציאות של שני השלבים האחרונים בעבודה ומשום שהוא לא ראה אותם בעצמו. משום שהאדם לא יכול לראות אותם, הוא מדמיין אותם כאוות נפשו. יהיו הרעיונות שהוא מגבש אשר יהיו, אין עובדות להוכיח אותם ואיש לא יכול לתקן אותם. האדם משלח כל רסן מעל האינסטינקט הטבעי שלו, מתעלם מהסיכונים ונותן לדמיונו להתפרע, משום שאין עובדות שיכולות לאמת זאת. לכן פרי דמיונו של האדם הופך "לעובדה," גם אם אין לו כל הוכחה. לפיכך, האדם מאמין באל הדמיוני שלו בדעתו ולא מחפש את האל האמיתי. אם יש לבן אדם אחד אמונה מסוג אחד, בקרב מאות בני אדם יש מאות סוגי אמונות. האדם מחזיק באמונות כאלה מפני שהוא לא ראה את המציאות של עבודת האל, משום שהוא רק שמע עליה באוזניו ולא חזה בה בעיניו. האדם שמע אגדות וסיפורים, אך רק לעתים נדירות הוא שמע ידע על העובדות של עבודת האל. בני אדם שמאמינים רק מזה שנה מאמינים באלוהים באמצעות תפיסותיהם, וכך הדבר גם עם בני אדם שמאמינים באלוהים כל חייהם. מי שלא יכול לראות את העובדות לעולם לא יוכל להיחלץ מאמונה שבה יש לו תפיסות על אלוהים. האדם מאמין שהוא השתחרר משלשלאות התפיסות הישנות שלו ושהוא נכנס לשטח חדש. האם האדם לא יודע שהידע של מי שלא יכול לראות את פניו האמיתיים של אלוהים אינו אלא תפיסות ושמועות? האדם חושב שהתפיסות שלו נכונות ושאין בהן דופי, והוא חושב שהתפיסות האלה באות מאלוהים. כיום, כשהאדם רואה את עבודתו של אלוהים, הוא משחרר תפיסות שהצטברו במשך שנים רבות. הדמיונות והרעיונות של העבר הפכו למשוכה לעבודתו של השלב הזה, ולאדם נהיה קשה להרפות מהתפיסות האלה או להפריך את הרעיונות האלה. התפיסות לגבי העבודה המדורגת הזו ששוגים בהן רבים מחסידי האל הפכו למצערות עוד יותר, ובני האדם האלה פיתחו בהדרגה עוינות עיקשת לאלוהים בהתגלמותו כבשר ודם. מקורה של השנאה הזו הוא תפיסותיו ודמיונותיו של האדם. בדיוק משום שעובדות לא מאפשרות לאדם לשלח כל רסן מעל דמיונו, ומעבר לכך, משום שהאדם לא יכול להפריך עובדות בקלות, תפיסותיו ודמיונותיו של האדם לא סובלים את קיומן של עובדות. יתרה מכך, משום שהאדם לא מקדיש מחשבה לנכונות ואמיתות העובדות, אלא רק משלח כל רסן מתפיסותיו בנחישות ומשתמש בדמיון שלו עצמו, תפיסותיו ודמיונותיו של האדם הפכו לאויבי העבודה של היום, עבודה שסותרת את תפיסותיו של האדם. ניתן להאשים בכך אך ורק את תפיסותיו של האדם, ולא ניתן להאשים בכך את עבודתו של אלוהים. מותר לאדם לדמיין דברים כאוות נפשו, אך אסור לו לערער על אף שלב בעבודתו של אלוהים או על אף חלק של שלב כזה – האדם לא רשאי לחלל את עובדת עבודתו של אלוהים. מותר לכם לשלח כל רסן מדמיונכם, ומותר לכם אפילו לאסוף סיפורים מובחרים על עבודתם של יהוה וישוע, אך אסור לכם לערער על עובדת כל שלב בעבודתם של יהוה וישוע. זהו עיקרון וזהו גם צו מנהלי, ועליכם להבין את חשיבותם של הנושאים האלה. האדם מאמין שהשלב הזה בעבודה לא תואם את תפיסותיו של האדם, בניגוד לשני השלבים הקודמים בעבודה. בדמיונו, האדם מאמין שהעבודה בשני השלבים הקודמים ודאי שונה מהעבודה של היום – אך האם חשבתם על האפשרות שעקרונות עבודתו של אלוהים זהים, שעבודתו תמיד מעשית ושבלי קשר לעידן, תמיד יהיה מבול של בני אדם שלא מקבלים את עובדת עבודתו של אלוהים ומתנגדים אליה? אין ספק שכל מי שלא מקבל את השלב הזה בעבודה ומתנגד לו כיום היה גם מתנגד לאלוהים בימים עברו, מפני שבני האדם האלה תמיד יהיו אויביו של אלוהים. בני האדם שיודעים את עובדת עבודתו של אלוהים יראו את שלושת שלבי העבודה של אל אחד וירפו מתפיסותיהם. אלה בני אדם שמכירים את אלוהים ובני אדם כאלה הם חסידים אמיתיים של אלוהים. לקראת סופו של כלל ניהולו של אלוהים, אלוהים ימיין את הכל לפי סוג. הבורא ברא את האדם, ובסוף, על הבורא להשיב את האדם לגמרי לריבונותו – זו המסקנה של שלושת שלבי העבודה. שלב העבודה של אחרית הימים ושני השלבים הקודמים בישראל וביהודה הם תוכנית הניהול של אלוהים לתבל כולה. איש לא יכול להכחיש זאת, וזו עובדת עבודתו של אלוהים. על אף שבני האדם לא חוו ולא ראו חלק ניכר מהעבודה הזו, העובדות הן בכל זאת העובדות, ואיש לא יכול להכחיש זאת. בני אדם שמאמינים באלוהים בכל ארץ בתבל יקבלו את שלושת שלבי העבודה. אם אתם מכירים רק שלב אחד מסוים בעבודה ואתם לא מבינים את שני השלבים האחרים בעבודה ולא מבינים את עבודתו של אלוהים בימים עברו, הרי שאתם לא יכולים לבטא את כל האמת המלאה של כלל תוכנית הניהול של אלוהים, והכרתכם את אלוהים היא חד-צדדית, מפני שאתם לא מבינים את אלוהים באמונתכם בו, ולכן אתם לא כשירים לשאת עדות על אלוהים. גם אם אתם מכירים את הדברים האלה רק באופן שטחי מאוד, בסופו של דבר, עליכם להכיר אותם ועליכם להיות משוכנעים לגמרי, וכל בני האדם יראו את כלל עבודתו של אלוהים ויישמעו לריבונותו של אלוהים. בסוף העבודה הזו, כל הזרמים יהפכו לזרם אחד, כל הברואים ישובו לריבונותו של הבורא, כל הברואים יעבדו את האל האמיתי היחיד וכל הכתות יתפוררו ולא יופיעו שוב.

מדוע אני מתייחס שוב ושוב לשלושת שלבי העבודה? חלוף העידנים, ההתפתחות החברתית ופניו המשתנים של הטבע כולם עוברים שינויים בשלושת שלבי העבודה. האנושות משתנה בקצב עבודתו של אלוהים והיא לא מתפתחת לבדה. אזכור שלושת שלבי העבודה של אלוהים נועד להכניס את כל הברואים, את כל בני האדם מכל הדתות, לריבונותו של אל אחד. תהיה דתכם אשר תהיה, בסופו של דבר כולכם תישמעו לריבונותו של אלוהים. רק אלוהים עצמו יכול לבצע את העבודה הזו – אף מנהיג דת לא יכול לעשות אותה. ישנן מספר דתות בולטות בעולם, ולכל אחת מהן יש מנהיג או ראש, וחסידיה מתפרסים על פני מדינות שונות ואזורים שונים ברחבי העולם. בכל מדינה, גדולה כקטנה, יש דתות שונות. יחד עם זאת, בלי קשר למספר הדתות הקיימות ברחבי העולם, כל בני האדם בתבל יתקיימו בסופו של דבר תחת הכוונתו של אל אחד, ואף מנהיג דת לא יכוון את קיומם. כלומר, אף מנהיג דת לא מכוון את האנושות – במקום זאת, הבורא, שברא את השמיים והארץ וכל צבאם, ואשר ברא גם את האנושות, הוא שמכוון את האנושות, וזו עובדה. על אף שיש בעולם מספר דתות בולטות, גם אם הן גדולות מאוד, הן כולן קיימות תחת ריבונותו של הבורא, ואף אחת מהן לא יכולה לחרוג מגבול ריבונותו. התפתחותה של האנושות, הקדמה החברתית, התפתחותו של המדע – כל אחד מאלה קשור הדוקות להסדריו של הבורא, והעבודה הזו היא לא דבר שיכול לעשות אף מנהיג דת. מנהיגי דת הם בסך הכל מנהיגיהן של דתות מסוימות והם לא יכולים לייצג את אלוהים או את מי שברא את השמיים והארץ וכל צבאם. מנהיגי דת יכולים להוביל את כל בני האדם השייכים לדת המסוימת שלהם, אך הם לא יכולים לפקוד על כל הברואים על פני האדמה – זו עובדה שכולם מכירים בה. מנהיגי דת הם בסך הכל מנהיגים, והם לא יכולים להשתוות לאלוהים (הבורא). הכל בידי הבורא, ובסופו של דבר, הכל יחזור לידי הבורא. אלוהים הוא זה שברא את האנושות במקור, ותהיה דתו אשר תהיה, כל אדם יחזור לריבונותו של אלוהים – זה בלתי נמנע. רק אלוהים הוא הישות הרמה ביותר, וגם המנהיג הרם ביותר בקרב הברואים חייב לחזור לריבונותו של אלוהים. יהיה מעמדו של האדם רם ככל שיהיה, הוא לא יכול להוביל את האנושות ליעד ראוי, ואיש לא מסוגל למיין את כל הדברים לפי סוג. יהוה עצמו ברא את האנושות ומיין את כל הדברים לפי סוג, וכשיבוא הקץ, הוא עדיין יעשה את עבודתו בעצמו וימיין את כל הדברים לפי סוג – זו עבודה שרק אלוהים יכול לעשות. אלוהים עצמו הוא זה שביצע את שלושת שלבי העבודה שבוצעו מהראשית ועד היום, והאל האחד הוא זה שביצע אותם. עובדת שלושת שלבי העבודה היא עובדת מנהיגותו של אלוהים על האנושות כולה, עובדה שאיש לא יכול להכחיש. בסופם של שלושת לשבי העבודה, כל הדברים ימוינו לפי סוג ויחזרו לריבונותו של אלוהים, מכיוון שבתבל כולה ישנו רק האל האחד הזה, ואין אף דת אחרת. מי שלא מסוגל לברוא את העולם לא יהיה מסוגל להביא אותו לקצו, ואילו מי שברא את העולם יבוא אותו לקצו ללא ספק. לכן אם מישהו לא מסוגל להביא את העידן לקצו ובסך הכל עוזר לאדם לטפח את דעתו, הוא לבטח לא אלוהים, והוא ודאי לא אדון האנושות. הוא לא יהיה מסוגל לעשות עבודה אדירה כזו. יש רק אחד שיכול לבצע עבודה כזו, וכל מי שלא מסוגל לעשות את העבודה הזו נמנה לבטח על האויבים והוא לא אלוהים. אם בני אדם כאלה מהווים כתות, הם לא תואמים לאלוהים, ואם הם לא תואמים לאלוהים, הם אויבים של אלוהים. האל האחד הזה הוא זה שעושה את כל העבודה, והאל האחד הזה הוא זה שמושל בתבל כולה. בין שהוא עובד בעם ישראל או בסין, בין שהוא מבצע את עבודתו כרוח האל או כבשר ודם, אלוהים עצמו הוא שעושה את הכל, ואף אחד אחר לא יכול לעשות זאת. בדיוק משום שהוא אלוהי האנושות כולה הוא עובד בחופשיות, ללא הגבלה של אף תנאי, וזה החיזיון הגדול ביותר. כברואי האל, אם ברצונכם למלא את חובתם של ברואי האל ולהבין את רצונו של אלוהים, עליכם להבין את עבודתו של אלוהים, עליכם להבין את רצונו של אלוהים עבור ברואיו, עליכם להבין את תוכנית הניהול שלו ועליכם להבין את חשיבות העבודה שהוא עושה. מי שלא מבין זאת לא כשיר להיות ברוא אל! כברואי האל, אם אתם לא מבינים מה מוצאכם, אם אתם לא מבינים את ההיסטוריה של האנושות ואת כל העבודה שאלוהים עשה, ויתרה מכך, אם אתם לא מבינים איך האנושות התפתחה עד היום ולא מבינים מי מושל באנושות כולה, הרי שאתם לא מסוגלים למלא את חובתכם. אלוהים הוביל את האנושות עד היום, ומאז שהוא ברא את האדם על פני האדמה הוא מעולם לא עזב אותו. רוח הקודש לעולם לא מפסיקה לעבוד, היא מעולם לא הפסיקה להוביל את האנושות ומעולם לא עזבה את האנושות. אולם האנושות לא מבינה שיש אלוהים, ועל אחת כמה וכמה שהיא לא מכירה את אלוהים, ואין דבר משפיל מזה עבור כל ברואיו של אלוהים, הלא כן? אלוהים מוביל את האדם באופן אישי, אך האדם לא מבין את עבודתו של אלוהים. אתם ברואים של אלוהים אך אתם לא מבינים את ההיסטוריה שלכם עצמכם, אתם לא יודעים מי הוביל אתכם במסע שלכם ואתם עיוורים לעבודה שאלוהים עושה – לכן אתם לא יכולים להכיר את אלוהים. אם אתם לא מכירים אותו כעת, לעולם לא תהיו כשירים לשאת עדות על אלוהים. כיום, הבורא שוב מוביל את כל בני האדם באופן אישי וגורם לכל בני האדם לראות את חוכמתו, כל-יכולתו, ישועתו ונפלאותו. אולם אתם עדיין לא תופסים או מבינים זאת, ולכן אתם אלה שלא יזכו בישועה, הלא כן? בני האדם השייכים לשטן לא מבינים את דברי האל ובני האדם ששייכים לאלוהים יכולים לשמוע את קולו של אלוהים. כל מי שתופס ומבין את המילים שאני אומר נמנה על בני האדם שאני אושיע ונמנה על בני האדם הנושאים עדות על אלוהים. כל מי שלא מבין את המילים שאני אומר לא יכול לשאת עדות על אלוהים והוא נמנה על בני האדם שיסולקו. מי שלא מבין את רצונו של אלוהים ולא תופס את עבודתו של אלוהים לא מסוגל להכיר את אלוהים, ובני אדם כאלה לא יישאו עדות על אלוהים. אם אתם רוצים לשאת עדות על אלוהים, עליכם להכיר את אלוהים ועליכם להכיר את אלוהים באמצעות עבודתו של אלוהים. בכל אופן, אם אתם רוצים להכיר את אלוהים, עליכם להכיר את עבודתו של אלוהים: הכרת עבודתו של אלוהים היא בעלת חשיבות עליונה. כששלושת שלבי העבודה יסתיימו, תיווצר קבוצת בני אדם שתישא עדות על אלוהים, קבוצת בני אדם המכירים את אלוהים. בני האדם האלה יכירו כולם את אלוהים ויהיו מסוגלים להנהיג את האמת. יהיו להם אנושיות והיגיון והם כולם יכירו את שלושת שלבי עבודת הישועה של אלוהים. זו העבודה שתושלם בסוף, ובני האדם האלה הם התממשות 6,000 שנות עבודת הניהול והם העדות העוצמתית ביותר לתבוסתו הסופית של השטן. מי שיוכל לשאת עדות על אלוהים יהיה מסוגל לזכות בהבטחתו וברכתו של אלוהים וימנה על הקבוצה שתישאר עד הסוף, אשר ניחנת בסמכותו של אלוהים ונושאת עדות על אלוהים. יכול להיות שכולכם יכולים להימנות על הקבוצה הזו ואולי רק חצי מכם, או רק מעטים מכם – הכל תלוי ברצונכם ובעיסוקכם.

הערות שוליים:

א. הטקסט המקורי משמיט את המילים "האדם יוכל לראות."


0 תגובות
9 הוא ממיט אסונות כדי להשמיד שמתכחשים
17/03/2019 12:59
seek
אלוהים, אהבה, שיפוט

התקרבות סופם של כל הדברים מצביעה על קץ עבודתו של אלוהים ועל סוף התפתחותה של האנושות. פירוש הדבר הוא שהאנושות שהשטן השחית הגיעה לסוף התפתחותה ושהצאצאים של אדם וחווה חלחלו כל אחד עד סופו. בנוסף, פירוש הדבר הוא גם שבלתי אפשרי שאנושות כזו תמשיך להתפתח לאחר שהשטן השחית אותה. ...כשעבודתו של אלוהים תסתיים, בני האדם שיישארו יטוהרו וייהנו מחיים אנושיים נהדרים יותר בפעם השנייה על פני האדמה כשהם יבואו לעולם אנושי נעלה יותר. במילים אחרות, הם יבואו ליום המנוחה של האנושות ויחיו יחד עם אלוהים. לאחר שמי שלא יכול להישאר יעבור ייסורים ושיפוט, צורתו המקורית תיחשף לגמרי. לאחר מכן, כל בני האדם האלה יושמדו, ובדומה לשטן, הם לא יורשו עוד לשרוד על פני האדמה. האנושות בעתיד לא תכלול עוד אך אדם מהסוג הזה. בני האדם האלה לא כשירים לבוא לארץ המנוחה הסופית, והם לא כשירים לבוא ליום המנוחה שאלוהים והאדם יהיו שותפים לו, מפני שהם מושאים לענישה ופני שהם הרשעים, והם לא צדיקים. ...העבודה הסופית שלו להענשת הרע ותגמול הטוב נעשית כולה על מנת לטהר לגמרי את כל האנושות, כדי שהוא יוכל להביא אנושות קדושה לגמרי למנוחת נצח. השלב הזה בעבודתו הוא עבודתו המכרעת ביותר. זה השלב הסופי של כל עבודת הניהול שלו. אם אלוהים לא ישמיד את הרשעים אלא יניח להם להישאר, האנושות כולה עדיין לא תוכל לבוא למנוחה, ואלוהים לא יוכל להביא את האנושות כולה למישור טוב יותר. עבודה כזו לא תסתיים לגמרי. כשהוא יסיים את עבודתו, האנושות כולה תהיה קדושה לחלוטין. רק כך אלוהים יכול לחיות בשלווה ובמנוחה.

מתוך 'אלוהים והאדם יבואו יחד למנוחה' ב'הדבר מופיע בבשר'

אילולא אלוהים חשף את הרשעים, בני האדם שנשמעים לאלוהים בכנות לא היו רואים לעולם את אור השמש. אילולא אלוהים לקח ליעד מתאים את מי שנשמע לו, בני האדם שממרים את פיו של אלוהים לא היו יכולים לקבל את העונש המגיע להם. זה תהליך עבודתו של אלוהים. לולא הוא ביצע את העבודה הזו של הענשת הרשעים ותגמול הצדיקים, ברואיו לעולם לא היו יכולים לבוא כל אחד ליעד המתאים לו. לאחר שהאנושות תבוא למנוחה, הרשעים יושמדו, האנושות כולה תעלה על דרך הישר, ובני האדם מכל סוג יהיו עם בני מינם בהתאם לתפקידים שעליהם לבצע. רק זה יהיה יום המנוחה של האנושות ורק זו תהיה המגמה הבלתי נמנעת להתפתחותה של האנושות, ורק כשהאנושות תבוא למנוחה יושלם ההישג האדיר והסופי של אלוהים. זה יהיה החלק המסכם של עבודתו. העבודה הזו תסיים את כל חייה הגשמיים המנוונים של האנושות ואת חייה של האנושות המושחתת. מכאן והלאה האנושות תבוא למישור חדש. על אף שהאדם מתקיים קיום גשמי, יש הבדלים משמעותיים בין מהות החיים שלו למהות חייה של האנושות המושחתת. משמעות קיומו של האדם ומשמעות קיומה של האנושות המושחתת שונות גם הן. על אף שאלה לא חיים של אדם מסוג חדש, ניתן לומר שאלה הם חיים של אנושות שזכתה לישועה ושהשיבה לעצמה את האנושיות וההיגיון. בעבר, בני אדם האלה המרו את פיו של אלוהים, ואלוהים כבש אותם ואחר כך הושיע אותם. בני האדם האלה השפילו את אלוהים, ומאוחר יותר נשאו עליו עדות. קיומם לאחר שהם עברו ושרדו את מבחניו הוא הקיום בעל המשמעות הרבה ביותר. בני אדם האלה נשאו עדות על אלוהים בפני השטן, והם הראויים לחיות. בני האדם שיושמדו הם בני אדם שלא יכולים לשאת עדות על אלוהים ולא ראויים לחיות. השמדתם תהיה משום התנהגותם המרושעת, והשמדה היא היעד הטוב ביותר עבורם.

מתוך 'אלוהים והאדם יבואו יחד למנוחה' ב'הדבר מופיע בבשר'

רוח האל מקדמת את העבודה האדירה הזו מבריאת העולם ועד היום, ויתרה מזאת, היא עושה עבודה שונה בעידנים השונים ובאומות שונות. אנשי כל עידן רואים טבע שונה של אלוהים שמתגלה באופן טבעי דרך העבודה השונה שהוא עושה. הוא אלוהים המלא רחמים ונדיבות, הוא קורבן החטאת למען האדם ורועה האדם, אך הוא גם המשפט, הייסורים והקללה של האדם. הוא יכול היה להוביל את האדם לחיים על פני האדמה במשך אלפיים שנה וכן לגאול את האנושות המושחתת מחטא. כיום, הוא יכול גם לכבוש את האנושות, שלא מכירה אותו, ולגרום לה להיות כפופה לריבונותו, כדי שכולם יישמעו לו לחלוטין. בסופו של דבר, הוא ישרוף את כל הטומאה והרשע בקרב בני האדם בתבל כולה, כדי להראות להם שהוא לא רק אל של רחמים, אהבה, חוכמה, פליאה וקדושה, אלא עוד יותר מכך, אל ששופט את האדם. כלפי הרשעים בקרב האנושות, הוא שריפה, שיפוט וענישה. כלפי מי שעתיד להפוך למושלם, הוא צרה, זיכוך וניסיון, וכן נחמה, קיום, אספקה של מילים, טיפול וגיזום. וכלפי מי שיסולק, הוא ענישה וכן תגמול.

מתוך 'שתי ההתגלמויות משלימות את חשיבותה של ההתגלמות' ב'הדבר מופיע בבשר'

רחמיי יוצאים אל אלה שאוהבים אותי ומתכחשים לעצמם. בנוסף, העונש המומט על הרשעים הוא הוכחה לטבעי הצודק והרבה מעבר לכך, הוא גם עדות לחרון אפי. בבוא האסון, רעב ומגיפה יכו בכל אלה שמתנגדים לי, והם יבכו. אלה שעשו מעשים מרושעים שונים לא יחמקו מאשמה אפילו אם הם חסידי אל מזה שנים רבות.גם אותם יפקוד אסון, שבקושי נראה כמוהו אי-פעם לאורך העידנים, והם יחיו בפחד וחרדה תמידיים.

מתוך 'עליכם להכין מספיק מעשים טובים למען ייעודכם' ב'הדבר מופיע בבשר'

עוד

כנסיית האל הכול יכול|מדוע הלכתי בדרכם של הפרושים?
0 תגובות
האנושות המושחתת זקוקה יותר לישועת האל בהתגלמות
16/03/2019 09:00
seek
המשיח, אלוהים, התגלמות בבשר ודם

אלוהים התגלם כבשר ודם משום שמושא עבודתו אינו רוחו של השטן, או כל דבר אחר שאינו גשמי, אלא האדם, שהוא בשר ודם ואשר הושחת על ידי השטן. הסיבה לכך שאלוהים הפך את האדם העשוי בשר ודם למושא עבודתו היא בדיוק משום שבשרו ודמו הושחתו. יתר על כן, היות שהאדם הוא מושא ההשחתה, אלוהים הפך את האדם למושא עבודתו היחיד בכל שלביה של עבודת הישועה שלו. האדם הוא יצור בן תמותה העשוי בשר ודם, ואלוהים הוא היחיד שיכול להציל את האדם. על כן, על אלוהים להפוך לבשר ודם שהוא בעל אותן תכונות שיש לאדם כדי לבצע את עבודתו, וכדי שלעבודתו תהיה השפעה טובה יותר. על אלוהים להפוך לבשר ודם כדי לבצע את עבודתו דווקא משום שהאדם עשוי בשר ודם ואינו מסוגל להתגבר על החטא או להשיל מעליו את בשרו ודמו. גם אם מהותו וזהותו של האל בהתגלמותו כבשר ודם שונות מאוד ממהותו וזהותו של האדם, הופעתו זהה לזו של האדם – הוא נראה כאדם רגיל, וחייו הם חיי אדם רגיל, וכל מי שרואה אותו לא יכול לזהות כל הבדל בינו לבין אדם רגיל. די לו בהופעה רגילה זו ובאנושיות רגילה זו, כדי לבצע את עבודתו האלוהית באנושיות רגילה. בשרו ודמו מאפשרים לו לבצע את עבודתו באנושיות רגילה, ומסייעים לו לבצע את עבודתו בקרב בני האדם. יתר על כן, אנושיותו הרגילה מסייעת לו לבצע את עבודת הישועה בקרב בני האדם. גם אם אנושיותו הרגילה גרמה למהומות רבות בקרב בני האדם, אותן מהומות לא השפיעו על השפעותיה הרגילות של עבודתו. כלומר, עבודתו של אלוהים כבשר ודם רגילים מביאה לבני האדם תועלת עילאית. גם אם רוב בני האדם אינם מקבלים את אנושיותו הרגילה, עבודתו יכולה עדיין להשפיע היטב, והשפעה זו מושגת הודות לאנושיותו הרגילה. אין ספק בכך. התועלת שמפיק האדם מעבודת האל בהתגלמותו כבשר ודם גדולה עשרת מונים או תריסרי מונים מהתפיסות הקיימות בקרב בני האדם בנוגע לאנושיותו הרגילה של אלוהים, ובסופו של דבר, עבודתו של אלוהים תבלע תפיסות כאלה. וההשפעה שהשיגה עבודתו, כלומר הידע של בני האדם בנוגע לאלוהים, נרחבת בהרבה מתפיסותיהם של בני האדם בנוגע אליו. לא ניתן כלל לדמיין או למדוד את העבודה שאלוהים מגשים בהתגלמותו כבשר ודם, היות שבשרו ודמו אינם דומים לבשרו ודמו של אף אדם – גם אם הקליפה זהה, המהות אינה אותה מהות. בשרו ודמו של אלוהים מובילים לתפיסות רבות של האדם בנוגע לאלוהים, אך בשרו ודמו של אלוהים יכולים גם לאפשר לאדם לרכוש ידע רב, ויכולים אפילו לכבוש כל אדם בעל קליפה דומה. זאת משום שאין מדובר באדם בלבד אלא באל עם קליפה של אדם, ואיש אינו יכול לתפוס אותו או להבין אותו לגמרי. כולם אוהבים ומקדמים בברכה אל בלתי נראה ובלתי מוחשי. אם אלוהים הוא רק רוח שהאדם לא יכול לראות, כל כך קל לבני האדם להאמין באל. האדם יכול לשחרר את דמיונו ויכול לבחור כל צלם שמוצא חן בעיניו כצלמו של אלוהים כדי להתרצות ולשמוח. כך, האדם יוכל לעשות את מה שמשביע ביותר את רצונו של האל שלו, ואת מה שאותו אל הכי מוכן לעשות, ללא כל נקיפות מצפון. זאת ועוד, האדם מאמין שאף אחד לא נאמן ומסור לאלוהים יותר ממנו, ושכל השאר הם כלבים גויים ואינם נאמנים לאלוהים. ניתן לומר שזה מה שרוצים בני האדם שאמונתם באלוהים מעורפלת ומבוססת על דוקטרינות – הם רוצים את אותו הדבר, בשינויים קלים בלבד. רק הצלמים שעוטה אלוהים בדמיונותיהם שונים, אך המהות למעשה זהה.

אמונתו חסרת-הדאגות של האדם באלוהים לא מפריעה לו, והוא מאמין באלוהים איך שהוא רוצה. זוהי אחת מ"זכויותיו וחירויותיו של האדם," שבהן איש אינו רשאי להתערב. זאת משום שהאדם מאמין באל שלו ולא באל של אף אדם אחר – האל הזה הוא רכושו הפרטי, וכמעט לכל אחד ישנו רכוש פרטי כזה. האדם רואה ברכוש הזה אוצר יקר ערך, אך בעיני אלוהים לא קיים דבר פשוט יותר או יותר חסר ערך, מכיוון שאין ראיה ברורה יותר להתנגדות לאלוהים מאשר הרכוש הפרטי הזה של האדם. רק בזכות עבודתו של האל בהתגלמותו כבשר ודם, אלוהים הופך לבשר ודם בעל צורה מוחשית שהאדם יכול לראות ולגעת בו. הוא אינו רוח חסרת צורה אלא בשר ודם שהאדם יכול לראות ולבוא איתם במגע. עם זאת, רוב האלים שבני האדם מאמינים בהם הם אלוהויות חסרות צורה שדמותן חופשית ממגבלות. כך, האל בהתגלמותו כבשר ודם הפך לאויבם של רוב המאמינים באלוהים. בדומה לכך, אלה שלא יכולים לקבל את עובדת התגלמותו של אלוהים כבשר ודם הפכו למתנגדיו של אלוהים. האדם מחזיק בתפיסות לא בשל הלך מחשבותיו או מרדנותו, אלא בשל הרכוש הפרטי הזה של האדם. הרכוש הזה הוא הסיבה לכך שרוב בני האדם מתים, והאל המעורפל הזה, שלא ניתן לגעת בו, שלא ניתן לראותו ושאינו קיים בעובדות הוא זה שהורס את חיי האדם. האדם מאבד את חייו לא בגלל האל בהתגלמותו כבשר ודם, וקל וחומר שלא בגלל האל שבשמיים, אלא בגלל האל שהאדם הגה בדמיונו. הסיבה היחידה לכך שהאל בהתגלמותו כבשר ודם הפך לבשר ודם היא צרכיו של האדם המושחת. הסיבה לכך היא צרכיו של האדם, ולא אלוהים, וכל קורבנותיו וסבלותיו של אלוהים הם למען האנושות, ולא למען אלוהים עצמו. לגבי אלוהים לא קיימים שיקולים של בעד ונגד ולא קיים כל גמול; הוא לא יקצור פירות עתידיים כלשהם, אלא את מה שהוא זכאי לו מלכתחילה. כל מעשיו וכל קורבנותיו למען האנושות לא נעשים כדי להפיק עבורו רווחים גדולים, אלא רק למען האנושות. אף שעבודתו של האל בהתגלמותו כבשר ודם כרוכה בקשיים שלא ניתן להעלות על הדעת, ההשפעות שהיא משיגה בסופו של דבר עולות בהרבה על השפעותיה של העבודה שמבצעת רוח האל ישירות. העבודה המתבצעת על ידי הבשר והדם כרוכה בקשיים רבים, והבשר והדם לא יכולים לשאת את אותה זהות אדירה שנושאת רוח האל, לא יכולים לבצע את אותם מפעלים על-טבעיים המבצעת רוח האל ובוודאי שהם לא יכולים להחזיק באותה סמכות שמחזיקה בה רוח האל. עם זאת, מהות העבודה שמבצעים הבשר והדם חסרי החשיבות עולה בהרבה על מהות העבודה שביצעה רוח האל ישירות, ובשרו ודמו של אלוהים הם התשובה לכל צרכי האדם. כדי להצילם, הערך השימושי של רוח האל נחות בהרבה מזה של הגוף הבשרי: עבודתה של רוח האל מסוגלת להקיף את התבל כולה, לאורך כל ההרים, הנהרות, האגמים והאוקיאנוסים, אך עבודתו של האל בהתגלמותו כבשר ודם משפיעה טוב יותר על כל אדם שבא עמו במגע. זאת ועוד, האדם יכול להבין טוב יותר את הבשר והדם המוחשיים של אלוהים ולבטוח בהם יותר, והם יכולים להעמיק את הכרתו את אלוהים ולהותיר באדם רושם עמוק יותר בנוגע למעשיו הממשיים של אלוהים. עבודתה של רוח האל אפופה במסתורין; קשה לבני תמותה לתפוס אותה, וקשה להם אף יותר לראותה, ולפיכך הם יכולים להישען רק על דמיונות נבובים. עם זאת, העבודה שמבצע האל בהתגלמותו כבשר ודם היא רגילה ומבוססת על המציאות, והיא עשירה בחוכמה, ומהווה עובדה שעינו הפיזית של האדם יכולה לראות – האדם יכול לחוות באופן אישי את החוכמה שבעבודתו של אלוהים מבלי שהוא צריך להסתמך על דמיונו העשיר. זהו הדיוק והערך האמיתי של עבודת האל בהתגלמותו כבשר ודם. רוח האל יכולה רק לעשות דברים שעין האדם אינה מסוגלת לראות ודמיונו יכול להכיל אך בקושי, כגון הנאורות של רוח האל, תנועתה של רוח האל וההכוונה של רוח האל, אך עבור אדם בר-דעת, דברים אלה אינם מספקים שום משמעות ברורה. הם מספקים רק משמעות מרגשת או כללית, אך הם לא יכולים לתת הוראות במילים. לעומת זאת, עבודתו של האל בהתגלמותו כבשר ודם שונה מאוד מכך: יש בה הכוונה מדויקת במילים, רצון ברור ומטרות ברורות שהוא דורש. לכן האדם לא צריך לגשש באפלה או להפעיל את דמיונו, וקל וחומר לנחש. זוהי בהירותה של העבודה של אלוהים כבשר ודם, וזהו ההבדל העצום שבינה לבין עבודתה של רוח האל. עבודתה של רוח האל מתאימה אך ורק לקנה מידה מוגבל, והיא אינה יכולה להוות תחליף לעבודת הבשר ודם. עבודתו של האל כבשר ודם מציבה בפני האדם מטרות נחוצות ומדויקות בהרבה ומעניקה לו ידע רב-ערך ואמיתי בהרבה בהשוואה לעבודתה של רוח האל. העבודה שערכה רב ביותר עבור האדם שהושחת היא עבודה שניתן לראות ולגעת בה, המספקת לו מילים מדויקות ומטרות ברורות לעסוק בהשגתן. רק עבודה מציאותית והכוונה שבאה בעתה מתאימות לטעמו של האדם, ורק עבודה אמיתית יכולה להציל את האדם מטבעו המושחת והרקוב. רק האל בהתגלמותו כבשר ודם יכול להשיג את הדברים האלה; רק האל בהתגלמותו כבשר ודם יכול להציל את האדם מטבעו המושחת לשעבר. אף שרוח האל היא מהותו הטבעית של אלוהים, הוא יכול לבצע עבודה כזו אך ורק בהתגלמותו כבשר ודם. אילו עבדה רוח האל לבדה, הרי שעבודת האל לא הייתה יכולה להיות אפקטיבית – זוהי האמת הפשוטה. אף שרוב בני האדם הפכו לאויביו של אלוהים משום הבשר והדם האלה, כשאלוהים ישלים את עבודתו, מתנגדיו לא רק יחדלו מהיות אויביו, אלא שהם אף יהפכו לעדיו. הם יהפכו לעדים שאלוהים כבש, עדים התואמים לאלוהים ושלא ניתן להפרידם ממנו. הוא יגרום לאדם לדעת את חשיבותה של עבודתו בהתגלמותו כבשר ודם לאדם, והאדם ידע את חשיבותו של הבשר והדם האלה למשמעות הקיום האנושי. הוא ידע את ערכו האמיתי של אלוהים לצמיחת חיי האדם, ויתרה מזאת, הוא ידע כי הבשר והדם האלה יהפכו למעיין שופע של חיים שהאדם ישתוקק להישאר לגדותיו לעולם. אף שבשרו ודמו של אלוהים שונים מאוד מזהותו ומעמדו של אלוהים, ואף שלאדם נדמה כי הם לא עולים בקנה אחד עם שיעור קומתו האמיתי של אלוהים, הבשר והדם האלה, שאינם ניחנים בצלמו האמיתי של אלוהים או בזהותו האמיתית של אלוהים, יכולים לבצע את העבודה שרוחו של אלוהים לא יכולה לעשות באופן ישיר. אלה הם המשמעות והערך האמיתיים של התגלמותו של האל, ואלה הם המשמעות והערך שבני האדם אינם מסוגלים להעריך ולהכיר בהם. אף שכל בני האדם רוחשים כבוד לרוח האל ומזלזלים בבשרו ודמו של אלוהים, בלי קשר להשקפתם וחשיבתם, החשיבות והערך האמיתיים של הבשר והדם עולים בהרבה על אלו של רוח האל. כמובן, הדבר נכון אך ורק ביחס לאנושות המושחתת. לכל מי שמחפש אחר האמת ועורג למראה האל, עבודתה של רוח האל יכולה להעניק רק כוח הנעה או התגלות, וכן תחושת פלא חסרת פשר שאי-אפשר להעלות על הדעת, ותחושה שהעבודה כה אדירה, נשגבת ונפלאה, ועם זאת שאיש אינו יכול להשיגה או להגיע אליה. האדם ורוח האל יכולים רק להביט זה בזה ממרחק רב, כאילו קיים מרחק עצום ביניהם, והם אינם יכולים לדמות זה לזה לעולם, כאילו קיימת ביניהם מחיצה בלתי נראית. למעשה, זוהי אשליה שרוח האל העניקה לאדם, וזאת מפני שרוח האל והאדם אינם שייכים לאותו מין, ולעולם לא יהיה דו-קיום של רוח האל והאדם באותו עולם, ומפני שרוח האל אינה חולקת אף תכונה עם האדם. לכן האדם לא זקוק לרוח האל, משום שרוח האל לא מסוגלת לבצע ישירות את העבודה שהאדם זקוק לה יותר מכל. העבודה של הבשר והדם מספקת לאדם מטרות אמיתיות לעסוק בהן, דברים ברורים ותחושה שאלוהים הוא אמיתי ורגיל, וכי הוא צנוע ושגרתי. אף שייתכן שהאדם מפחד ממנו, רוב בני האדם מתחברים אליו בקלות: האדם יכול לראות את זיו פניו ולשמוע את קולו, והוא לא צריך להביט בו ממרחק רב. האדם מרגיש שהוא יכול להתקרב אל הבשר והדם האלה, וכי הם לא מרוחקים ובלתי נתפסים אלא גלויים וניתנים למגע, משום שהבשר והדם האלה נמצאים באותו העולם שבו מצוי האדם.

כל מי שעשוי בשר ודם זקוק ליעדים לחתור אליהם כדי לשנות את טבעו, וצריך להיות עד למעשים אמיתיים ולפניו האמיתיים של אלוהים כדי להכיר את אלוהים. ניתן להשיג את שני הדברים האלה רק באמצעות בשרו ודמו של האל בהתגלמותו, ורק בידי מי שעשוי בשר ודם רגילים ואמיתיים. זו הסיבה שהתגלמות האל כבשר ודם היא הכרחית, וזו הסיבה שהאנושות המושחתת כולה זקוקה לה. מכיוון שנדרש מבני האדם להכיר את אלוהים, יש לעקור מלבם את הצלמים של האלים המעורפלים והעל-טבעיים, ומכיוון שנדרש מבני האדם להתנער מטבעם המושחת, ראשית עליהם להכיר את טבעם המושחת. אם האדם לבדו יבצע את עבודת עקירת צלמי האלים המעורפלים מלבם של בני האדם, הרי שהוא ייכשל בהשגת התוצאה הראויה. לא ניתן לחשוף, להחרים או לעקור את הצלמים של האלים המעורפלים שבלבם של בני האדם באמצעות מילים בלבד. בסופו של דבר, ניסיון כזה לא יוכל להפריך דברים מושרשים אלה מלבם של בני האדם. רק האל המעשי, וצלמו האמיתי של אלוהים יכולים להחליף את הדברים המעורפלים והעל-טבעיים האלה, כדי לאפשר לבני האדם להכירם באופן הדרגתי, ורק כך ניתן יהיה להשיג את התוצאה ההולמת. האדם מכיר בכך שהאל שהוא חיפש בימים עברו הוא מעורפל ועל-טבעי. התוצאה הזו ניתנת להשגה לא באמצעות הנהגתה הישירה של רוח האל, וקל וחומר שלא באמצעות תורתו של אדם מסוים, אלא רק באמצעות האל בהתגלמותו כבשר ודם. תפיסותיו של האדם נחשפות במערומיהן כשהאל בהתגלמותו מבצע את עבודתו באופן רשמי. זאת משום שרגילותו ומציאותו של האל בהתגלמותו עומדים כאנטי-תזה לאל המעורפל והעל-טבעי שבדמיונו של האדם. תפיסותיו המקוריות של האדם יכולות להתגלות אך ורק על ידי הניגודיות ביניהן לבין האל בהתגלמותו כבשר ודם. בלעדי ההשוואה לאל בהתגלמותו כבשר ודם, תפיסותיו של האדם לא יכולות להיחשף. במילים אחרות, ללא הניגודיות שמספקת המציאות, לא ייחשפו הדברים המעורפלים. איש אינו מסוגל להשתמש במילים כדי לבצע את העבודה זאת, ואיש אינו מסוגל לבטא את העבודה הזאת במילים. רק אלוהים בכבודו ובעצמו יכול לבצע את עבודתו שלו, ואיש מלבדו אינו יכול לעשות את העבודה זאת מטעמו. לא משנה כמה עשירה שפתו, האדם לא מסוגל לבטא את מציאותו ואת רגילותו של אלוהים. האדם יכול להכיר את אלוהים באופן מעשי יותר ולראות אותו ביתר בהירות אך ורק אם אלוהים עובד בקרב בני האדם באופן אישי, ומציג בגלוי את צלמו ואת הווייתו. אף אדם בשר ודם לא יכול להשיג את ההשפעה הזו. כמובן, גם רוחו של אלוהים לא מסוגלת להשיג את ההשפעה זאת. אלוהים יכול להציל את האדם המושחת מהשפעתו של השטן, אך רוחו של אלוהים לא יכולה לבצע את העבודה הזאת ישירות. רק הבשר והדם שעוטה רוח האל יכולים לעשות זאת, בהתגלמותו של האל כבשר ודם. הבשר והדם האלה הם גם אנושיים וגם אלוהיים – זהו גם אדם הניחן באנושיות הרגילה וגם אלוהים האלוהי לחלוטין. לכן, גם אם הבשר והדם האלה אינם רוח האל, וגם אם הם נבדלים מאוד מרוחו, בכל זאת האל בהתגלמותו כבשר ודם הוא עצמו זה שמציל את האדם, והוא גם רוח האל וגם בשר ודם. לא משנה כיצד קוראים לו – בסופו של דבר זהו עדיין אלוהים עצמו, המציל את האנושות. זאת משום שרוח האל בלתי נפרדת מן הבשר והדם, ועבודתם של הבשר והדם היא גם עבודתה של רוח האל. העניין הוא פשוט שהעבודה הזאת לא מתבצעת מתוך זהותה של רוח האל, אלא מתוך זהותם של הבשר והדם. עבודה שיש לבצעה ישירות על ידי רוח האל אינה דורשת התגלמות כבשר ודם, ועבודה שלשם ביצועה יש צורך בבשר ודם לא יכולה להתבצע ישירות על ידי רוח האל, אלא יכולה להתבצע רק בידי האל בהתגלמותו. זה מה שנדרש לשם העבודה הזאת וזה מה שדרוש לאנושות המושחתת. מבין שלושת שלביה של עבודת האל, רוח האל ביצעה ישירות רק שלב אחד, ושני השלבים הנותרים מתבצעים על ידי האל בהתגלמותו, ולא ישירות על ידי הרוח. עבודת החוק שביצעה רוח האל לא כללה את שינוי טבעו המושחת של האדם, ולא היה כל קשר בינה לבין הכרתו של האדם את אלוהים. עם זאת, עבודתו של האל בהתגלמותו כבשר ודם בעידן החסד ובעידן המלכות קשורה לטבעו המושחת של האדם ולהכרתו את אלוהים, וזהו חלק חשוב וחיוני של עבודת הגאולה. לפיכך, האנושות המושחתת זקוקה יותר לגאולתו של האל בהתגלמותו כבשר ודם, וזקוקה יותר לעבודתו הישירה של האל בהתגלמותו כבשר ודם. האנושות זקוקה לאל בהתגלמותו כבשר ודם כדי שיהיה רועה עבורה, שיתמוך בה, שישקה אותה, שיאכיל אותה, שישפוט וייסר אותה. היא זקוקה לחסד רב יותר ולגאולה גדולה יותר, מהאל בהתגלמותו כבשר ודם. רק האל בהתגלמותו כבשר ודם יכול להיות איש סודו של האדם, רועה האדם, היד העוזרת הנוכחת שהאדם זקוק לה. כל אלו הן הסיבות לכך שההתגלמות נחוצה היום ולכך שהיא הייתה נחוצה בימים עברו.

האדם הושחת על ידי השטן, והוא העליון מברואי האל, ולפיכך האדם זקוק לישועת האל. מושא ישועת האל הוא האדם – לא השטן – ומה שיוצל הוא בשרו ודמו של האדם ונשמתו של האדם – לא השטן. השטן הוא מושא ההשמדה של אלוהים, ואילו האדם הוא מושא ישועתו של אלוהים. השטן השחית את בשרו ודמו של האדם, ולפיכך יש להושיע ראשית את בשרו ודמו של האדם. בשרו ודמו של האדם הושחתו באופן יסודי מאוד, והפכו לדברים המתנגדים לאלוהים ואף מתנגדים לו בגלוי ומכחישים את קיומו של אלוהים. הבשר והדם המושחתים האלה פשוט סוררים מדי, ואין דבר שקשה יותר לטפל בו או לשנותו מאשר טבעם המושחת של בשר ודם. השטן נכנס לבשרו ודמו של האדם כדי לעורר מהומה ומשתמש בבשרו ובדמו של האדם כדי להפריע לעבודת האל ולקלקל את תוכניתו של אלוהים, וכך הפך האדם לשטן ולאויבו של אלוהים. כדי שניתן יהיה להציל את האדם, יש קודם כל לכבוש אותו. זו הסיבה שאלוהים נענה לאתגר ונכנס לגוף בשר ודם כדי לבצע את העבודה שבכוונתו לעשות ולהילחם בשטן. מטרתו היא ישועת האנושות שהושחתה והבסתו והשמדתו של השטן המורד נגדו. אלוהים מביס את השטן באמצעות עבודת כיבוש האדם, ובה-בעת מציל את האנושות המושחתת. כך אלוהים פותר שתי בעיות במכה אחת. הוא עובד כבשר ודם, ומדבר מתוך בשר ודם, ומתמסר למלוא עבודתו כבשר ודם, כדי ליצור קשר טוב יותר עם האדם ולכבוש את האדם טוב יותר. בפעם האחרונה שבה אלוהים יהפוך לבשר ודם, עבודתו באחרית הימים תושלם בהתגלמותו כבשר ודם. הוא יסווג את כל בני האדם על פי סוגיהם, ישלים את כל ניהולו וכן ישלים את כל עבודתו כבשר ודם. עם תום כל עבודתו בעולם, הוא יזכה לניצחון מלא. בעבודתו כבשר ודם, אלוהים יכבוש כליל את האנושות ויזכה באנושות באופן מלא. האין פירוש הדבר שכל ניהולו יגיע לסופו? כשאלוהים ישלים את עבודתו כבשר ודם, היות שמשמעות הדבר תהיה ניצחון והבסה מוחלטת של השטן, לשטן לא יהיו הזדמנויות נוספות להשחית את האדם. עבודתה של ההתגלמות הראשונה של אלוהים כבשר ודם הייתה גאולת האדם מחטאיו ומחילה עליהם. כעת מדובר בעבודת כיבוש האנושות, והזכייה המלאה בה, כדי שלשטן לא תהיה עוד דרך לבצע את עבודתו, והוא ינחל מפלה גמורה ואלוהים יזכה לניצחון גמור. זוהי עבודתם של הבשר והדם, וזוהי עבודה שאלוהים יבצע בעצמו. העבודה הראשונית של שלושת השלבים של עבודת האל בוצעה ישירות על ידי רוח האל, ולא על ידי התגלמות האל כבשר ודם. עם זאת, העבודה הסופית של שלושת השלבים של עבודת האל מתבצעת על ידי האל בהתגלמותו כבשר ודם, לא ישירות על ידי רוח האל. עבודת הגאולה בשלב האמצעי התבצעה אף היא על ידי האל בהתגלמותו כבשר ודם. במהלך כל עבודת הניהול, העבודה החשובה ביותר היא ישועתו של האדם מהשפעת השטן. העבודה העיקרית היא הכיבוש המלא של האדם המושחת. בכך תושב יראת האל המקורית בלבו של האדם שנכבש, והאדם יוכל לזכות בחיים רגילים, כלומר בחיים רגילים של ברוא אל. העבודה הזו הכרחית, והיא מהווה את עיקר עבודת הניהול. בשלושת שלביה של עבודת הישועה, השלב הראשון של עבודת החוק היה מרוחק מעיקר עבודת הניהול. העבודה בשלב זה נראתה רק במידה מועטה כעבודת ישועה, והיא לא היוותה את תחילת עבודתו של אלוהים בהצלת האדם מתחומו של השטן. רוח האל השלימה את השלב הראשון בעבודה ישירות משום שעל פי חוק, האדם ידע רק לציית לחוק ולא הייתה לו אמת מעבר לכך. זאת משום שהעבודה בעידן החוק בקושי נגעה לשינוי טבעו של האדם, וקל וחומר שהעבודה לא נגעה לעבודת הצלחת האדם מתחומו של השטן. לכן השלימה רוח האל את השלב הזה בעבודה, שהיה פשוט ביותר ולא נגע כלל לטבעו המושחת של האדם. השלב הזה בעבודה היה קשור רק במקצת לעיקר הניהול, ולא היה מאוד קשור לעבודה הרשמית של ישועת האדם. לכן שלב זה לא חייב את אלוהים להפוך לבשר ודם כדי לבצע את עבודתו באופן אישי. העבודה שמבצעת רוח האל היא עבודה מרומזת ובלתי נתפסת, והיא מטילה על האדם מורא והיא בלתי-נגישה עבורו. רוח האל לא מותאמת לביצוע ישיר של עבודת הגאולה, והיא אינה מותאמת להעניק חיים לאדם באופן ישיר. עבור האדם, הדבר הראוי ביותר הוא להפוך את עבודתה של רוח האל לגישה הקרובה לאדם, כלומר עבור האדם, הדבר הראוי ביותר הוא שאלוהים יהפוך לאדם שגרתי ורגיל, בבואו לבצע את עבודתו. לשם כך, אלוהים צריך להתגלם כבשר ודם כדי לבצע עבודה במקום עבודתה של רוח האל, ועבור האדם, אין דרך הולמת יותר שבה יכול אלוהים לעבוד. מבין שלושת שלבי העבודה האלה, הבשר והדם מבצעים שני שלבים, ושני השלבים האלה הם מהלכי המפתח של עבודת הניהול. שתי ההתגלמויות משלימות זו את זו, והופכות למושלמות זו בזכות זו. השלב הראשון בהתגלמותו של אלוהים הניח את היסודות לשלב השני, ואפשר לומר ששתי התגלמויותיו של אלוהים מתגבשות לכלל שלמות אחת, ואינן סותרות זו את זו בשום אופן. אלוהים מבצע את שני השלבים הללו בעבודתו בזהותו כבשר ודם, היות שהם כה משמעותיים בהקשר השלם של עבודת הניהול בכללותה. אפשר כמעט לומר שללא עבודתן של שתי התגלמויות האל, כל עבודת הניהול הייתה נעצרת בחריקת בלמים, ועבודת הצלתה של האנושות הייתה רק מילים נבובות. התשובה לשאלה אם עבודה זו חשובה מתבססת על צרכיה של האנושות, על מציאות שחיתותה המוסרית של האנושות ועל חומרת מרדנותו של השטן ועל המידה שבה היא מפריעה לעבודה. קביעת הדרך הנכונה לביצוע העבודה מושתתת על אופייה של העבודה ועל חשיבותה של העבודה. כאשר מדובר בחשיבותה של עבודה זאת, ובשאלה איזו שיטת עבודה יש לנקוט – עבודה שתבצע רוח האל ישירות, עבודה שיבצע האל בהתגלמותו, או עבודה שתתבצע דרך האדם – ראשית יש לפסול את העבודה דרך האדם. בהתבסס על אופייה של העבודה ועל אופייה של עבודת רוח האל לעומת עבודה הנעשית כבשר ודם, ההכרעה הסופית היא שהעבודה הנעשית כבשר ודם מיטיבה יותר עם האדם בהשוואה לעבודה שרוח האל מבצעת ישירות, וכי זו הראשונה מציעה יתרונות רבים יותר. כך אלוהים חשב כשהגיע הזמן להחליט אם יש לבצע את העבודה כרוח או כבשר ודם. לכל שלב בעבודה יש משמעות ובסיס. השלבים האלה הם לא דמיונות בעלמא, והם לא מתבצעים באופן שרירותי – יש בהם חוכמה מסוימת. זוהי היא האמת שביסודה של כל עבודת האל. בפרט, עבודה כה אדירה כמו עבודתו האישית של האל בהתגלמותו כבשר ודם בקרב בני האדם כוללת אף יותר מתוכניתו של אלוהים. לכן חוכמתו של אלוהים ומלוא הווייתו משתקפים בכל פעולה שלו, בכל מחשבה שלו ובכל רעיון שלו בעבודתו. זוהי הווייתו הקונקרטית והשיטתית יותר של אלוהים. לאדם קשה להעלות על דעתו מחשבות ורעיונות כה מעודנים, וקשה לו להאמין בהם. יתרה מזאת, קשה לאדם להכיר אותם. האדם מבצע את עבודתו על פי עקרונות כלליים, ועבודה כזו משביעה את רצונו ביותר. עם זאת, בהשוואה לעבודתו של אלוהים, השוני פשוט גדול מדי. אף שמעשיו של אלוהים הם אדירים, ואף שעבודתו של אלוהים מתבצעת בקנה מידה עצום, מאחוריהם עומדים תוכניות והסדרים דקדקנים ומדויקים ביותר שהאדם לא יכול להעלות על הדעת. כל שלב בעבודת האל מתבצע לא רק על פי עיקרון, אלא גם כולל דברים רבים שלא ניתן לבטאם בשפת האדם, ואלו הדברים הנסתרים מעינו של האדם. הן עבודתה של רוח האל והן עבודתו של האל בהתגלמותו כוללות את תוכניות העבודה של אלוהים. הוא לא עובד ללא יסוד ולא מבצע עבודה לא חשובה. כשרוח האל עובדת ישירות, היא עושה זאת על פי מטרותיו של אלוהים, וכשאלוהים הופך לאדם (כלומר כשהוא משנה את קליפתו) כדי לעבוד, הדבר נעשה אף יותר לשם תכליתו. איזו עוד סיבה יכולה להיות לו לשנות את זהותו בחופשיות? איזו עוד סיבה יכולה להיות לו להפוך בחופשיות לאדם כה פשוט ונרדף?

עבודת האל כבשר ודם היא בעלת חשיבות עילאית, ודבר זה נאמר ביחס לעבודתו. זה שבסופו של דבר משלים את העבודה הוא האל בהתגלמותו כבשר ודם – לא רוח האל. יש כאלה שמאמינים שביום מן הימים, אלוהים ירד ארצה ויופיע בפני האדם, ואז ישפוט באופן אישי את כל האנושות ויבחן בני האדם בזה אחר זה מבלי להחמיץ איש. מי שחושב כך לא מכיר את השלב הזה בעבודת ההתגלמות. אלוהים לא שופט את בני האדם בזה אחר זה, ולא בוחן אותם בזה אחר זה. עבודה כזו לא תהיה עבודת שיפוט. האם לא הושחתו כל בני האנוש באותו האופן? האם מהותם של כל בני האדם אינה זהה? מהותו המושחתת של האדם היא שנשפטת, מהותו של האדם שהשטן השחית אותה וכל חטאי האדם. אלוהים לא שופט את פגמיו הפעוטים והבלתי חשובים של האדם. עבודת השיפוט היא ייצוגית, והיא לא מתבצעת באופן מיוחד עבור בן אדם מסוים. זוהי עבודה שבמסגרתה קבוצה של בני אדם נשפטים באופן שמייצג את שיפוטה של האנושות כולה. בכך שהאל בהתגלמותו כבשר ודם מבצע את עבודתו באופן אישי על קבוצת בני אדם, הוא משתמש בעבודתו כדי לייצג את עבודתה של האנושות כולה, ולאחר מכן עבודה זו תתפשט בהדרגה. כך מתנהלת גם עבודת השיפוט. אלוהים אינו שופט בני אדם מסוג מסוים או מקבוצה מסוימת, אלא שהוא שופט את רשעותה של האנושות בכללותה – למשל את התנגדותו של האדם לאלוהים, את חוסר היראה של האדם כלפיו או את ההפרעה לעבודתו של אלוהים וכו'. מה שנשפט הוא מהותה של ההתנגדות האנושית לאלוהים, והעבודה הזו היא עבודת הכיבוש של אחרית הימים. עבודתו ודבריו של האל בהתגלמותו כבשר ודם, שהאדם עד להם, הם עבודת השיפוט בפני כס המלכות הלבן הגדול באחרית הימים, דבר שהאדם הגה בימים עברו. העבודה שמבצע האל בהתגלמותו כבשר ודם כיום היא בדיוק השיפוט בפני כס המלכות הלבן הגדול. האל בהתגלמותו כבשר ודם כיום הוא האל השופט את האנושות כולה באחרית הימים. הבשר והדם האלה ועבודתו, דבריו וטבעו כולו של אלוהים הם כל כולו. אף שהיקפה של עבודתו מוגבל, ואינו מקיף את התבל כולה, מהותה של עבודת השיפוט היא שיפוטה הישיר של כלל האנושות. אין זו עבודה שמתבצעת אך ורק עבור סין, או עבור מספר מצומצם של בני אדם. במהלך עבודתו של האל בהתגלמותו כבשר ודם, אף שהעבודה הזו אינה מקיפה את התבל כולה, היא מייצגת את העבודה למען התבל כולה. לאחר שהאל בהתגלמותו כבשר ודם ישלים את העבודה המקיפה את תחום השפעתם של בשרו ודמו, הוא ירחיב את העבודה הזו מיד לתבל כולה, כפי שבשורתו של ישוע התפשטה לכל קצוות תבל לאחר תחייתו ועלייתו השמימה. בין שזו עבודתה של רוח האל ובין שזו עבודת הבשר והדם, מדובר בעבודה שמתבצעת בהיקף מצומצם אך מייצגת את עבודת התבל כולה. באחרית הימים, נדמה שהאל מבצע את עבודתו באמצעות זהותו כבשר ודם, ושהאל בהתגלמותו כבשר ודם הוא האל השופט את האדם בפני כס המלכות הלבן הגדול. בין שהוא הרוח ובין שהוא הבשר והדם, האל המוציא לפועל את עבודת השיפוט הוא האל השופט את האנושות באחרית הימים. הדבר מוגדר על פי עבודתו של אלוהים, ולא על פי מראהו החיצוני או גורמים אחרים. אף שיש לאדם תפיסות בנוגע לדברים אלה, לא ניתן להתכחש לעובדת שיפוטו של האל בהתגלמותו כבשר ודם ולעובדת כיבושו את האנושות כולה. בלי קשר לאופן קביעתן, בסופו של דבר עובדות הן עובדות. איש לא יכול לומר ש"אלוהים הוא שמבצע את העבודה, אך הבשר והדם אינם אלוהים." אלו שטויות, כיוון שאיש מלבד האל בהתגלמותו כבשר ודם לא יכול לבצע את העבודה הזאת. מכיוון שהעבודה הזו כבר הושלמה, לאחר העבודה הזו לא תופיע בשנית עבודת השיפוט של אלוהים. האל בהתגלמותו השנייה כבר השלים את כל עבודת הניהול במלואה, ולא יהיה שלב רביעי לעבודתו של אלוהים. מכיוון שמי שנשפט הוא האדם – האדם העשוי בשר ודם ואשר הושחת – ולא רוחו של השטן הנשפטת ישירות, עבודת השיפוט אינה מתבצעת בעולם הרוח, אלא בקרב בני האדם. איש אינו ראוי יותר, ומוסמך יותר מאשר האל בהתגלמותו כבשר ודם לעבודת שיפוט שחיתותם של בשרו ודמו של האדם. אילו רוח האל הייתה שופטת ישירות, הרי שהשיפוט לא היה מקיף. יתר על כן, האדם היה מתקשה לקבל עבודה כזאת, היות שרוח האל לא מסוגלת להתייצב בפני בני האדם. לכן ההשפעות לא היו מידיות, וקל וחומר שהאדם לא היה יכול לחזות כראוי בטבעו של אלוהים, החסין לעלבונות. ניתן להביס את השטן באופן מלא אך ורק אם האל בהתגלמותו כבשר ודם שופט את שחיתותה של האנושות. מכיוון שבדיוק כמו האדם, האל בהתגלמותו כבשר ודם ניחן באנושיות רגילה, הוא מסוגל לשפוט את רשעותו של האדם ישירות. זהו האות של קדושתו הטבעית, ושל היותו יוצא מגדר הרגיל. רק אלוהים מוסמך ומסוגל לשפוט את האדם, היות שהוא מחזיק באמת ובצדק, ולכן הוא יכול לשפוט את האדם. מי שלא מחזיק באמת ובצדק אינו כשיר לשפוט אחרים. אילו רוח האל הייתה זו שמבצעת את העבודה הזו, לא היה זה ניצחון על השטן. רוח האל היא נעלית מטבעה בהשוואה לבני תמותה, ורוחו של האל היא קדושה מטבעה, וחזקה מהבשר והדם. אילו ביצעה רוח האל את העבודה הזו ישירות, היא לא הייתה מסוגלת לשפוט את מלוא המרדנות האנושית, והיא לא הייתה מסוגלת לגלות את מלוא רשעותו של האדם. זאת משום שעבודת השיפוט מתבצעת גם באמצעות תפיסותיו של האדם לגבי אלוהים, ולאדם לא היו מעולם תפיסות לגבי רוח האל. לכן רוח האל לא מסוגלת לחשוף היטב את רשעותו של האדם, וקל וחומר שהיא לא מסוגלת לגלות את הרשעות הזו במלואה. האל בהתגלמותו כבשר ודם הוא אויבו של כל מי שלא מכיר אותו. כשהוא שופט את תפיסותיו של האדם ואת התנגדותו של האדם אליו, הוא מגלה את מלוא מרדנותה של האנושות. השפעותיה של עבודת האל בהתגלמותו כבשר ודם בולטות יותר לעין מאשר השפעותיה של עבודת רוח האל. לפיכך, רוח האל לא שופטת ישירות את האנושות כולה – זוהי עבודתו של האל בהתגלמותו כבשר ודם. האדם מסוגל לראות את האל בהתגלמותו כבשר ודם ולגעת בו, והאל בהתגלמותו כבשר ודם מסוגל לכבוש את האדם באופן מלא. במסגרת יחסיו עם האל בהתגלמותו כבשר ודם, האדם עובר מהתנגדות לצייתנות, מרדיפה לקבלה, מתפיסה להכרה ומדחייה לאהבה. אלה הן השפעותיה של עבודת האל בהתגלמותו כבשר ודם. האדם יכול להינצל אך ורק באמצעות קבלת שיפוטו של אלוהים; האדם מכיר את אלוהים רק בהדרגה באמצעות מוצא פיו; אלוהים כובש את האדם כשהאדם מתנגד לו; האדם מקבל מאלוהים אוויר לנשימה כשהוא מקבל את הייסורים מידי האל. כל העבודה הזאת היא עבודתו של האל בהתגלמותו כבשר ודם, לא עבודתו של האל בזהותו כרוח. העבודה שמבצע האל בהתגלמותו היא העבודה האדירה ביותר, העבודה המעמיקה ביותר, והחלק החיוני ביותר מתוך שלושת שלבי עבודתו של אלוהים הוא שני שלבי העבודה שמבצע האל בהתגלמותו כבשר ודם. שחיתותו העמוקה של האדם היא משוכה משמעותית לעבודתו של האל בהתגלמותו כבשר ודם. בפרט, העבודה שמתבצעת על בני האדם באחרית הימים קשה ביותר, והסביבה עוינת ואיכותו של כל אחד מסוגי בני האדם עלובה למדי. אולם עם תום העבודה הזו, עדיין תושג ההשפעה הראויה ללא כל דופי – זוהי השפעתה של עבודת הבשר והדם, וההשפעה הזו משכנעת יותר מאשר השפעתה של עבודת רוח האל. האל בהתגלמותו כבשר ודם הוא שישלים את שלושת שלביה של עבודת האל והוא שחייב להשלימם. האל בהתגלמותו כבשר הוא שמבצע את העבודה החשובה והחיונית ביותר, והוא שחייב להיות זה שיושיע את האדם באופן אישי. אף שהאנושות כולה חשה שהאל בהתגלמותו כבשר ודם אינו קשור לאדם, למעשה הבשר והדם האלה נוגעים לגורלה ולקיומה של האנושות כולה.

כל אחד משלבי עבודתו של אלוהים נעשה למען האנושות כולה ומכוון לכלל האנושות. אף שזו עבודת האל כבשר ודם, היא עדיין מכוונת לאנושות כולה. האל בהתגלמותו כבשר ודם הוא האל של האנושות כולה והוא האל של כל יצור שנברא ושלא נברא. אף שהיקפה של עבודתו כבשר ודם מוגבל, ואף שמושא עבודתו מוגבל גם הוא, בכל פעם שהוא מתגלם כבשר ודם כדי לבצע את עבודתו, הוא בוחר מושא לעבודתו שיהיה ייצוגי להפליא. הוא לא בוחר קבוצה של בני אדם פשוטים וחסרי חשיבות כדי לעבוד עליה, אלא בוחר כמושא לעבודתו קבוצה של בני אדם המסוגלים להיות נציגי עבודתו כבשר ודם. קבוצת בני האדם הזו נבחרת משום שהיקפה של עבודתו כבשר ודם הוא מוגבל ומותאם במיוחד עבור בשרו ודמו, ונבחר במיוחד עבור עבודתו כבשר ודם. בחירתו של אלוהים במושאי עבודתו אינה חסרת בסיס, אלא נעשית על פי עיקרון: מושא העבודה חייב להועיל לעבודתו של האל כבשר ודם וחייב להיות מסוגל לייצג את כלל האנושות. למשל, היהודים היו מסוגלים לייצג את כלל האנושות כשקיבלו את הגאולה האישית של ישוע, והסינים מסוגלים לייצג את כלל האנושות כשהם מקבלים את הכיבוש האישי של האל בהתגלמותו כבשר ודם. ישנו בסיס לייצוג שייצגו היהודים את כלל האנושות, וישנו גם בסיס לייצוג שמייצגים הסינים את כלל האנושות, כשהם מקבלים את הכיבוש האישי של אלוהים. דבר אינו מגלה את חשיבותה של הגאולה יותר מאשר הגאולה שבוצעה בקרב היהודים, ודבר אינו מגלה את היסודיות וההצלחה של עבודת הכיבוש יותר מאשר עבודת הכיבוש בקרב הסינים. עבודתו ודבריו של האל בהתגלמותו כבשר ודם נראים כמכוונים אך ורק כלפי קבוצה קטנה של בני אדם, אך לאמיתו של דבר, עבודתו בקרב אותה קבוצה קטנה היא העבודה למען התבל כולה, ודבריו מכוונים כלפי כלל האנושות. עם תום עבודתו של אלוהים כבשר ודם, חסידיו יתחילו להפיץ את העבודה שהוא ביצע בקרבם. הדבר הטוב ביותר בנוגע לעבודתו כבשר ודם הוא שהוא יכול להותיר לחסידיו מילים ודברי תוכחה מדויקים ואת רצונו המדויק מהאנושות, כך שלאחר מכן, יוכלו חסידיו להעביר הלאה את כל עבודתו כבשר ודם ואת רצונו מכלל האנושות ביתר דיוק ובאופן קונקרטי לכל מי שיקבל את הדרך הזאת. רק עבודתו של האל כבשר ודם בקרב בני האדם מקיימת באמת את עובדת הווייתו וחייו של אלוהים יחד עם בני האדם. רק עבודה זו מגשימה את רצונו של האדם לראות את פניו של אלוהים, להיות עד לעבודתו של אלוהים ולשמוע את דבר האל האישי. האל בהתגלמותו כבשר ודם מביא לסופו של העידן שבו רק גבו של יהוה הופיע בפני האנושות, וכן חותם את העידן שבו האמינה האנושות באל המעורפל. בפרט, עבודתה של התגלמותו האחרונה של אלוהים מביאה את כל האנושות לעידן מציאותי יותר, מעשי יותר ונעים יותר. לא זאת בלבד שהוא חותם את עידן החוק והדוקטרינה, אלא שהוא עושה דבר אף חשוב יותר: הוא מגלה לאנושות אל אמיתי ורגיל, צודק וקדוש, אשר חושף את עבודת תוכנית הניהול ומדגים את המסתורין שבאנושות ואת ייעודה, אשר ברא את האנושות ומשלים את עבודת הניהול, אשר נשאר נסתר במהלך אלפי שנים. הוא מביא את קצו המוחלט של עידן הערפול; הוא חותם את העידן שבו כלל האנושות רצתה לחפש את פניו של אלוהים אך לא הייתה מסוגלת לעשות זאת; הוא מסיים את העידן שבה כלל האנושות שירתה את השטן, ומוליך את כל האנושות לתקופה חדשה לגמרי. כל זה הוא כתוצאה מעבודתו של האל כבשר ודם במקום באמצעות רוח האל. כשאלוהים עובד כבשר ודם, חסידיו לא מחפשים עוד אחר אותם דברים מעורפלים המשתמעים לשתי פנים ולא מגששים עוד אחריהם, והם חדלים מלנחש את רצונו של האל המעורפל. כשאלוהים יפיץ את עבודתו כבשר ודם, חסידיו יעבירו הלאה את העבודה שעשה כבשר ודם לבני כל הדתות והזרמים, והם יבטאו את כל דבריו באוזני האנושות כולה. כל מה שישמיעו אלה שיקבלו את בשורת האל יהיה העובדות שבעבודתו, דברים שבני האדם ראו ושמעו בעצמם. אלה יהיו עובדות ולא שמועות. העובדות האלה הן הראיות שבאמצעותן אלוהים מפיץ את העבודה, והן גם הכלים שהוא משתמש בהם לשם הפצת העבודה. ללא קיומן של עובדות, בשורתו של האל לא תתפשט לכל המדינות ולכל המקומות; ללא עובדות אלא רק עם דמיונותיו של האדם, אלוהים לא יוכל לעולם לבצע את עבודת כיבוש התבל כולה. רוח האל אינה מוחשית עבור האדם, והיא בלתי נראית עבורו, ועבודתה של רוח האל לא יכולה להותיר ראיות או עובדות נוספות בדבר עבודתו של אלוהים עבור האדם. האדם לא יחזה לעולם בפניו האמיתיות של אלוהים והוא יאמין תמיד באל מעורפל שאינו קיים. האדם לא יחזה לעולם בפניו של אלוהים, ולא ישמע לעולם דברים שהאל אמר בעצמו. אחרי הכל, דמיונותיו של האדם ריקים מתוכן והם לא יכולים למלא את מקומם של פניו האמיתיות של אלוהים. האדם לא יכול לחקות את טבעו הפנימי של אלוהים ואת עבודתו של אלוהים עצמו. האל הבלתי נראה נמצא בשמיים ורק האל בהתגלמותו כבשר ודם, המבצע את עבודת האל באופן אישי בקרב בני האדם, יכול להביא את עבודתו לעולם. זוהי הדרך האידיאלית ביותר שבה אלוהים מופיע בפני האדם, שבה האדם רואה את אלוהים ומכיר את פניו האמיתיות של אלוהים. דבר זה לא אפשרי כשאלוהים לא מתגשם כבשר ודם. משהשלים אלוהים את עבודתו עד שלב זה, עבודתו כבר השיגה את ההשפעה המיטבית ונחלה הצלחה מלאה. עבודתו האישית של האל בהתגלמותו הביאה כבר להשלמת תשעים אחוז מכל עבודת הניהול של אלוהים. הבשר והדם האלה אפשרו התחלה טובה יותר לכל עבודתו של אלוהים, וכן סיכום של כל עבודתו. בנוסף, הם גם הכריזו על כל עבודתו של אלוהים, וערכו את ההשלמות המקיפות האחרונות של כל העבודה הזאת. מכאן ואילך לא תבוא עוד התגלמות של אלוהים כדי לבצע את השלב הרביעי בעבודתו של אלוהים, ולא תתבצע עבודה פלאית נוספת מצד התגלמותו השלישית של אלוהים.

כל שלב בעבודתו של האל כבשר ודם מייצג את עבודתו למשך העידן כולו, ולא מייצג רק פרק זמן מסוים כמו עבודתו של האדם. לפיכך סופה של עבודת ההתגלמות האחרונה של אלוהים אין פירושו שהעבודה הגיעה לסופה המוחלט, משום שעבודתו כבשר ודם מייצגת את העידן כולו, ולא רק את פרק הזמן שבו הוא מבצע את עבודתו כבשר ודם. העניין הוא רק שאלוהים משלים את עבודתו עבור העידן כולו במשך פרק הזמן שבו הוא מתגלם כבשר ודם, ולאחר מכן מתפשטת העבודה לכל המקומות. לאחר שהאל בהתגלמותו ישלים את כהונתו, הוא יפקיד את עבודתו העתידית בידי חסידיו. כך עבודתו למשך העידן כולו תימשך ללא הפסקה. העבודה למשך עידן ההתגלמות כולו תיחשב כעבודה שבוצעה במלואה כאשר היא תופץ לכל קצוות תבל. עבודתו של האל בהתגלמותו כבשר ודם פותחת תקופה חדשה, ואלה שימשיכו את עבודתו הם בני האדם שבהם ישתמש אלוהים. העבודה שיבצעו בני אדם כלולה כולה בכהונתו של האל בהתגלמותו, והיא לא מסוגלת לחרוג מהמסגרת הזאת. אם האל בהתגלמותו כבשר ודם לא מגיע כדי לבצע את עבודתו, האדם לא מסוגל להביא לסיום העידן הישן, ולא מסוגל להכריז על בואה של תקופה חדשה. העבודה שיבצע האדם בסך הכל שייכת לטווח חובתו שניתן להגשמה אנושית והיא לא מייצגת את עבודתו של אלוהים. רק האל בהתגלמותו כבשר ודם מסוגל לבוא ולהשלים את העבודה שעליו לבצע, ואיש מלבדו לא מסוגל לבצע עבודה זאת מטעמו. כמובן, הדברים שאני מדבר עליהם נוגעים לעבודת ההתגלמות. אותו האל בהתגלמותו מבצע תחילה שלב של עבודה שאינו תואם את תפיסותיו של האדם, ולאחר מכן אלוהים מבצע עבודה נוספת שאינה תואמת את תפיסותיו של האדם. מטרתה של העבודה היא כיבושו של האדם. מבחינה אחת, התגלמותו של האל כבשר ודם אינה תואמת את תפיסותיו של האדם, ובנוסף לכך, אלוהים מבצע עבודה נוספת שאינה תואמת את תפיסותיו של האדם, ולכן האדם מפתח השקפות ביקורתיות אף יותר לגביו. אלוהים בסך הכל מבצע את עבודת הכיבוש בקרב בני אדם האוחזים בכמות עצומה של תפיסות לגביו. בלי קשר לאופן שבו בני האדם מתייחסים אליו, משישלים אלוהים את כהונתו, כל בני האדם יהיו נתונים לריבונותו של אלוהים. עובדת עבודתו של אלוהים לא משתקפת אך ורק בקרב הסינים – היא מייצגת את האופן שבו תיכבש האנושות כולה. ההשפעות המושגות על בני האדם האלה הן אות להשפעות שיושגו על כלל האנושות, והשפעות העבודה שאלוהים יעשה בעתיד יתעלו יותר ויותר אפילו על ההשפעות המושגות על בני האדם האלה. עבודתו של האל בהתגלמותו כבשר ודם לא מלווה בתרועות רמות, ואינה לוטה בערפל. זוהי עבודה אמיתית וממשית, וזו עבודה שבה אחד ועוד אחד הם שניים. העבודה הזו לא נסתרת מאיש והיא לא תוליך איש שולל. הדברים שבני האדם רואים הם דברים אמיתיים וממשיים, ומה שהאדם זוכה בו הוא אמת וידע אמיתיים. כשתושלם העבודה, האדם יכיר את אלוהים באופן חדש, ולמי שמחפש את אלוהים באמת לא יהיו עוד תפיסות לגביו. זו לא רק השפעתה של עבודתו על סינים, אלא גם ייצוג של השפעתה של עבודתו בכיבוש כלל האנושות. זאת משום שדבר אינו מועיל יותר לעבודת כיבוש כלל האנושות מאשר הבשר והדם האלה, ועבודתם של הבשר והדם האלה וכל הקשור לבשר והדם האלה. הם מועילים לעבודת האל כיום ומועילים לעבודתו בעתיד. הבשר והדם האלה יכבשו את כלל האנושות ויזכו בכלל האנושות. לא קיימת עבודה טובה יותר שבאמצעותה כלל האנושות תחזה באלוהים, תישמע לאלוהים ותכיר את אלוהים. העבודה שהאדם מבצע מייצגת טווח מוגבל בלבד, אך כשאלוהים עושה את עבודתו הוא לא מדבר אל בן אדם מסוים, אלא אל האנושות במלואה, ולכל מי שמקבל את דבריו. הסוף שהאל מכריז עליו הוא סופם של כל בני האדם ולא רק סופו של בן אדם מסוים. הוא לא מפלה אף אחד, ואינו הופך אף אחד לקורבן. הוא עובד עבור כלל האנושות ומדבר אל כלל האנושות. לפיכך, האל בהתגלמותו כבשר ודם כבר סיווג את כלל האנושות לסוגיה, שפט את כלל האנושות וארגן ייעוד הולם לכלל האנושות. על אף שאלוהים מבצע את עבודתו רק בסין, למעשה הוא כבר פתר את עבודת התבל כולה. הוא לא יכול להמתין עד שעבודתו תתפשט בקרב כלל האנושות לפני שיבטא את אמירותיו ויסדר את הסדריו שלב אחרי שלב. הרי יהיה זה מאוחר מדי. כעת הוא מסוגל לחלוטין להשלים מראש את העבודה העתידית. היות שמי שעובד הוא האל בהתגלמותו כבשר ודם, הוא מבצע עבודה בלתי מוגבלת בקנה מידה מוגבל, ולאחר מכן הוא יגרום לאדם למלא את חובתו. זה עקרון עבודתו. הוא יכול לחיות בקרב בני אדם רק לפרק זמן מצומצם, והוא לא יכול ללוות את בני האדם עד שתושלם עבודת העידן כולו. בדיוק משום שהוא אלוהים, הוא מספר מראש על עבודתו העתידית. לאחר מכן, הוא יסווג את כלל האנושות לסוגיה בדבריו והאנושות תיכנס על פי דבריו לתחומי עבודתו, העשויה שלב אחר שלב. איש לא יחמוק, וכולם חייבים לנהוג לפי התכתיבים האלה. לפיכך, בעתיד, דברי האל הם שיכוונו את העידן ולא רוח האל.

עבודתו של האל בהתגלמותו כבשר ודם חייבת להתבצע על ידי בשר ודם. אילו רוח האל הייתה מבצעת אותה ישירות, היא לא הייתה מביאה לתוצאות. אפילו אם רוח האל הייתה מבצעת אותה, העבודה לא הייתה משמעותית ביותר, ובסופו של דבר היא לא הייתה משכנעת. כל הבריות רוצות לדעת אם עבודתו של הבורא היא בעלת משמעות, ומה היא מייצגת, לשם מה היא נועדה, ואם עבודתו של אלוהים מלאה בסמכותיות ובחוכמה, ואם היא נושאת את מירב הערך והחשיבות. העבודה שאלוהים עושה נועדה להושיע את כלל האנושות, להביס את השטן ולשאת עדות על אלוהים בקרב כל הדברים. היות שכך, לעבודה שאלוהים מבצע חייבת להיות חשיבות עצומה. בשרו ודמו של האדם הושחתו על ידי השטן; האדם התעוור עיוורון עמוק וניזוק עמוקות. הסיבה היסודית ביותר שבגללה אלוהים עובד באופן אישי בהתגלמותו כבשר ודם היא שמושא ישועתו הוא האדם העשוי בשר ודם, ושהשטן משתמש בבשרו ודמו של האדם כדי לערער את עבודתו של אלוהים. הקרב עם השטן הוא למעשה עבודת כיבוש האדם, ובו בזמן, האדם הוא גם מושא ישועתו של אלוהים. על כן קיים צורך חיוני בעבודתו של האל בהתגלמותו כבשר ודם. השטן השחית את בשרו ודמו של האדם והאדם הפך להתגלמותו של השטן, שהיא מושא הבסתו של אלוהים. על כן עבודת עריכת הקרב מול השטן והצלת האדם מתרחשת עלי אדמות, ואלוהים חייב להפוך לאנושי כדי להילחם בשטן. זוהי עבודה מעשית ביותר. כשאלוהים עובד כבשר ודם, הוא למעשה עורך קרב עם השטן כבשר ודם. כשאלוהים עובד כבשר ודם, הוא מבצע את עבודתו במישור הרוחני, והופך את מלוא עבודתו שבמישור הרוחני לאמיתית עלי אדמות. זה שנכבש הוא האדם, שמתמרד באלוהים; זה שמובס הוא התגלמותו של השטן (כמובן, גם זה האדם), המתעב את אלוהים; וזה שבסופו של דבר ניצל הוא גם האדם. לפיכך, ישנו הכרח אף גדול יותר שאלוהים יהפוך לאדם בעל קליפה של ברייה, כדי שאלוהים יוכל לערוך קרב של ממש עם השטן, לכבוש את האדם המתמרד בו ואשר עוטה קליפה מאותו סוג שיש לאלוהים, ולהציל את האדם העוטה קליפה מאותו סוג שיש לאלוהים, ואשר ניזוק על ידי השטן. אויבו הוא האדם, מושא כיבושו הוא האדם ומושא ישועתו הוא האדם, שהוא עצמו ברא. לכן על אלוהים להפוך לאדם, ובכך תהפוך עבודתו לקלה בהרבה. הוא מסוגל להביס את השטן ולכבוש את האנושות, ויתרה מכך, הוא מסוגל להציל את האנושות. אף שהבשר והדם האלה הם רגילים ואמיתיים, הם לא בשר ודם שגרתיים: אלוהים כבשר ודם אינו אנושי בלבד, מכיוון שבשרו ודמו הם אנושיים ואלוהיים גם יחד. זהו ההבדל בינו לבין האדם וזהו חותמה של זהותו של אלוהים. רק בשר ודם כאלה מסוגלים לבצע את העבודה שאלוהים מתכוון לבצע, למלא את כהונתו של אלוהים כבשר ודם ולהשלים את עבודתו בקרב בני האדם. אם זה לא היה המצב, עבודתו של אלוהים בקרב בני האדם הייתה תמיד ריקה מתוכן ופגומה. אף על פי שאלוהים מסוגל לערוך קרב עם רוחו של השטן ולהביס אותה, טבעו הישן של האדם המושחת לא ייפתר כך לעולם, ומי שמתמרד באלוהים ומתנגד לו לא יוכל לעולם להפוך לכפוף באמת לריבונותו. פירוש הדבר הוא שאלוהים לא יוכל לעולם לכבוש את האנושות ולא יוכל לעולם לזכות בכלל האנושות. אם לא ניתן יהיה להשלים את עבודתו של אלוהים בעולם, הרי שניהולו לא יסתיים לעולם, וכלל האנושות לא תוכל להירגע. אם אלוהים לא יכול להיות בשלום עם כל הבריות שברא, הרי שעבודת ניהול כזאת לעולם לא תישא פירות, וכבודו של אלוהים ייעלם כתוצאה מכך. אף שאין כל סמכות לבשרו ודמו של אלוהים, העבודה שהוא מבצע תשיג את ההשפעה המיועדת לה. זהו הכיוון הבלתי נמנע של עבודתו. בין שיש סמכות לבשרו ודמו ובין שלא, כל עוד הם מסוגלים לבצע את עבודתו של אלוהים בכבודו עצמו, הם אינם אלא אלוהים בכבודו עצמו. בלי קשר למידה שבה הבשר והדם האלה רגילים או שגרתיים, הם מסוגלים לעשות את העבודה המוטלת עליהם, היות שהבשר והדם האלה שייכים לאלוהים ולא לאדם. הסיבה שהבשר והדם האלה מסוגלים לבצע את העבודה שהאדם לא יכול לבצע היא שמהותם הפנימית לא דומה לזו של אף אדם, והסיבה שהם יכולים להציל את האדם היא שזהותם שונה מזאת של כל אדם. הבשר והדם האלה כה חשובים לאנושות משום שאלוהים הוא אדם אבל הוא אל מעל הכל, מכיוון שהוא יכול לבצע את העבודה שאף אדם רגיל העשוי בשר ודם לא יכול לבצע, ומפני שהוא מסוגל להציל את בני האדם המושחתים שהוא חי בקרבם בעולם. אף שהוא זהה לאדם, האל בהתגלמותו כבשר ודם חשוב לאנושות יותר מכל אדם בעל ערך, היות שהוא יכול לבצע את העבודה שרוח האל לא יכולה לבצע, להעיד על אלוהים עצמו יותר מאשר יכולה רוח האל לעשות זאת ולזכות באנושות באופן מלא. כתוצאה מכך, אף שהבשר והדם האלה רגילים ושגרתיים, תרומתם לאנושות וחשיבותם לקיומה של האנושות הופכים אותם לחשובים ביותר, ואף בן אדם אינו יכול למדוד את ערכם וחשיבותם של הבשר והדם האלה. אף שאלוהים לא יכול להשמיד את השטן ישירות כבשר ודם, הוא יכול להשתמש בעבודתו כדי לכבוש את האנושות ולהביס את השטן, ולגרום לשטן להיכנע כניעה מלאה לריבונותו. הסיבה לכך שאלוהים מסוגל להביס את השטן ולהציל את האנושות היא שאלוהים מתגלם כבשר ודם. הוא לא משמיד את השטן ישירות, אלא הופך לבשר ודם כדי לבצע את העבודה שתביא לכיבוש האנושות, שאותה השטן השחית. כך הוא מסוגל להעיד על עצמו בקרב ברואיו ביתר קלות, ומסוגל להציל את האנושות המושחתת ביתר קלות. נצחונו של האל בהתגלמותו כבשר ודם על השטן משכנע יותר ומהווה עדות חזקה יותר מאשר השמדתו הישירה של השטן בידי רוח האל. האל בהתגלמותו כבשר ודם יותר מסוגל לסייע לאדם להכיר את הבורא, ויותר מסוגל להעיד על עצמו בקרב ברואיו.


0 תגובות
כיצד להתייחס לנבואות בכתבי הקודש בהתאם לרצונו
15/03/2019 11:53
seek
אלוהים, נבואה מכתבי הקודש, ישוע

מאת וואנג ווי, סין

בכתבי הקודש נאמר: "קודם כל דעו זאת: שהנבואה בספרי הקודש אינה עניין של פרשנות אישית. זאת מפני שהנבואה לא יצאה מעולם על פי רצון האדם, אלא רוח הקודש הניעה בני אדם קדושים לדבר בשם אלוהים" (פטרוס ב' א' 20-21). "וכמו שכתוב בכל האיגרות שלו, כשהוא דן בדברים האלה. יש בהן דברים קשים להבנה, שבני האדם הנבערים והלא יציבים מעוותים אותם, כמו שהם עושים עם שאר כתבי הקודש, וגורמים לאובדנם שלהם" (פטרוס ב' ג' 16). "מפני שהאות ממיתה אך הרוח מעניקה חיים" (קורינתים ב' ג' 6). פסוקים אלה אומרים לנו שאיננו יכולים לפרש נבואות פשוטן כמשמעותן בהסתמך על השקפותינו ודמיונותינו, משום שהנבואות הן מאלוהים, ואנו יכולים להבין אותן רק דרך הנאורות של רוח הקודש. עם זאת, לפני שנבואות מתגשמות, קל לנו להסתמך על תפיסותינו ולפרשן באופן מילולי. אך בדרך זו, אפשר בקלות לפרשן שלא כהלכה, ואחרים יטעו בגלל הפרשנויות הלא-הגיוניות שלנו. לדוגמה, כאשר מדובר בנבואות על בואו של המשיח, הפרושים הסתמכו על רעיונותיהם. לפני שישוע אדוננו נולד, הם דמיינו את בואו של המשיח על פי המשמעות המילולית של הנבואות בישעיהו ז' 14, ט' 6-7 ובמיכה ה' 2: המשיח יוולד לבתולה בבית לחם, וייקרא עמנואל. הוא יגדל בארמון וימשול בישראל כשהוא יושב על כס מלכות. עם זאת, כאשר הנבואות התגשמו, העובדות סתרו את הדרך שבה הם דמיינו את המשיח. מה שבאמת קרה הוא שהמשיח נולד למרי שהייתה נשואה, למשפחה של נגר, והוא נקרא ישוע. הוא הגיע מנצרת, ובסופו הוא נצלב. עובדות אלה שונות מאד מן המשמעות המילולית של הנבואות. לפיכך, למרות שהפרושים ראו שלעבודתו ולהטפותיו של ישוע אדוננו היו סמכות ועוצמה, הם לא הכירו בו כמשיח המובטח. במקום זאת, הם ניאצו את ישוע אדוננו באומרם שהוא תלוי באדון השדים כדי לגרש שדים. לפיכך, הם ביצעו את חטא חילול הקודש נגד רוח הקודש, פגעו בטבעו של אלוהים, ולא זכו מעולם לסליחתו. ופשוטי העם שלא היו בעלי הבחנה והאמינו לדברי הפרושים, גם הם איבדו את ישועת האל. מדוגמה זו, אנו יכולים להבין כי הפרושים הרסו גם את עצמם וגם אנשים אחרים, משום שהם נאחזו בדימיונותיהם ובמשמעות המילולית של הנבואות.

אלפיים שנה חלפו, וכעת הזמן הנכון לברך את בואו של המשיח. בכתבי הקודש יש נבואות שונות ורבות על בואו של המשיח, ולעתים קרובות אנו מפרשים אותן באופן מילולי, כך שיש לנו תפיסות רבות לגביהן. למשל, כאשר אנו קוראים את הפסוקים בכתבי הקודש על בואו של המשיח, ונאמר שם "בחצות הלילה" ו"כגנב" (ההתגלות ט"ז 15; מתי כ"ה 6), מתוך המשמעות המילולית אנו בטוחים שהמשיח יבוא בחצות הלילה. לכן, יש משיחיים שישנים בלילה במעיליהם ובמכנסיהם, כי הם רוצים להיות לבושים בעת התלהבותם מבואו. עם זאת, כאשר אנו קוראים בכתבי הקודש "הוא בא עם העננים. וכל עין תראה אותו" (ההתגלות א' 7), אנו מתייחסים לכך פשוטו כמשמעו, והמשמעות היא שהמשיח יבוא על ענן, באור יום, כדי להופיע בפני האנושות, וכולם יראו אותו. לכן, יש אנשים המביטים לעתים קרובות לשמיים, משתוקקים ליום שבו המשיח יירד לפתע מענן ויתהלך בינינו. בקיצור, יש לנו תפיסות מוטעות רבות בנושא זה. דברי האל אומרים: "האדם מבין דברים רק לפי משמעותם המילולית, וכן לפי הדמיון שלו. הדמיון שלו לא עולה בקנה אחד עם עקרונות העבודה של רוח הקודש, והוא לא עולה בקנה אחד עם כוונותיו של אלוהים. …האם אתם לא יודעים שאף אדם לא יכול להעלות בדעתו את מסתרי האל? האם אתם לא יודעים שאף אדם לא יכול להסביר את דברי האל? האם אתם בטוחים ללא צל של ספק שרוח הקודש האירה אתכם והפכה אתכם לנאורים? הרי לא ייתכן שרוח הקודש הראתה לכם את טבע הדברים באופן כה ישיר, נכון? האם רוח הקודש היא זו שהנחתה אתכם, או שמא התפיסות שלכם גרמו לכם לחשוב כך?" דבריו של אלוהים אומרים לנו שאף אחד לא יכול לתפוס את המסתורין של אלוהים. הסתמכות על הדמיון שלנו כדי לפרש נבואות כלשונן, אינה תואמת את כוונותיו של אלוהים, ולכן עלינו להפסיק לדמיין סצינות של הגעת המשיח, כי אנחנו לא יודעים בכלל כיצד הנבואות תתגשמנה, לפני שאלוהים עצמו יבוא להגשימן. כולנו נבראנו על ידי אלוהים, ולכן אנו לא יודעים כיצד אלוהים יבצע את עבודתו. מספר נביאים ניבאו כמה נבואות לאחר שאלוהים התגלה בפניהם, ואף על פי כן הם לא הבינו את משמעותן האמיתית או כיצד הן תתגשמנה.

לפיכך, באשר לנבואות על שיבת המשיח, עלינו להתפלל יותר, לירוא בלבנו את אלוהים, ולפעול בהכנעה ובענווה. רק כך נוכל לקבל את הנאורות של רוח הקודש ולקבל בברכה את המשיח. תלמידיו המקוריים של ישוע אדוננו, כגון פיטר, יוחנן ונתנאל, לא נאחזו במשמעות המילולית של הנבואות, לא השוו אותן למעשיו של אלוהים, וגם לא קבעו כללים לגבי דרך הופעתו של אלוהים. במקום זאת, הם התמקדו בהקשבה לאמת שביטא ישוע אדוננו, וראו כי עבודתו מלאת סמכות ועוצמה, ושאף אחד אחר אינו יכול לעשותה. מסיבה זו, הם קבעו כי ישוע אדוננו הוא המשיח הבא, ובכך בירכו את בואו של ישוע אדוננו וקיבלו את ישועת האל בסופו של דבר. זהו הנתיב הנכון שבו הם קיבלו בברכה את המשיח. לכן, כשמדובר בשאלה איך לנהוג בעניין שובו של המשיח, עלינו להיות אנשים המחפשים את האמת בראש פתוח. אם מישהו מעיד על שובו של המשיח, אל לנו לטעות כפי שהפרושים טעו – עלינו לסרב להסתמך על דימיונותינו ותפיסותינו ועל המשמעות המילולית של הנבואות – ובמקום זאת, עלינו לחפש ולחקור בעצמנו. רק עם לב מלא יראת כבוד לאלוהים תהיה לנו ההזדמנות לקבל בברכה את המשיח, ונבין כיצד הנבואות מתגשמות כמעט מבלי לשים לב לכך.
0 תגובות
קטעים נבחרים מתוך שלוש האמירות של דבר האל על '
14/03/2019 11:58
seek
הבשורה, ישוע, בשורת מלכות השמיים

1. יוחנן החל להפיץ את הבשורה של מלכות השמיים שבע שנים לפני הטבלת ישוע. בעיני בני האדם, נדמה היה שהעבודה שהוא עשה הייתה נעלה מעבודתו של ישוע בהמשך, אך אף על פי כן, יוחנן היה בכל זאת רק נביא. הוא לא דיבר ועבד בבית המקדש, אלא בערים ובכפרים שמחוץ לו. כמובן, הוא עשה זאת בקרב העם היהודי, ובפרט בקרב העניים. נדיר היה שיוחנן בא במגע עם בני אדם מהמעמדות הגבוהים בחברה, והוא הפיץ את הבשורה רק בקרב בני האדם הרגילים ביהודה כדי להכין את האנשים הנכונים לישוע אדוננו ולהכין לו מקומות מתאימים לעבוד בהם. מכיוון שנביא כמו יוחנן סלל לו את הדרך, ישוע אדוננו היה מסוגל לצאת לדרך הצלב מיד עם בואו. כשאלוהים התגלם כבשר ודם כדי לעשות את עבודתו, לא היה עליו לעשות את העבודה של בחירת בני האדם, והוא לא היה צריך לחפש בעצמו בני אדם או מקום לעבוד בו. הוא לא עשה עבודה כזו כשהוא הגיע – האדם הנכון כבר התכונן לקראתו לפני שהוא בא... יוחנן עבד במשך שבע שנים, כלומר הפיץ את הבשורה במשך שבע שנים. במהלך עבודתו, יוחנן לא עשה נסים רבים, כי עבודתו הייתה סלילת הדרך – זו הייתה עבודת ההכנה. כל יתר העבודה, העבודה שישוע עמד לעשות, לא הייתה קשורה אליו. הוא רק ביקש מהאדם להתוודות על חטאיהם ולהכות על חטא, והטביל אנשים, כדי שהם יוכלו לזכות בישועה. על אף שהוא עשה עבודה חדשה ופתח בפני האדם נתיב שבו האדם מעולם לא הלך בעבר, הוא בכל זאת רק סלל את הדרך לישוע. הוא היה רק נביא שעשה את עבודת ההכנה, והוא לא היה מסוגל לעשות את עבודתו של ישוע. על אף שישוע לא היה הראשון שדיבר על הבשורה של מלכות שמיים, ועל אף שהוא המשיך בדרך שיוחנן התחיל לצעוד בה, לא היה אף אדם אחר שיכול היה לעשות את עבודתו, והיא הייתה נעלה מעבודתו של יוחנן. ישוע לא יכול היה להכין לעצמו את הדרך. עבודתו בוצעה ישירות בשם אלוהים. לפיכך, אין זה משנה כמה שנים יוחנן עבד, הוא בכל זאת היה נביא, והוא בכל זאת זה שסלל את הדרך. שלוש שנות העבודה שישוע עשה עלו על שבע שנות העבודה של יוחנן, משום שמהות עבודתו לא הייתה זהה.

מתוך 'חזון עבודתו של אלוהים (1)' ב'הדבר מופיע בבשר'

2. באותה עת, חלק מעבודתו של ישוע היה בהתאם לתנ"ך, חוקי משה ודברי יהוה בעידן החוק. ישוע עשה שימוש בכל אלה כדי לעשות חלק מעבודתו. הוא הטיף בפני בני האדם ולימד אותם בבתי הכנסת. הוא השתמש בנבואות של נביאי התנ"ך כדי לנזוף בפרושים, שהיו עוינים כלפיו, והשתמש בדברים מכתבי הקודש כדי לחשוף את מרדנותם ולגנות אותם באמצעות כך. זאת משום שהם בזו למעשיו של ישוע. בפרט, הם שנאו את העובדה שחלק גדול מעבודתו של ישוע לא היה בהתאם לחוקים שבכתבי הקודש, ויתרה מזאת, שהדברים שהוא לימד היו נעלים מדבריהם ואף ממה שניבאו הנביאים בכתבי הקודש. עבודתו של ישוע נועדה רק למען גאולת האדם והצליבה. לפיכך, לא היה צורך שהוא יאמר דברים נוספים כדי לכבוש אדם כלשהו. חלק גדול מהדברים שהוא לימד את האדם נלקח מהדברים שבכתבי הקודש, ואפילו אם עבודתו לא חרגה מכתבי הקודש, הוא בכל זאת הצליח להגשים את עבודת הצליבה. עבודתו לא הייתה עבודת הדבר, ולא נועדה למען כיבוש האנושות, אלא שהיא נועדה לגאול את האנושות. הוא פעל רק כקורבן החטאת למען האנושות, והוא לא פעל כמקור הדבר למען האנושות. הוא לא עשה את עבודת הגויים, שהייתה עבודת הכיבוש, אלא את עבודת הצליבה, עבודה שנעשתה בקרב מי שהאמין שיש אלוהים. אף שעבודתו התבצעה על יסוד כתבי הקודש, ואף שהוא השתמש במה שניבאו הנביאים משכבר הימים כדי לגנות את הפרושים, היה די בכך כדי להשלים את עבודת הצליבה. אילו העבודה של היום הייתה עדיין מתבצעת על יסוד נבואותיהם של הנביאים משכבר הימים שבכתבי הקודש, היה זה בלתי אפשרי לכבוש אתכם, מכיוון שהתנ"ך לא כולל תיעוד של המרדנות והחטאים שלכם, הסינים – הוא לא כולל את תולדות חטאיכם. על כן, אילו העבודה הזו נותרה עדיין במסגרת ספרי הקודש, לעולם לא הייתם נכנעים לה. ספרי הקודש מתעדים רק את תולדותיהם המוגבלות של בני ישראל, שלפיהן לא ניתן לקבוע אם אתם טובים או רעים, ולא ניתן לשפוט אתכם. תארו לעצמכם שהייתי שופט אתכם לפי תולדות בני ישראל – האם עדיין הייתם חסידים שלי כפי שאתם היום? האם ידוע לכם עד כמה אתם קשים? לולא נאמרו דברים במהלך השלב הזה, לא ניתן היה להשלים את עבודת הכיבוש. מכיוון שלא באתי כדי להיצלב, עליי לומר דברים נפרדים מספרי הקודש כדי שתוכלו להיכבש.

מתוך 'חזון עבודתו של אלוהים (1)' ב'הדבר מופיע בבשר'

3. כל הדברים שנעשים היום מבוססים על ההווה, אך עדיין נשענים על יסודות עבודתו של יהוה בעידן החוק, ולא חורגים מתחום זה. לדוגמה, לנצור את לשונכם ולא לנאוף – אלה חוקי התנ"ך, הלא כן? מה שנדרש מכם כיום לא מוגבל רק לעשר הדברות – מדובר בדברות וחוקים נעלים מאלה של העבר, אך אין פירוש הדבר שמה שהיה בעבר מבוטל, מכיוון שכל שלב בעבודתו של אלוהים מתבצע על יסוד השלב שקדם לו. ... אילו הייתם נדרשים כיום רק לציית לדברות ולחוקי התנ"ך, בדומה לבני ישראל, ואף אילו הייתם נדרשים לשנן את החוקים שקבע יהוה, לא הייתה כל אפשרות שתשתנו. אילו היה עליכם לציית רק לדברות הספורות והמוגבלות האלה או לשנן אינספור חוקים, אופייכם הישן היה נותר מוטבע בכם עמוקות, ולא הייתה כל דרך לעקור אותו מהשורש. כך, הייתם נעשים מושחתים יותר ויותר, ואף אחד מכם לא היה נעשה צייתן. כלומר, כמה דברות פשוטות או אינספור חוקים לא מסוגלים לעזור לכם להכיר את מעשי יהוה. אתם לא זהים לבני ישראל: על ידי ציות לחוקים ושינון הדברות, הם הצליחו להיות עדים למעשי יהוה ולהקדיש את עצמם ליהוה בלבד, אך אתם לא מסוגלים להשיג זאת. לא זו בלבד שדברות ספורות מעידן התנ"ך לא יכולות לגרום לכם למסור את לבכם או להגן עליכם, אלא שבמקום זאת, הן יהפכו אתכם לנרפים ויורידו אתכם אל השאול. מכיוון שעבודתי היא עבודת הכיבוש, ומכיוון שהיא מכוונת למרדנותכם ואופייכם הישן, דבריהם הנעימים של יהוה וישוע רחוקים מאוד מדברי השיפוט החמורים של היום. ללא הדברים הקשים האלה, לא היה ניתן לכבוש אתכם, "המומחים", שאתם מרדנים מזה אלפי שנים. חוקי התנ"ך כבר מזמן לא חלים עליכם, והשיפוט של היום הרבה יותר מאיים מהחוקים הישנים. הדבר המתאים לכם ביותר הוא שיפוט, ולא הגבלות חסרות ערך של חוקים, משום שאתם לא האנושות של הראשית, אלא אנושות שהיא מושחתת מזה אלפי שנים. מה שעל האדם להשיג כעת הוא בהתאם למצבו הממשי של האדם היום, בהתאם לאיכות ולשיעור הקומה בפועל של האדם בימינו. לא נדרש מכם לציית לדוקטרינה. זאת על מנת שניתן יהיה להשיג שינויים באופי הישן שלכם, וכדי שתוכלו להשליך מעליכם את התפיסות שלכם.

מתוך 'חזון עבודתו של אלוהים (1)' ב'הדבר מופיע בבשר'

4. עבודתו של ישוע בזמנו הייתה גאולת האנושות כולה. חטאיהם של כל מאמיניו נסלחו. כל עוד בני האדם האמינו בו, הוא היה גואל אותם; אם בני האדם האמינו בו, הם כבר לא היו חוטאים – הם שוחררו מחטאיהם. זו הייתה משמעותה של ישועה ושל הצדקה על ידי אמונה. אולם נותר בקרב המאמינים חלק מרדני שהתנגד לאלוהים, שעדיין היה צריך להסיר באיטיות. משמעותה של ישועה לא הייתה שהאדם נפל לחלוטין בנחלתו של ישוע, אלא שהאדם לא היה שייך עוד לחטא, שנמחל לו על חטאיו: בהיותם מאמינים, בני האדם לא היו שייכים עוד לחטא. ... ישוע לא בא כדי להפוך את האדם למושלם וכדי לזכות בו, אלא כדי לעשות שלב עבודה אחד: להביא את הבשורה על מלכות שמיים ולהשלים את עבודת הצליבה. על כן, לאחר שהוא נצלב, עבודתו הסתיימה לחלוטין. אולם בשלב הנוכחי – עבודת הכיבוש – יש לומר דברים רבים יותר, לעשות עבודה רבה יותר, וצריכים להתקיים תהליכים רבים. יש גם לגלות את מסתרי עבודתם של ישוע ויהוה, כדי שלכל בני האדם תהיה הבנה ובהירות באמונתם, מכיוון שזו העבודה של אחרית הימים, ומכיוון שאחרית הימים היא סוף עבודתו של אלוהים – מועד סיומה של עבודתו. השלב הזה בעבודה יבהיר לכם את החוק של יהוה ואת הגאולה של ישוע, והוא נועד בעיקר כדי שתוכלו להבין את כל העבודה של תוכנית הניהול בת ששת אלפי השנים של אלוהים, להעריך את כל חשיבותה ומהותה של תוכנית הניהול בת ששת אלפי השנים שלו, להבין את המטרה של כל העבודה שישוע עשה ושל הדברים שהוא אמר, ואפילו להבין את אמונתכם העיוורת והערצתכם לספרי הקודש. השלב הזה יאפשר לך לתפוס את כל זה. אתם תבינו הן את העבודה שישוע עשה והן את העבודה של אלוהים כיום, ואתם תתפסו ותראו את כל האמת, החיים והדרך. בשלב העבודה שעשה ישוע, מדוע ישוע עזב מבלי להשלים את עבודתו של אלוהים? מפני ששלב עבודתו של ישוע לא היה עבודת הסיום. כשהוא נצלב, גם הדברים שהוא אמר נחתמו; אחרי שהוא נצלב, עבודתו הסתיימה לחלוטין. השלב הנוכחי שונה: רק לאחר שהדברים ייאמרו עד תום ורק לאחר שתושלם כל עבודתו של אלוהים, עבודתו תסתיים. במהלך שלב העבודה של ישוע, נותרו דברים רבים שלא נאמרו, או שלא בוטאו במלואם. אולם לישוע לא היה אכפת מה הוא אמר ומה הוא לא אמר, מכיוון שכהונתו לא הייתה כהונה של מילים, ולכן לאחר שהוא נצלב, הוא עזב. שלב העבודה הזה נועד בעיקר למען הצליבה, והוא לא דומה לשלב של היום. שלב העבודה הנוכחי נועד בעיקר למען ההשלמה, ההבהרה וחתימת העבודה כולה. אם הדברים לא ייאמרו עד תום, לא תהיה דרך לסיים עבודה זו, מכיוון שבשלב העבודה הזה, העבודה כולה מסתיימת ומתבצעת באמצעות מילים. בזמנו, ישוע עשה עבודה רבה שהאדם לא היה מסוגל להעלות על הדעת. הוא עזב בשקט, וכיום יש עדיין רבים שלא מבינים את דבריו, שהבנתם שגויה אך הם בכל זאת מאמינים שהיא נכונה, שלא יודעים שהם טועים. בסופו של דבר, השלב הנוכחי יביא את עבודתו של אלוהים לסופה המוחלט ויחתום אותה. כולם יבינו ויכירו את תוכנית הניהול של אלוהים. התפיסות שיש באדם, כוונותיו, הבנותיו השגויות, תפיסותיו בנוגע לעבודתם של יהוה וישוע, דעותיו על הגויים וכל הסטיות והשגיאות שלו יתוקנו. האדם יבין את כל הנתיבים הנכונים בחיים, את כל העבודה שאלוהים עשה ואת כל האמת. כשהדבר יקרה, יסתיים שלב העבודה הזה.

מתוך 'חזון עבודתו של אלוהים (2)' ב'הדבר מופיע בבשר'

5. עבודתו של יהוה הייתה בריאת העולם, זו הייתה הראשית. שלב העבודה הנוכחי הוא סופה של העבודה והסיכום. בהתחלה, עבודתו של אלוהים התבצעה בקרב העם הנבחר, ישראל, וזה היה שחר של תקופה חדשה במקום הקדוש מכולם. שלב העבודה האחרון מתבצע במדינה הטמאה מכולן, כדי לשפוט את העולם ולסיים את העידן. בשלב הראשון, עבודתו של אלוהים נעשתה במקום הבהיר מכולם, והשלב האחרון מתבצע במקום החשוך מכולם, והחושך הזה יגורש, האור יצא וכל בני האדם ייכבשו. כשאנשי המקום הזה הטמא מכל והחשוך מכל ייכבשו, והאוכלוסייה כולה תכיר בכך שיש אלוהים, שהוא האל האמיתי, וכשכל אדם ישוכנע לחלוטין, העובדה הזו תשמש כדי לבצע את עבודת הכיבוש בתבל כולה. שלב העבודה הזה הוא סמלי: לאחר שעבודת העידן הזה תסתיים, עבודת ששת אלפי שנות ניהול תסתיים לחלוטין. לאחר שתושבי המקום החשוך מכל ייכבשו, מיותר לציין שכך יהיה גם בכל מקום אחר. מכיוון שכך, רק עבודת הכיבוש בסין נושאת עמה סמליות משמעותית. סין מגלמת בתוכה את כל כוחות החושך, והעם הסיני מייצג את כל מי ששייך לבשר, לשטן, ולבשר והדם. הסינים הם אלה שהתנין הגדול האדום כאש השחית יותר מכל, שהתנגדותם לאלוהים היא העזה ביותר, שאנושיותם היא השפלה והטמאה ביותר, ולכן הם האב-טיפוס של האנושות המושחתת כולה. ... מדוע אמרתי תמיד שאתם נספח לתוכנית הניהול שלי? בעם הסיני, השחיתות, הטומאה, הרשעות, ההתנגדות והמרדנות באות לידי ביטוי באופן המלא ביותר ומתגלות על כל צורותיהן השונות. מצד אחד, איכותם נמוכה, ומצד שני, חייהם והלך רוחם נחשלים, וההרגלים שלהם, סביבתם החברתית, המשפחה שאליה הם נולדו כולם ירודים ונחשלים ביותר. גם מעמדם נמוך. העבודה במקום הזה היא סמלית, ולאחר שעבודת המבחן הזו תתבצע במלואה, העבודה הבאה של אלוהים תתקדם באופן טוב הרבה יותר. אם ניתן יהיה להשלים את שלב העבודה הזה, אין ספק שגם העבודה הבאה תושלם כראוי. לאחר ששלב העבודה הזה יוגשם, תושג הצלחה אדירה וגמורה, ועבודת הכיבוש בכל רחבי תבל תסתיים לחלוטין. למעשה, לאחר שהעבודה בקרבכם תנחל הצלחה, הדבר יהיה שווה ערך להצלחה בכל רחבי תבל. אלה החשיבות של הסיבה לכך שברצוני להשתמש בכם כאות ומופת. מרדנות, התנגדות, טומאה, רשעות – כולן מצויות בבני האדם האלה, והם מייצגים את כל מרדנותה של האנושות. הם באמת משהו מיוחד. לפיכך, הם מוצגים כתמצית הכיבוש, ולאחר שהם ייכבשו, הם יהפכו מן הסתם לאות ומופת לאחרים.

מתוך 'חזון עבודתו של אלוהים (2)' ב'הדבר מופיע בבשר'

6. דבר לא היה סמלי יותר מהשלב הראשון שבוצע בישראל: בני ישראל היו הקדושים ביותר והכי פחות מושחתים מכל העמים, ולכן שחר התקופה החדשה בארץ הזו טמן בחובו את החשיבות הרבה ביותר. אפשר לומר שאבות האנושות באו מישראל ושישראל הייתה מקום הולדת עבודתו של אלוהים. בראשית, בני האדם האלה היו הקדושים ביותר, כולם עבדו את יהוה, ועבודתו של אלוהים בהם הצליחה להניב את התוצאות הנפלאות ביותר. ... הם היו הכי פחות מושחתים מכל האנושות, ובראשית, הם שאפו להעריך את אלוהים ולירוא אותו. הם נשמעו לדברי יהוה, תמיד שירתו בבית המקדש ולבשו בגדי כהונה או כתרי כהונה. זה היה העם הקדום ביותר שעבד את אלוהים והמושא הקדום ביותר של עבודתו. בני האדם האלה היו אות ומופת לאנושות כולה. הם היו אות ומופת לקדושה וצדיקות. בני אדם כמו איוב, אברהם, לוט או פטרוס וטימותיאוס – כולם היו בני ישראל והקדושים שבאות והמופת. ישראל הייתה הארץ הקדומה ביותר מקרב האנושות שעבדה את אלוהים, וצדיקים רבים יותר באו ממנה מאשר מכל מקום אחר. אלוהים עבד בקרבם כדי שהוא יוכל להיטיב לנהל את האנושות ברחבי הארץ בעתיד. ההישגים שלהם והצדיקות שבה הם עבדו את יהוה תועדו, כדי שהם יוכלו לשמש אות ומופת לבני האדם מחוץ לישראל במהלך עידן החסד. בנוסף, מעשיהם קיימו מספר אלפים של שנות עבודה, ממש עד היום.

מתוך 'חזון עבודתו של אלוהים (2)' ב'הדבר מופיע בבשר'

7. עידן החסד החל עם שמו של ישוע. כשישוע החל לבצע את כהונתו, רוח הקודש החלה להעיד על שמו של ישוע, ושמו של יהוה כבר לא הוזכר. במקום זאת, רוח הקודש לקחה על עצמה את העבודה החדשה בעיקר תחת שמו של ישוע. עדותם של אלה שהאמינו בו נישאה למען ישוע המשיח, והעבודה שהם עשו נועדה גם היא למען ישוע המשיח. סיומו של החוק של תקופת התנ"ך פירושו היה שתמה העבודה שנעשתה בעיקר תחת שמו של יהוה. מאותו רגע ואילך, שמו של אלוהים כבר לא היה יהוה, אלא שהוא נקרא במקום זאת ישוע; ומאותו רגע והלאה, רוח הקודש החלה את העבודה שנעשתה בעיקר תחת שמו של ישוע.

מתוך 'חזון עבודתו של אלוהים (3)' ב'הדבר מופיע בבשר'

8. כשישוע ישוב, הדבר יקרה אחרי שהעידן כבר התחלף, ולכן איך ייתכן שהוא עדיין ייקרא ישוע? האם העניין הוא שאלוהים יכול להיקרא רק בשם ישוע? האם הוא לא יכול להיקרא בשם חדש בעידן חדש? האם צלמו של אדם אחד מסוים ושמו של אדם אחד מסוים יכולים לייצג את אלוהים בכללותו? בכל עידן, אלוהים עושה עבודה חדשה ונקרא בשם חדש. איך ייתכן שהוא יעשה את אותה עבודה בעידנים שונים? איך ייתכן שהוא ידבק בישן? אלוהים אימץ את השם ישוע למען עבודת הגאולה, ולכן האם הוא עדיין ייקרא באותו שם כשהוא ישוב באחרית הימים? האם הוא עדיין יעשה את עבודת הגאולה? מדוע יהוה וישוע הם אחד, אך קרויים בשמות שונים בעידנים שונים? האם הסיבה לכך היא שעידני עבודתם שונים? האם ייתכן ששם ייצג את אלוהים בכללותו? מכיוון שכך, אלוהים חייב להיקרא בשם שונה בעידן שונה, ועליו להשתמש בשם הזה כדי לשנות את העידן ולייצג את העידן. מכיוון שאף שם אחד לא יכול לייצג במלואו את אלוהים עצמו, ומכיוון שכל שם מסוגל רק לייצג את ההיבט הזמני של טבעו של אלוהים בעידן מסוים, כל מה שעליו לעשות הוא לייצג את עבודתו של אלוהים. לפיכך, אלוהים יכול לבחור כל שם שמתאים לטבעו על מנת לייצג את העידן כולו. בין שמדובר בעידן של יהוה או בעידן של ישוע, כל עידן מיוצג על ידי שם. בסופו של עידן החסד, הגיע העידן האחרון, וישוע כבר הגיע. איך ייתכן שהוא עדיין ייקרא ישוע? איך ייתכן שהוא עדיין יתגשם בדמותו של ישוע בקרב בני האדם? האם שכחתם שישוע היה רק צלמו של אדם נצרתי? האם שכחתם שישוע היה רק גואל האנושות? איך ייתכן שהוא ייקח על עצמו את עבודת הכיבוש ואת העבודה של הפיכת האדם למושלם באחרית הימים?

מתוך 'חזון עבודתו של אלוהים (3)' ב'הדבר מופיע בבשר'

9. בכל פעם שאלוהים בא אל פני האדמה, הוא משנה את שמו, את מינו, את צלמו ואת עבודתו. הוא לא חוזר על עבודתו. הוא אלוהים שתמיד חדש ולעולם אינו ישן. כשהוא בא בעבר, הוא נקרא ישוע. האם ייתכן שהוא עדיין ייקרא ישוע כשהוא יבוא שנית? כשהוא בא בעבר, הוא היה זכר, האם ייתכן שהוא יהיה זכר הפעם? עבודתו כשהוא בא במהלך עידן החסד הייתה להיצלב. כשהוא יבוא שוב, האם ייתכן שהוא עדיין יגאל את האנושות מחטא? האם ייתכן שהוא ייצלב שוב? זו תהיה חזרה על עבודתו, הלא כן? אתם לא יודעים שאלוהים תמיד חדש ולעולם אינו ישן?

מתוך 'חזון עבודתו של אלוהים (3)' ב'הדבר מופיע בבשר'

10. יש כאלה שאומרים שאלוהים נצחי וללא שינוי. זה נכון, אך הדבר מתייחס לנצחיות של הטבע והמהות של אלוהים. שינויים בשמו ובעבודתו לא מוכיחים שמהותו השתנתה. במילים אחרות, אלוהים תמיד יהיה אלוהים, וזה לעולם לא ישתנה. אם אתם אומרים שעבודתו של אלוהים לא משתנה, האם הוא יהיה מסוגל להשלים את תוכנית הניהול שלו בת ששת אלפי השנים? אתם יודעים רק שאלוהים לעולם לא משתנה, אך האם אתם יודעים שאלוהים תמיד חדש ולעולם אינו ישן? אם עבודתו של אלוהים לא משתנה, איך ייתכן שהוא הוביל את האנושות עד היום הזה? אם אלוהים נצחי ולא משתנה, מדוע הוא כבר עשה את העבודה של שני עידנים? עבודתו לעולם לא מפסיקה להתקדם, כלומר טבעו מתגלה לאדם בהדרגה, ומה שמתגלה הוא טבעו הפנימי. בראשית, טבעו של אלוהים היה נסתר מהאדם, הוא אף פעם לא גילה את טבעו לאדם, והאדם פשוט לא הכיר אותו כלל. משום כך, אלוהים השתמש בעבודתו כדי לגלות את טבעו בהדרגה לאדם, אך עבודה כזו אין פירושה שטבעו של אלוהים משתנה בכל עידן. אין זה המצב שטבעו של אלוהים משתנה ללא-הרף משום שרצונו תמיד משתנה. במקום זאת, העניין הוא שמפני שעידני עבודתו שונים, אלוהים לוקח את טבעו הפנימי במלואו ומגלה אותו, שלב אחר שלב, כדי שהאדם יוכל להכיר את אלוהים. אולם איך בכך בשום אופן הוכחה לכך שבמקור, לא היה לאלוהים שום טבע מסוים, או שטבעו השתנה בהדרגה בחלוף העידנים – הבנה כזו תהיה שגויה. אלוהים מגלה לאדם את טבעו הפנימי והמסוים – את מה שהוא – בהתאם להתחלפות העידנים. העבודה של עידן אחד לא יכולה לבטא את כלל טבעו של אלוהים. על כן, המילים "אלוהים תמיד חדש והוא לעולם לא ישן" מתייחסות לעבודתו, והמילים "אלוהים נצחי ולא משתנה" מתייחסות למה שאלוהים הינו ומה ששייך לאלוהים באופן טבעי. כך או כך, אסור לכם לתלות את עבודת ששת אלפי השנים בנקודה אחת, ואסור לכם לתחום אותה במילים מתות. כזו היא טיפשותו של האדם. אלוהים לא סתם כפי שהאדם מדמיין, ועבודתו לא יכולה להתמהמה באף עידן בודד. לדוגמה, יהוה לא תמיד יכול להיות שמו של אלוהים, ואלוהים יכול גם לעשות את עבודתו תחת השם ישוע. זה סימן לכך שעבודתו של אלוהים תמיד מתקדמת הלאה.

מתוך 'חזון עבודתו של אלוהים (3)' ב'הדבר מופיע בבשר'

11. אלוהים הוא תמיד אלוהים, והוא לעולם לא יהפוך לשטן. השטן הוא תמיד השטן, והוא לעולם לא יהפוך לאלוהים. חוכמתו של אלוהים, מופלאותו של אלוהים, צדקתו של אלוהים ומלכותיותו של אלוהים לעולם לא ישתנו. מהותו ומה שהוא לעולם לא ישתנו. עם זאת, באשר לעבודתו, היא תמיד מתקדמת הלאה ותמיד מעמיקה, מכיוון שהוא תמיד חדש ולעולם אינו ישן. בכל עידן, אלוהים מאמץ שם חדש; בכל עידן, הוא עושה עבודה חדשה; ובכל עידן, הוא מתיר לבריות לראות את רצונו החדש ואת טבעו החדש. אם בני האדם בעידן חדש לא יצליחו לראות את הבעת טבעו החדש של אלוהים, הם יצלבו אותו לעד, הלא כן? ובכך הם יגדירו את אלוהים, הלא כן?

מתוך 'חזון עבודתו של אלוהים (3)' ב'הדבר מופיע בבשר'

12. הוא לא חוזר על עבודתו של שום עידן. מאחר שהגיעה אחרית הימים, הוא יעשה את העבודה שהוא עושה באחרית הימים, ויגלה את כלל הטבע שלו באחרית הימים. ההתייחסות לאחרית הימים היא לעידן נפרד, שבו ישוע אמר שיפקוד אתכם אסון, ויפקדו אתכם רעידות אדמה, רעב ומגיפות, מה שיוכיח לכם שזה עידן חדש, ושזה כבר לא עידן החסד הישן. בהנחה שכפי שבני האדם אומרים, אלוהים לעולם לא משתנה, טבעו תמיד רחום ואוהב, הוא אוהב לאדם כמוהו, והוא מציע לכל אדם ישועה ולעולם לא שונא את האדם, האם עבודתו אי-פעם הייתה מסוגלת להסתיים? כשישוע בא ונצלב, ובכך הקריב את עצמו למען כל החוטאים והעלה את עצמו כקורבן על המזבח, הוא כבר השלים את עבודת הגאולה ושם קץ לעידן החסד. אם כן, מה יהיה הטעם בחזרה על העבודה של העידן ההוא באחרית הימים? חזרה על אותה עבודה תהווה התכחשות לעבודתו של ישוע, הלא כן? אילו אלוהים לא עשה את עבודת הצליבה כשהוא בא בשלב הזה, אלא נותר אוהב ורחום, האם הוא היה מסוגל לשים קץ לעידן? האם אל אוהב ורחום היה מסוגל לשים קץ לעידן? בעבודתו האחרונה של סיום העידן, טבעו של אלוהים הוא טבע של ייסורים ומשפט, ובו הוא מגלה את כל הדברים המרושעים, על מנת לשפוט בפרהסיה את כל העמים וכדי להפוך למושלם את מי שאוהב אותו בלב מלא כנות. רק טבע כזה יכול לשים קץ לעידן.

מתוך 'חזון עבודתו של אלוהים (3)' ב'הדבר מופיע בבשר'

13. אחרית הימים כבר הגיעה. כל הדברים בבריאה ימוינו לפי סוגם ויחולקו לקטגוריות שונות על סמך אופיים. זה הרגע שבו אלוהים מגלה את סופה של האנושות ואת היעד שלה. אם בני האדם לא יעברו ייסורים ומשפט, לא תהיה דרך לחשוף את המרדנות והרשע שלהם. רק באמצעות ייסורים ומשפט ניתן לגלות את הסוף של כל הברואים. האדם רק חושף את פרצופו האמיתי כשהוא עובר ייסורים ונשפט. רוע ימוין עם רוע, וטוב עם טוב, וכל בני האדם ימוינו לפי סוגם. באמצעות ייסורים ומשפט, סופם של כל הברואים יתגלה, כדי שהרשעים ייענשו והטובים יזכו לגמול, וכדי שכל בני האדם יחיו תחת ריבונותו של אלוהים. יש להגשים את כל העבודה הזו באמצעות ייסורים צודקים ומשפט צודק. משום ששחיתותו של האדם הגיעה לשיאה, ומשום שמרדנותו הפכה לחמורה ביותר, רק טבעו הצודק של אלוהים, אשר מורכב בבסיסו מייסורים ומשפט ומתגלה באחרית הימים, יכול לחולל שינוי מלא באדם ולהשלים אותו לגמרי. רק הטבע הזה יכול לחשוף את הרוע וכך להעניש בחומרה את כל הרשעים. לפיכך, טבע כזה ספוג בחשיבות גשמית, וההתגלות והחשיפה של הטבע של אלוהים באות לידי ביטוי למען עבודתו של כל עידן חדש. העניין הוא לא שאלוהים חושף את טבעו באופן שרירותי וללא חשיבות. נניח שאלוהים היה חושף את סופו של האדם באחרית הימים, אך עדיין היה מעניק לאדם חמלה ואהבה עד אין קץ, ממשיך לרחוש לו אהבה, ולא כופה על האדם משפט צודק אלא דווקא מפגין כלפיו סובלנות, סבלנות וסלחנות, והיה מוחל לאדם בלי קשר לחומרת חטאיו, ללא שמץ של משפט צדק: אם כך היה, מתי היה מסתיים אי-פעם כל ניהולו של אלוהים? מתי היה טבע כזה מסוגל להוביל את בני האדם אל היעד הראוי של האנושות? קחו לדוגמה שופט שתמיד רוחש אהבה, שופט עם פנים אדיבים ולב עדין. הוא אוהב את בני האדם בלי קשר לפשעים שהם אולי ביצעו, והוא מביע אליהם אהבה ומושל ברגשותיו כלפיהם, יהיו אשר יהיו בני האדם האלה. במקרה כזה, מתי הוא יהיה מסוגל אי-פעם לפסוק דין צדק? באחרית הימים, רק משפט צדק יכול למיין את בני האדם על פי סוגם ולהביא את האדם למישור חדש. כך, העידן כולו מסתיים באמצעות הטבע הצודק של אלוהים שמתאפיין במשפט וייסורים.

מתוך 'חזון עבודתו של אלוהים (3)' ב'הדבר מופיע בבשר'

14. העבודה של אלוהים לאורך כל הניהול היא ברורה לחלוטין: עידן החסד הוא עידן החסד, ואחרית הימים היא אחרית הימים. יש הבדלים ברורים בין העידנים השונים, מכיוון שבכל עידן, אלוהים עושה עבודה שמייצגת את העידן הזה. כדי שהעבודה של אחרית הימים תיעשה, חייבים להיות שריפה, משפט, ייסורים, חרון אף והשמדה כדי לסיים את העידן. השם 'אחרית הימים' מתייחס לעידן האחרון. במהלך העידן האחרון, האם אלוהים לא יסיים עידן? על מנת לסיים את העידן, אלוהים חייב להביא איתו ייסורים ומשפט. רק כך הוא יכול לסיים את העידן. התכלית של ישוע הייתה שהאדם יוכל להמשיך לשרוד ולהמשיך בחייו, ושהוא יוכל להתקיים טוב יותר. הוא הושיע את האדם מחטא כדי שהאדם יוכל לחדול מירידתו אל השחיתות ולהפסיק לחיות בשאול ובגיהינום, ובכך שהוא הושיע את האדם מהשאול ומהגיהינום, הוא אפשר לו להמשיך לחיות. כעת הגיעה אחרית הימים. אלוהים ישמיד את האדם ויחסל לחלוטין את האנושות, כלומר הוא יחולל שינוי במרד של האנושות. משום כך, אלוהים לא יוכל לסיים את העידן או להגשים את תוכנית הניהול שלו בת ששת אלפי השנים באמצעות הטבע הרחום והאוהב מהעבר. כל עידן כולל ייצוג מיוחד של טבעו של אלוהים, וכל עידן מכיל עבודה שאלוהים צריך לעשות. על כן, העבודה שאלוהים עושה בכל עידן מכילה את הביטוי של טבעו האמיתי, וגם שמו וגם העבודה שהוא עושה מתחלפים עם העידנים – הם חדשים לגמרי.

מתוך 'חזון עבודתו של אלוהים (3)' ב'הדבר מופיע בבשר'

15. במהלך עידן החוק, העבודה של הכוונת האנושות נעשתה תחת השם יהוה, ושלב העבודה הראשון החל על פני האדמה. בשלב הזה, העבודה הייתה בניית בית המקדש והמזבח, והשימוש בחוק כדי לכוון את עם ישראל ולעבוד בקרבו. על ידי הכוונת עם ישראל, יהוה ייסד בסיס לעבודתו על פני האדמה. מהבסיס הזה, הוא הרחיב את העבודה מעבר לישראל, כלומר החל מישראל, הוא הפיץ את עבודתו כלפי חוץ, כך שנודע ליותר ויותר בני אדם בדורות מאוחרים יותר שיהוה הוא אלוהים, שיהוה הוא זה שברא את השמיים והארץ וכל צבאם ושיהוה הוא זה שברא את כל הברואים. הוא הפיץ את עבודתו באמצעות עם ישראל כלפי חוץ מעבר אליו. ארץ ישראל הייתה המקום הקדוש הראשון שבו יהוה עבד על פני האדמה, וארץ ישראל הייתה המקום הראשון שבו אלוהים בא לעבוד על פני האדמה. זו הייתה העבודה של עידן החוק. באשר לעבודה של עידן החסד, ישוע היה האל שהושיע את האדם. מה שהוא היה ומה שהיה שייך לו היו חסד, אהבה, חמלה, איפוק, סבלנות, צניעות, אכפתיות וסובלנות, וחלק ניכר מהעבודה שהוא עשה היה גאולת האדם. באשר לטבעו, היה זה טבע של חמלה ואהבה, ומפני שהוא היה רחום ואוהב, היה עליו להיצלב למען האדם, על מנת להוכיח שאלוהים אוהב לאדם כמוהו, עד כדי כך שהוא העלה את עצמו במלואו כקורבן מנחה... במהלך עידן החסד, שמו של אלוהים היה ישוע, כלומר אלוהים היה אל שהושיע את האדם, והוא היה אל רחום ואוהב. אלוהים היה עם האדם. אהבתו, החמלה שלו והישועה שלו ליוו כל אדם ואדם. רק על ידי כך שהאדם קיבל את שמו של ישוע ואת נוכחותו, הוא היה מסוגל לזכות בשלווה ואושר, לקבל את ברכתו, את חסדיו העצומים והרבים ואת הישועה שלו. באמצעות הצליבה של ישוע, כל חסידיו קיבלו ישועה וחטאיהם נמחלו להם. במהלך עידן החסד, ישוע היה שמו של אלוהים. במילים אחרות, העבודה של עידן החסד נעשתה בעיקרה תחת השם ישוע. במהלך עידן החסד, אלוהים נקרא ישוע. הוא ביצע עבודה חדשה מעבר לזו של התנ"ך, ועבודתו הסתיימה בצליבה. זו הייתה כל עבודתו. לפיכך, במהלך עידן החוק, יהוה היה שמו של אלוהים, ובעידן החסד, שמו של ישוע ייצג את אלוהים. במהלך אחרית הימים, שמו של אלוהים הוא האל הכול יכול – האל הכול יכול שמשתמש בעוצמתו כדי לכוון את האדם, לכבוש את האדם, לזכות באדם, ובסופו של דבר, לסיים את העידן. בכל עידן ובכל שלב בעבודתו, ניכר טבעו של אלוהים.

מתוך 'חזון עבודתו של אלוהים (3)' ב'הדבר מופיע בבשר'

16. אילו עבודתו של אלוהים בכל עידן תמיד הייתה זהה, והוא תמיד היה נקרא באותו שם, כיצד האדם היה מכיר אותו? אלוהים חייב להיקרא יהוה, ומלבד האל שנקרא יהוה, כל מי שנקרא בשם אחר אינו אלוהים. לחלופין, אלוהים יכול להיקרא רק ישוע, ומלבד השם ישוע, הוא לא יכול להיקרא בשום שם אחר. מלבד ישוע, יהוה אינו אלוהים, וגם האל הכול יכול אינו אלוהים. האדם מאמין שנכון שאלוהים הוא כול יכול, אך אלוהים הוא אל שנמצא עם האדם, והוא חייב להיקרא ישוע, מפני שאלוהים נמצא עם האדם. מעשה כזה מהווה היצמדות לדוקטרינה והגבלה של אלוהים להיקף מסוים. על כן, בכל עידן, העבודה שאלוהים עושה, השם שבו הוא נקרא, הצלם שהוא מאמץ – העבודה שהוא עושה בכל שלב עד עצם היום הזה – הדברים האלה לא נצמדים לתקנה אחת, והם לא כפופים לשום מגבלה שהיא. הוא יהוה, אך הוא גם ישוע, וגם המשיח והאל הכול יכול. עבודתו יכולה לעבור שינוי הדרגתי, עם שינויים תואמים בשמו. אף שם אחד לא יכול לייצג אותו במלואו, אך כל השמות שהוא נקרא בהם מסוגלים לייצג אותו, והעבודה שהוא עושה בכל עידן מייצגת את טבעו.

מתוך 'חזון עבודתו של אלוהים (3)' ב'הדבר מופיע בבשר'

17. נניח שכשהגיעה אחרית הימים, האל שאתם הייתם רואים היה עדיין ישוע, ושהוא היה גם רכוב על גבי ענן לבן, ועדיין היה נראה כמו ישוע, ושדבריו היו עדיין דבריו של ישוע: "עליכם לאהוב את רעכם כמו את עצמכם, עליכם לצום ולהתפלל, לאהוב את אויבכם כפי שאתם מוקירים את החיים שלכם, להיות מאופקים עם הזולת, ולהיות סבלניים וצנועים. עליכם לעשות את כל הדברים האלה בטרם תוכלו להפוך לתלמידים שלי." ונניח שעל ידי עשיית הדברים האלה, הייתם יכולים להיכנס למלכות שלי. זה היה שייך לעבודה של עידן החסד, הלא כן? מה שהוא אמר היה דרכו של עידן החסד, הלא כן? איך הייתם מרגישים אם הייתם שומעים את הדברים האלה? הייתם מרגישים שזו עדיין עבודתו של ישוע, הלא כן? זה היה רק שכפול שלה, הלא כן? האם האדם היה יכול להפיק מכך הנאה? אתם הייתם מרגישים שעבודתו של אלוהים יכולה רק להישאר כפי שהיא כעת ולא להתקדם מעבר לכך. יש לו עוצמה מוגבלת, אין עוד עבודה חדשה לעשות, והוא הגיע לקצה גבול עוצמתו. אלפיים שנה לפני היום, היה עידן החסד, ואלפיים שנה לאחר מכן, הוא עדיין מטיף את הדרך של עידן החסד ועדיין גורם לבני האדם להכות על חטא. בני האדם היו אומרים, "אלוהים, יש לך עוצמה מוגבלת. אני מאמין שאתה חכם מאוד, אך אתה יודע רק להפגין איפוק ואכפת לך רק מסבלנות. אתה יודע רק כיצד לאהוב את אויבך ותו לא." בדעתו של האדם, אלוהים תמיד יהיה כפי שהוא היה בעידן החסד, והאדם תמיד היה מאמין שאלוהים אהוב ורחום. האם אתם חושבים שעבודתו של אלוהים תמיד תדשדש במקום? על כן, בשלב הזה בעבודתו, הוא לא ייצלב, וכל מה שתראו ותבואו איתו במגע יהיה שונה ממה שאתם מדמיינים או מספרים.

מתוך 'חזון עבודתו של אלוהים (3)' ב'הדבר מופיע בבשר'

18. האם ייתכן שהשם ישוע – ששמו האחר הוא "עמנואל" – יכול לייצג את טבעו של אלוהים במלואו? האם הוא יכול לבטא את אלוהים במלואו? אם האדם אומר שאלוהים יכול להיקרא רק ישוע ושלא יכול להיות לו שום שם אחר, מפני שאלוהים לא יכול לשנות את טבעו, הדברים האלה הם בהחלט חילול קודש! האם אתם מאמינים שהשם ישוע או עמנואל יכולים לייצג לבדו את אלוהים בכללותו? אלוהים יכול להיקרא בשמות רבים, אך מבין השמות הרבים הללו, אין אף אחד שמסוגל לתמצת את אלוהים כולו, ואין אף אחד שמסוגל לייצג את אלוהים לגמרי. על כן, יש לאלוהים שמות רבים, אך השמות הרבים האלה לא יכולים לבטא לגמרי את טבעו של אלוהים, מכיוון שטבעו של אלוהים כה עשיר עד כדי כך שהוא חורג מיכולתו של האדם להכיר אותו... אף מילה מסוימת ואף שם מסוים לא מסוגלים לייצג את אלוהים במלואו. אם כן, האם אתם חושבים ששמו יכול להיות קבוע? אלוהים כה גדול וכה קדוש, אך אתם לא מתירים לו לשנות את שמו בכל עידן חדש? לפיכך, בכל עידן שבו אלוהים עושה את העבודה שלו באופן אישי, הוא משתמש בשם שמתאים לעידן, כדי לתמצת את העבודה שהוא מתכוון לעשות. הוא משתמש בשם המסוים הזה, בשם שכולל חשיבות בהתאם לזמן, כדי לייצג את טבעו בעידן הזה. כך אלוהים משתמש בשפה האנושית כדי לייצג את טבעו שלו... יום יבוא שבו אלוהים לא ייקרא יהוה, ישוע או המשיח – הוא פשוט יהיה "הבורא". באותה עת, כל השמות שהוא אימץ על פני האדמה יסתיימו, מכיוון שעבודתו על פני האדמה תסתיים, ואחר כך דבריו לא יתקיימו עוד. כשכל הדברים יהיו תחת ריבונותו של הבורא, איזה צורך יהיה לו בשם מתאים במיוחד אך חלקי? האם אתם עדיין מחפשים אחר שמו של אלוהים כעת? האם אתם עדיין מעזים לומר שאלוהים נקרא רק יהוה? האם אתם עדיין מעזים לומר שאלוהים יכול להיקרא רק ישוע? האם אתם מסוגלים לשאת את חטאי חילול הקודש נגד אלוהים? עליכם לדעת שבמקור, לא היה לאלוהים שם. הוא רק אימץ שם אחד, או שניים או שמות רבים מפני שהייתה לו עבודה לעשות והיה עליו לנהל את האנושות. יהיה אשר יהיה השם שהוא נקרא בו, הוא בחר בו בעצמו באופן חופשי, הלא כן? האם הוא יזדקק לכם – לאחד מברואיו – כדי לבחור אותו? השם שבו אלוהים נקרא הוא שם שתואם את מה שהאדם מסוגל לתפוס בשפה האנושית, אך השם הזה אינו דבר שהאדם יכול להכיל. אתם יכולים רק לומר שיש אל בשמיים, שהוא נקרא אלוהים, שהוא אלוהים עצמו, עם עוצמה אדירה, שהוא יותר מדי חכם, יותר מדי מרומם, יותר מדי מופלא, יותר מדי מסתורי ויותר מדי כול יכול, ואז אתם לא יכולים לומר עוד. המעט הזה הוא כל מה שאתם יכולים לדעת. מכיוון שכך, האם שמו של ישוע לבדו יכול לייצג את אלוהים עצמו? כשאחרית הימים באה, אפילו שאלוהים הוא עדיין זה שיעשה את עבודתו, שמו חייב להשתנות, מכיוון שזה עידן שונה.

מתוך 'חזון עבודתו של אלוהים (3)' ב'הדבר מופיע בבשר'

19. כשישוע בא לעשות את עבודתו, הוא עשה זאת תחת הכוונתה של רוח הקודש. הוא עשה את מה שרוח הקודש רצתה, והוא לא פעל לפי עידן החוק של התנ"ך או לפי עבודתו של יהוה. על אף שהעבודה שישוע בא לעשות לא הייתה לציית לחוקי יהוה או לדברות של יהוה, מקורה היה זהה למקורם. העבודה שישוע עשה ייצגה את שמו של ישוע, והיא ייצגה את עידן החסד. באשר לעבודה שעשה יהוה, היא ייצגה את יהוה, והיא ייצגה את עידן החוק. העבודה שלהם הייתה עבודתה של רוח אחת בשני עידנים שונים. העבודה שישוע עשה הייתה יכולה לייצג רק את עידן החסד, והעבודה שיהוה עשה הייתה יכולה לייצג רק את עידן החוק של התנ"ך. יהוה רק כיוון את עם ישראל, ואת העם המצרי, ואת כל האומות מעבר לישראל. עבודתו של ישוע בעידן החסד של הברית החדשה הייתה עבודתו של אלוהים תחת השם ישוע כשהוא כיוון את העידן. אם אתם אומרים שעבודתו של ישוע הייתה מבוססת על זו של יהוה, שהוא לא החל שום עבודה חדשה, ושכל מה שהוא עשה היה בהתאם לדברי יהוה, בהתאם לעבודתו של יהוה ולנבואות של ישעיהו, פירוש הדבר הוא שישוע הוא לא אלוהים בהתגלמותו. אילו הוא ביצע את עבודתו כך, הוא היה שליח או עובד בעידן החוק.

מתוך 'חזון עבודתו של אלוהים (3)' ב'הדבר מופיע בבשר'

20. אילו הדבר היה כפי שאתם אומרים, ישוע לא יכול היה לפתוח עידן, ולא יכול היה לעשות שום עבודה אחרת. באותו אופן, רוח הקודש הייתה חייבת לעשות את עבודתה דרך יהוה, הלכה למעשה, ורוח הקודש לא הייתה יכולה לעשות שום עבודה חדשה שלא דרך יהוה. האדם עושה טעות כשהוא מבין כך את עבודתו של ישוע. אם האדם מאמין שהעבודה שעשה ישוע הייתה בהתאם לדברי יהוה ולנבואות של ישעיהו, האם ישוע היה אלוהים בהתגלמותו, או שמא הוא היה רק אחד מהנביאים? לפי ההשקפה הזו, לא היה יכול להיות שום עידן חסד, וישוע לא יכול היה להיות התגלמותו של אלוהים, מכיוון שהעבודה שהוא עשה לא הייתה יכולה לייצג את עידן החסד והייתה יכולה לייצג רק את עידן החוק של התנ"ך. יכול היה להיות עידן חדש רק כאשר ישוע בא לעשות עבודה חדשה, להשיק עידן חדש, לשבור את העבודה שנעשתה בעבר בישראל ולבצע את עבודתו שלא בהתאם לעבודה שעשה יהוה בישראל, לא לפי הכללים הישנים של יהוה, ולא בכפוף לשום תקנה, אלא דווקא לעשות את העבודה החדשה שעליו היה לעשות.

מתוך 'חזון עבודתו של אלוהים (3)' ב'הדבר מופיע בבשר'

21. אלוהים עצמו בא לפתוח עידן, ואלוהים עצמו בא לסיים עידן. האדם לא מסוגל לעשות את העבודה של פתיחת עידן או סיום העידן. אילו ישוע לא שם קץ לעבודתו של יהוה, זו הייתה יכולה להיות הוכחה לכך שהוא רק אדם ושהוא לא מסוגל לייצג את אלוהים. בדיוק מפני שישוע בא וסיים את עבודתו של יהוה, המשיך את עבודתו של יהוה על ידי כך שהוא התחיל את עבודתו שלו, עבודה חדשה, זו הוכחה לכך שזה היה עידן חדש, ושישוע היה אלוהים עצמו. הם ביצעו עבודה של שני שלבים שונים בפירוש. שלב אחד בוצע מבית המקדש, והשלב השני בוצע מחוץ לבית המקדש. שלב אחד היה הובלת האדם לפי החוק, והשלב השני היה העלאת קורבן חטאת. שני שלבי העבודה האלה היו שונים באופן מובהק. הדבר מחלק בין העידן החדש והעידן הישן ונכון לגמרי לומר שהם שני עידנים שונים. מיקום עבודתם היה אחר, תוכן עבודתם היה אחר, ומטרת עבודתם הייתה אחרת. משום שכך, אפשר לחלק אותם לשני עידנים: התנ"ך והברית החדשה, כלומר העידן הישן והעידן החדש. כשישוע בא, הוא לא נכנס לבית המקדש, מה שמוכיח שהעידן של יהוה הסתיים... על אף שהם נקראו בשני שמות שונים, אותה רוח ביצעה את שני שלבי העבודה, והעבודה שנעשתה הייתה רציפה. מכיוון שהשם היה שונה ושתוכן העבודה היה שונה, העידן היה שונה. כשיהוה בא, זה היה העידן של יהוה, וכשישוע בא, זה היה העידן של ישוע. על כן, בכל פעם שאלוהים בא, הוא נקרא בשם אחד, הוא מייצג עידן אחד, והוא פותח נתיב חדש. ובכל נתיב חדש, הוא מאמץ שם חדש, מה שמוכיח שאלוהים תמיד חדש ולעולם לא ישן, ושעבודתו לעולם לא מפסיקה לצעוד קדימה. ההיסטוריה תמיד צועדת קדימה, ועבודתו של אלוהים תמיד צועדת קדימה. כדי שתוכנית הניהול בת ששת אלפי השנים שלו תגיע לסופה, עליה להמשיך לצעוד קדימה. בכל יום עליו לעשות עבודה חדשה; בכל שנה עליו לעשות עבודה חדשה. עליו לפתוח נתיבים חדשים, עליו להשיק תקופות חדשות, להתחיל עבודה חדשה ואדירה יותר, ולצד זאת, עליו להביא שמות חדשים ועבודה חדשה.

מתוך 'חזון עבודתו של אלוהים (3)' ב'הדבר מופיע בבשר'

22. אם ישוע יבוא שוב כפי שהאדם מדמיין, ובאחרית הימים, הוא עדיין ייקרא ישוע, ועדיין יבוא על גבי ענן לבן, וירד אל בני האדם בצלמו של ישוע, זו תהיה חזרה על עבודתו, הלא כן? האם רוח הקודש מסוגלת לדבוק בישן? האדם מאמין בתפיסות בלבד, והאדם מבין דברים רק לפי משמעותם המילולית, וכן לפי הדמיון שלו. הדמיון שלו לא עולה בקנה אחד עם עקרונות העבודה של רוח הקודש, והוא לא עולה בקנה אחד עם כוונותיו של אלוהים. אלוהים לא יעבוד כך. אלוהים אינו שוטה או טיפש, ועבודתו לא פשוטה כפי שאתם מדמיינים. על סמך כל מה שהאדם עושה וחושב, ישוע יבוא על גבי ענן וירד אל קרבכם. אתם תחזו בו, והוא יאמר לכם שהוא ישוע בעודו רכוב על ענן. אתם תחזו גם בסימני המסמרים על ידיו ותדעו שהוא ישוע. והוא יושיע אתכם שוב, ויהיה אלוהיכם הגדול. הוא יושיע אתכם, יעניק לכם שם חדש וייתן לכל אחד מכם אבן לבנה, ולאחר מכן, אתם תורשו להיכנס למלכות השמיים ותתקבלו אל תוך גן עדן. אמונות כאלה הן תפיסות של האדם, הלא כן? האם אלוהים עובד בהתאם לתפיסות של האדם, או שמא הוא עובד בניגוד לתפיסות של האדם? כל התפיסות האנושיות נובעות מהשטן, הלא כן? השטן השחית את כל בני האדם, הלא כן? אילו אלוהים היה עובד בהתאם לתפיסות של האדם, הוא היה הופך לשטן, הלא כן? הוא היה שייך לאותו סוג ששייכים אליו ברואיו, הלא כן? מאחר שעד היום, השטן השחית את ברואיו עד כדי כך שהאדם הפך להתגלמות השטן, אילו אלוהים היה עובד בהתאם לדברים של השטן, הוא היה משתף פעולה עם השטן, הלא כן? איך ייתכן שהאדם יעלה בדעתו את עבודתו של אלוהים? לפיכך, אלוהים לעולם לא יעבוד לפי תפיסותיו של האדם, והוא לעולם לא יעבוד כפי שאתם מדמיינים. יש כאלה שאומרים שאלוהים עצמו אמר שהוא יגיע על גבי ענן. נכון שאלוהים אמר זאת בעצמו, אך האם אתם לא יודעים שאף אדם לא יכול להעלות בדעתו את מסתרי האל? האם אתם לא יודעים שאף אדם לא יכול להסביר את דברי האל? האם אתם בטוחים ללא צל של ספק שרוח הקודש האירה אתכם והפכה אתכם לנאורים? הרי לא ייתכן שרוח הקודש הראתה לכם את טבע הדברים באופן כה ישיר, נכון? האם רוח הקודש היא זו שהנחתה אתכם, או שמא התפיסות שלכם גרמו לכם לחשוב כך? אתם אמרתם, "אלוהים עצמו אמר זאת." אולם אסור לנו להשתמש בתפיסות שלנו ובדעתנו כדי למדוד את דברי האל. באשר לדברים שאמר ישעיהו, האם אתם יכולים להסביר את דבריו בוודאות גמורה? האם אתם מעזים להסביר את דבריו? מאחר שאתם לא מעזים להסביר את דבריו של ישעיהו, מדוע אתם מעזים להסביר את דבריו של ישוע? מי יותר מרומם, ישוע או ישעיהו? מאחר שהתשובה היא ישוע, מדוע אתם מסבירים דברים שישוע אמר? האם אלוהים היה מספר לכם מראש על עבודתו? אף ברוא לא יכול לדעת זאת, ואפילו לא השליחים בשמיים או בר האנוש, אז איך ייתכן שאתם תדעו זאת? האדם לקוי מדי. מה שחיוני עבורכם כעת הוא שתכירו את שלושת שלבי העבודה.

מתוך 'חזון עבודתו של אלוהים (3)' ב'הדבר מופיע בבשר'

23. מעבודתו של יהוה ועד עבודתו של ישוע, ומעבודתו של ישוע ועד לעידן הנוכחי, שלושת שלבי העבודה האלה מקיפים ברצף את כל הקשת של ניהולו של אלוהים, וכולם מהווים עבודה של רוח אחת. מאז בריאת העולם, אלוהים תמיד עמל על ניהול האנושות. הוא הראשית והתכלית, הוא הראשון והאחרון, והוא האחד שפותח עידן והאחד שסוגר את העידן. אין ספק ששלושת שלבי העבודה בעידנים שונים ובמיקומים שונים הם עבודתה של רוח אחת. כל מי שמפריד את שלושת שלבי העבודה האלה מתנגד לאלוהים. כעת חובה עליכם להבין שכל העבודה מהשלב הראשון ועד היום היא עבודתו של אל אחד – עבודתה של רוח אחת. לא יכול להיות ספק בכך.

מתוך 'חזון עבודתו של אלוהים (3)' ב'הדבר מופיע בבשר'


0 תגובות
« הקודם 1 2 3 4 5 6 7 8 9 ... 53 54 הבא »